דליפת שתן - בואו נדבר על זה

הביטי סביבך על חברה, אחות או אמא - יש סיכוי טוב שאחת מהן סובלת מבעיה של דליפת שתן לא רצונית, אך היא נבוכה מכדי להודות בכך. בסקר שנעשה בקרב נשים נמצא כי אחת מכל חמש נשים מודאגת מהעובדה כי היא עלולה לאבד שתן בדחיפות או בזמן שיעול, עיטוש, או פעילות גופנית, וכי מגבלה זו מטרידה אותה במשך מספר שעות לא מבוטל במהלך היום.

ארגון הבריאות העולמי הגדיר את בעיית דליפת השתן כ"אחד מהנושאים הרפואיים האחרונים שיש עליהם טאבו". נשים בסקר הודו כי דליפת שתן היא בעיה "סודית" - קל הרבה יותר לדבר ולחפש עזרה בתחומים הקשורים בדמם וסתי מוגבר, כאבים בזמן המחזור, תסמיני גיל המעבר ואף דיכאון. נשים רבות ציינו כי בשל המבוכה הכרוכה בנושא הן מעולם לא דיברו על הבעיה עם הרופא, אך גם לא עם בן זוגן או חברה קרובה.

אכן, דליפת שתן היא בעיקר בעיה של איכות חיים: השתתפות באירועים חברתיים, יציאה לבילוי או לחופשה, פעילות ספורטיבית ויחסים אינטימיים, הופכים לסיוט עבור נשים אלו, כאשר הבעיה בעצם מכתיבה להן אורח חיים מוגבל בבית, בעבודה ובפעילות חברתית ואפילו בבחירת הבגד שאותו ילבשו וביחסיהן עם בני זוגן; אך הבעיה אינה רק במבוכה. בסקר נמצא כי כמחצית מהנשים לא שמעו מעולם על קיום הגדרה רפואית הנוגעת לדליפת שתן לא רצונית, חלקן התייחסו לבעיה כ"טבעית" וכאל חלק מהשינויים הגופניים המופיעים עם הגיל, שיש ללמוד לחיות איתם.

לצערנו, כיום, את הקמפיינים המרכזיים בתקשורת לגבי בעיית דליפת שתן מובילות חברות לפדים ומוצרי ספיגה. מפרסומים אלו עולה כי הפתרון לשיפור איכות החיים הוא שימוש בפד סופג - אמירה מקוממת שתורמת למודעות הנמוכה של הציבור בנוגע לפתרון אמיתי לבעייתן. אך הבעיה אינה טמונה רק בנשים. המודעות לנושא ולהשלכותיו הקשות על איכות החיים נמוכה גם בקרב הצוות הרפואי. מכאן מסקנות הסקר קבעו כי הצוות הרפואי חייב להתייחס לבעיה ברצינות, וכי אין להתייחס ולטפל רק בנשים ש"העיזו" ופנו לרופא עם תלונה זו. תפקידו של הצוות הרפואי ליזום שיחה בנושא ולתחקר כל אישה הפונה למערכת הרפואית על מנת לחשוף בפניה את העובדה שהמצב שכיח וניתן לטיפול פשוט, ובכך לאפשר ליותר נשים להודות בעובדה כי הן סובלות מדליפה.

דליפת שתן לא רצונית אצל נשים היא תופעה שכיחה ביותר הפוגעת קשות באיכות החיים. הגורמים לאי שליטה במתן שתן רבים ומגוונים. ניתן לחלק את התופעה לשתי קבוצות עיקריות השונות זו מזו מבחינת המנגנון, התסמינים והטיפול: דליפת שתן במאמץ ודליפה בדחיפות.

דליפת שתן במאמץ בקרב נשים מוגדרת כדליפת שתן לא רצונית כתוצאה משיעול, עיטוש, הרמת משא כבד או פעילות גופנית, ונובעת, בדרך כלל, מפגיעה בתמיכה בכיס השתן ובשופכה. דליפת שתן בדחיפות היא דליפת שתן המופיעה בעקבות תחושת דחיפות חזקה למתן שתן וחוסר יכולת להתאפק, ונובעת מפעילות יתר של כיס השתן.

בעשור האחרון אנו עדים למהפך ולפריצת דרך בתחום זה. קיימת הבנה רחבה יותר של המנגנון, גורמי הסיכון והטיפול בדליפת שתן אצל נשים. שינויים אלו הובילו לחשיפת היקף הבעיה וההשלכות הקשות על איכות חייהן של הנשים, תוך מתן אפשרות למענה כמעט מושלם לרוב הפונות. קיים טווח גדול של אפשרויות טיפול, החל מפיזיותרפיה לתרגול רצפת האגן, דרך טיפול תרופתי וכלה בפתרון ניתוחי. הפתרון האידיאלי דורש כמובן התייחסות כוללנית לאישה ואיסוף נתונים לגבי מהות הבעיה, גיל האישה, תפקודה היום-יומי ועוד.

הטיפול בדליפת שתן בדחיפות מבוסס בעיקר על טיפול תרופתי, פיזיותרפי והתנהגותי. לעיתים ניתן להקל על הבעיה רק על ידי הדרכה טובה, למשל, הימנעות משתייה מופרזת, הימנעות ממשקאות "משתנים" כגון קפה, תה ואלכוהול ועוד. לעיתים ניתן לשלב גם טיפול פיזיותרפי לתרגול שרירי רצפת האגן. במקרים הקשים יותר יש מקום להציע מגוון תרופות המשפיעות באופן ישיר על כיס השתן ומפחיתות את פעילותו - בכך משיגים הקלה בתלונות התכיפות והדחיפות ומפחיתים את מספר אירועי איבוד שתן בדחיפות. עבור נשים שעיקר בעייתן היא איבוד שתן במאמץ, הגישה הטיפולית שונה, ובעיקרה מבוססת על פיזיותרפיה במקרים הקלים, והתערבות ניתוחית במקרים הקשים יותר.

המהפך המרכזי חל בתחום הפתרון הניתוחי. אם עד לפני כעשור הטיפול היה כרוך בניתוחים מורכבים ומסובכים עם שיעור סיבוכים לא קטן, החלמה ממושכת וחזרה איטית למעגל החיים, הרי שבעשור האחרון עברו רוב המרכזים בעולם לביצוע ניתוחים זעיר פולשניים. מדובר בפעולה כירורגית שבה מושתל סרט תומך (TVT) באזור השופכה. הפעולה נמשכת מספר דקות, מתבצעת במקרים רבים באלחוש מקומי בלבד, שיעור הסיבוכים נמוך ביותר, החזרה לפעילות כמעט מיידית, והחשוב מכל - שיעורי ההצלחה גבוהים ביותר. יש להדגיש כי ניתוחים אלו נכללים בסל הבריאות וניתנים לביצוע ללא תשלום נוסף.

לאורך השנים נעשו ניסיונות שונים להקל על הבעיה ללא ניתוח, לכן לפתרונות הטיפוליים העומדים לרשותנו, נוספה לאחרונה טכנולוגיה חדשנית לטיפול בדליפות שתן (בלקמיד). בשיטה זו מזריק הרופא (אורו-גיניקולוג) חומר מילוי שהשימוש בו הוכח בתחום הקוסמטיקה אשר מצר, במידה מסוימת, את צינורית השתן ומקל או מפחית את אירועי דליפת שתן במאמץ. מדובר בפעולה פשוטה, לא ניתוחית, זעיר פולשנית, הנעשית בהסתכלות ישירה בעזרת סיב אופטי לבחינת התהליך בזמן אמת. ההליך מתבצע לרוב במרפאה באלחוש מקומי, ובסיומו ההתאוששות מהירה והחזרה של האישה לשגרת היום-יום. טיפול זה יעיל פחות מניתוח ומיועד לנשים הסובלות מדליפת שתן יחסית קלה, לנשים שחוששות מפני התערבות ניתוחית, או לנשים צעירות המעוניינות בהריון ולידה נוספים. בנוסף, הטיפול יעיל לפרק זמן מסוים והפעולה נעשית כיום באופן פרטי בלבד.

דליפת שתן במאמץ היא בעיה מורכבת. מחד, מדובר במצב שכיח ביותר הפוגע קשה באיכות חיי הנשים. מאידך, בניגוד לבעיות אחרות, קיים "קשר שתיקה" סביב הבעיה, לכן המודעות בציבור ובקרב הרופאים נמוכה. נכון, לא מדובר בבעיה רפואית מסכנת חיים, וכן, ניתן להמשיך לחיות עם הבעיה עד שיבה טובה (או רעה), אך חשוב לזכור - לא מדובר בתהליך טבעי שיש להשלים איתו. הבעיה קיימת גם בקרב נשים צעירות והיא מאוד שכיחה ופוגעת, לעיתים אנושות, באיכות חיי הנשים.

כל רופא העוסק בתחום יספר כי שני המשפטים השכיחים ביותר במרפאה בביקורת של נשים לאחר ניתוח הם: "שיניתם את חיי" ו"למה המתנתי כל כך הרבה זמן". מחקרים אכן הראו כי נשים בעולם דוחות את הפנייה לרופא לגבי בעייתן ב-8-5 שנים בממוצע.

קיימים כיום פתרונות פשוטים ומוצלחים והם מצויים בהישג ידה של כל אחת - אין סיבה להמתין שנים ולסבול בשקט. אבל הצעד הראשון וההכרחי לפתרון הוא שבירת מעגל המבוכה והבורות. מותר לדבר על הבעיה. צריך לחלוק את המצוקה עם חברות, בן הזוג והרופא רק כך נשים יבינו שהן אינן לבד, רק כך תעלה המודעות בקרב נשים ורופאים.

ד"ר יובל לביא הוא היו"ר החדש של החברה הישראלית לאורו-גניקולוגיה ורצפת האגן בנשים.

בואו לדבר על זה בפורום דליפת/בריחת שתן ורצפת האגן.