סקירת מערכות שלישית: חיוני לבצע

עוד בנושא: הריון, לידה והגיל הרך

הנחיות משרד הבריאות, בנוגע לבדיקות ההריון המומלצות לביצוע, אינן כוללות כיום הנחייה לביצוע סקירת מערכות שלישית. למרות זאת, חשוב שנשים יכירו את הבדיקה, יבינו את חשיבותה - ויקבלו החלטה מושכלת בעניין הצורך לבצעה. במאמר זה, נעסוק באופן מקיף בנושא סקירת מערכות שלישית.

מהי בדיקת סקירת מערכות שלישית?

בדיקת סקירת מערכות היא בדיקת אולטרסאונד יסודית, המתבצעת לאם במהלך ההריון - ומטרתה לסקור, לזהות ולבדוק את תקינות כל מערכות העובר. בדיקה זו יכולה להיעשות בשלושה מועדים שונים, בהתאם לשלבי ההריון.

ישנה בדיקת סקירת מערכות, שמומלץ לבצע בין השבועות 14-16 להריון. זוהי סקירת מערכות ראשונה.

ישנה בדיקה, שמומלץ לבצע בין השבועות 22-24 להריון. זוהי סקירת מערכות מאוחרת.

וישנה בדיקה נוספת, בין השבועות 30-32 להריון. זוהי סקירת מערכות שלישית.

בכל אחת מהבדיקות, נסקרות מערכות בגופו של התינוק - ונבדקת תקינות המערכות, בהתאם לשלב ולגיל ההריון.

למה צריך סקירת מערכות נוספת - ולא ניתן להסתפק רק בשתי הבדיקות המומלצות הראשונות?

השאלה האם "צריך" בדיקה נוספת - היא שאלה שבה צריכה להכריע כל אישה, בינה לבין עצמה. כדי להגיע להחלטה מושכלת, עליה להבין מה מבוצע במסגרת כל בדיקה, מה נבדק - וכיצד שלוש הבדיקות שונות זו מזו.
מחובתו של כל רופא לספק מידע זה.

מהי, אם כן, בדיקת סקירת מערכות מוקדמת?

סקירת מערכות מוקדמת מאפשרת איתור וזיהוי של 40%-80% מכלל המומים העובריים. יתרונה הגדול הוא בשלב בו היא מבוצעת: אם היא תקינה זה מרגיע מאוד את ההורים. אם הבדיקה איננה תקינה - ניתן לקבל ייעוץ מוקדם ולהחליט על ביצוע בדיקות נוספות, כדוגמת דיקור מי שפיר. כמו כן, ניתן (אם ההורים יחליטו על כך) - לבצע הפסקת הריו. כאשר הפסקת הריון נעשית בשלבים כה מוקדמים של ההריון, היא נחשבת פחות מורכבת - ועשויה לגרור פחות סיבוכים, יחסית להפסקות הריון מאוחרות יותר.

חסרונה של הסקירה המוקדמת נובע מכך שבשלב זה של ההריון, ישנם איברים שעדיין לא התפתחו (כמו אברי המוח, הריאות ועוד). בנוסף, ישנם איברים שנראים תקינים בסקירה - ועלולים להיות לא תקינים מאוחר יותר בהריון ("מומים התפתחותיים").

ומהי בדיקת סקירת מערכות מאוחרת?

במהלך סקירת מערכות מאוחרת, מבוצעת בדיקה מפורטת של האיברים שלא היו מפותחים דיים בעת הסקירה המוקדמת (כמו ה"קורפוס קלוזום" וה"וורמיס" במוח) - ומאותרים מומים שעלולים להופיע גם לאחר סקירה מוקדמת תקינה.

סקירה זו חשובה ביותר, אולם היא איננה מכסה הכל - וגם בשלב זה ישנם "מומים התפתחותיים", שלא יתבטאו - וניתן יהיה לזהותם רק בשלבים מאוחרים יותר, מה שמוביל לצורך בסקירת מערכות שלישית.

מהי אפוא סקירת מערכות "שלישית"? כיצד היא שונה משתי קודמותיה?

זוהי בדיקת אולטרסאונד, שלרוב מבוצעת בגישה בטנית, אולם משום שהרבה מהעוברים נמצאים בשלב זה של ההריון במצג ראש - ניתן ומומלץ להוסיף גם גישה נרתיקית, כדי לאפשר בדיקה מדויקת יותר של מוח העובר ובאותה גישה, לבדוק גם את צוואר הרחם, מיקום השלייה וכדומה.

במסגרת הבדיקה, נבחנות כל מערכות העובר, מאותרים מומים שלא ניתן היה לאתר בשתי הבדיקות המוקדמות - ונעשה מעקב אחרי התפתחות העובר. יכולתה של הבדיקה לאתר מומים התפתחותיים, שלא ניתן לחשוף בשתי הבדיקות המוקדמות - היא למעשה היתרון המובהק של סקירת המערכות השלישית. ומתוך כך, עולה הצורך בביצועה.

איזה מומים יכולים להיחשף רק בסקירת מערכות שלישית?

כאמור, ישנם מומים העלולים להתפתח במהלך ההריון, גם לאחר שתי סקירות קודמות תקינות. מומים אלה כוללים מצבים של זיהומים בעובר (דוגמת CMV) שייחשפו רק באולטרסאונד מאוד מאוחר. כמו כן, ישנם "מומים התפתחותיים" הקשורים למוח העובר: מוחו של העובר מתפתח במהלך כל ההריון - ולאחר הלידה. תאי העצב במוח עוברים "נדידה" במהלך ההריון; חלק מהמומים הקשורים להתפתחותו ניתנים לזיהוי רק בשלבים מאוד מאוחרים בהריון (מעבר לשבוע 30) - לרבות גמדות שעלולה להתפתח בשלב מאוחר בהריון; וכך גם בקע בסרעפת, מומי כליות ומעי, גידולים, סגירה מוקדמת של תפרי הגולגולת ועוד.

ישנם גם מומי לב (כגון VSD, פגם במחיצה הבין חדרית, הפרעות במסתמים ועוד) והפרעות וסקולריות (בכלי הדם) שעשויות להתגלות בשלב מאוחר בהריון. גם הפרעות כרומוזומליות עלולות להתגלות רק בשלב מאוחר בהריון (לרוב: עקב גילוי מומים מאוחרים, בסקירה זאת).

חשוב מאוד להתייחס גם להפרעות שלייתיות וחבל הטבור. כך, למשל, אצל אישה שעברה ניתוח קיסרי קודם -ויש לה שלייה קדמית נמוכה, או שליית פתח. במקרים אלה, השלייה עלולה להיות "נעוצה" בצלקת הניתוחית: מצב חמור שיש לזהותו - ולהתכונן ללידה באופן מיטבי ומורכב, כדי למנוע סיכון חיי היולדת.

במסגרת הסקירה השלישית, מתאפשר גם מעקב אחרי ממצאים שאותרו בסקירה המאוחרת - ולבחון את מאפייניהם והתפתחותם. הממצאים הללו עשויים לכלול חדרי מוח גבוליים או א-סימטריים, הרחבת אגני כליות, לולאות מעי מורחבות, הפרעות גדילה, שליית פתח, מיקום לא תקין של חבל הטבור, הפרעות בכמות מי השפיר (מיעוט או ריבוי) ועוד.

מה הם חסרונות הבדיקה?

חסרונה המרכזי קשור במגבלותיה. בשל מיעוט יחסי של מי שפיר, צללים אקוסטיים מהעצמות ועמוד השדרה וחוסר יכולת להזיז את העובר לא ניתן לבצע סקירה מלאה של כל מערכות העובר ובעיקר של הלב, הפנים עצמות הגולגולת והגפיים. לפיכך סקירת מערכות שלישית איננה סקירת מערכות מלאה, אלא יותר נכון להתייחס אליה כאל הערכה סונוגרפית מקיפה נוספת של העובר וסביבתו.

מה עושים במצב של סקירה שלישית לא תקינה?

תלוי בממצאי הבדיקה: ישנם ממצאים חמורים דיים, כדי להוביל להפסקת הריון. ממצאים אלה כוללים זיהומים קשים, פגיעות מוחיות קשות, גמדות, גידולים ועוד. גם במצבים אלה, הורים שלא ירצו להפסיק הריון - יהיו לפחות מוכנים טרם הלידה, למה שמצפה להם ולא יופתעו.

לרוב, חשיפת הממצאים תוביל להערכה חוזרת - וקבלת ייעוץ מולטי דיסציפלינרי ממגוון רופאים, לרבות רופא נשים, רופא מומחה בתחום הממצא, גנטיקאי, רופא ילדים (מומחה להריון ולידה). במקרים מסוימים, יבוצעו בדיקות המשך (למשל דיקור מי שפיר מאוחר) ולעיתים יקום צורך בביצוע לידה מוקדמת (למשל: במקרים של חסימות מעיים, הפרעות בגדילת העובר, חסימות בדרכי השתן ועוד). לעתים יקום צורך בטיפול תוך רחמי - טיפול נדיר, המתאים במקרים מסוימים.

מדוע, למרות חשיבותה הרבה של הבדיקה, היא איננה מומלצת לביצוע על ידי משרד הבריאות?

משרד הבריאות טרם שינה את הנחיותיו. יש לזכור כי יש מחסור בכוח אדם שיבצע את הבדיקה המקיפה הנוספת הזאת. עם זאת, באופן ברור: יש דרישה מהשטח לביצוע הבדיקה - שיעור הולך וגדל של נשים לא מוותרות עליה.

דיון בעניין, באחת מקופות החולים, הוליד מסקנות לפיהן יש מקום לבדיקה זאת. בוודאי שיש, לכל הפחות, ליידע את האישה בדבר קיומה של הבדיקה ובדבר האפשרות לבצע את הבדיקה. בנוסף, יש להסביר לאישה על חשיבותה של הבדיקה ועל תרומתה - כך שתקבל החלטה מושכלת, בנוגע לביצועה.

פרופ' ירון צלאל הוא מומחה לאולטרסאונד במיילדות וגינקולוגיה.

בואו לדבר על זה בפורום אבחון טרום-לידתי, סקירת מערכות ודיקור מי שפיר.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors.