דליפות שתן: מיתוסים ומציאות

הפרעות ברצפת האגן, כגון דליפת שתן במאמץ או רפיון וצניחה של איברי האגן, הן בעיות נפוצות. סקרים נרחבים שנערכו בשנים האחרונות מראים שעד כ-50% מכלל הנשים עלולות לסבול מאחת או יותר מבעיות אלה במהלך חייהן.

בעשורים האחרונים חלה מהפיכה באפשרויות הטיפול בדליפת שתן במאמץ ובצניחת איברי האגן, בדומה לבעיות גינקולוגיות נפוצות אחרות. בעבר נדרשו לתיקון דליפת שתן ניתוח בטן, אשפוז ממושך ותקופת החלמה קשה. כיום ניתן לפתור את הבעיה ביעילות מרבית בניתוח האורך פחות מחצי שעה, באשפוז יום ובהרדמה אזורית או מקומית.

באורח מסורתי, הבעיות הקשורות ברצפת האגן סבלו מסטיגמה בעייתית. נשים התביישו ומתביישות לשתף חברות וקרובות בבעיה. וכך, כמו בכל תחום אפוף מסתורין, מתפתחים להם המיתוסים אודות הבעיות, הטיפולים וההחלמה מהם.

מיתוס: דליפת שתן היא בעיה של זקנות
מציאות: לא נכון! אמנם יש עלייה בשכיחות דליפת שתן במאמץ, עם הגיל, אך מחקרים מראים שכ- 25% מהנשים בגילאי 35-50 סובלות מדרגות שונות של דליפת שתן במאמץ. אין צורך להגיע לגיל הפנסיה כדי לפנות לקבלת טיפול.

מיתוס: בכל מקרה של דליפת שתן יש צורך בניתוח
מציאות: יש מספר סוגים של דליפת שתן. בחלק מהמקרים הטיפול יהיה שינוי התנהגותי בלבד, כגון שינוי הרגלי השתייה וההשתנה. לעיתים יש צורך בטיפול תרופתי. במקרים אחרים ניתן להתמודד בהצלחה עם דליפת שתן באמצעות פיזיותרפיה ותרגול שרירי רצפת האגן. עם זאת, במקרים לא מעטים ניתן לשקול טיפול ניתוחי זעיר, פולשני, כגון סרט תומך לשופכה למניעת דליפת שתן.

מיתוס: הניתוחים לתיקון דליפת שתן קשים וכרוכים בשיעור סיבוכים גבוה
מציאות: אכן, בשנים עברו הטיפול המקובל בדליפת שתן במאמץ חייב ניתוח מסובך למדי. בעשורים האחרונים חלה התקדמות בהבנת מנגנוני השליטה בשתן ועימה התפתחות טכנולוגית ששינתה את אופן הטיפול. הסרט למניעת דליפת שתן (TVT, TVTO) מהווה פתרון מהפכני שהחליף את ניתוחי הבטן בפרוצדורה הניתנת לביצוע באשפוז יום ובהרדמה מקומית. פרוצדורה זו מאפשרת חזרה מהירה לשגרת החיים. שיעורי ההצלחה של הטיפול נבדקו במחקרים רבים. הושג שיפור משמעותי אצל 85%-90% מהנשים שעברו אותו.

עם זאת, אין התערבות רפואית שפטורה מסיכונים. אולם שיעור הסיבוכים בניתוחי מתלה לדליפת שתן במאמץ נמוך במידה ניכרת בהשוואה לחלופות הטיפוליות שרווחו בעבר. ידוע שסיבוכים רבים לאחר ניתוח נגרמים משהות ארוכה בבית החולים ומשכיבה ממושכת במיטה. הניתוחים כיום מאפשרים למטופלת לחזור כמעט מידית לפעילות מתונה, ובתוך מספר ימים לחזור לתפקוד מלא. כמובן, על-מנת להבטיח את הצלחת הניתוח, יש מספר מגבלות שיש לקיים בשבועות הראשונים שלאחריו, אך הן כמעט ואינן פוגעות במהלך החיים הרגיל.

מיתוס: לא ניתן לקיים יחסי מין לאחר ניתוחים לשיקום רצפת האגן
מציאות: ניתוחים לשיקום רצפת האגן ולתיקון דליפת שתן משפרים בדרך כלל את התפקוד המיני. הפרעות רצפת האגן כרוכות, כך מראים מחקרים, בירידה קשה בדימוי הגוף ובדימוי העצמי. נשים רבות הסובלות מצניחת קירות הנרתיק או מדליפת שתן, מרגישות פחות מושכות. חלקן אף נמנע לחלוטין מקיום יחסי מין. עם העלייה בגיל, נוספים גורמים אחרים שעלולים לפגוע בהנאה מקיום יחסים: ירידה ברמת ההורמונים הנשיים לאחר המנופאוזה, יובש בנרתיק, ירידה בחשק המיני וכמובן, ירידה בתפקוד המיני אצל בן הזוג.

בבואנו לשחזר את הנרתיק, חשוב לזכור כי התפקיד העיקרי של איבר זה לאחר כל הלידות הוא לאפשר לקיים יחסי מין. במחקרים רבים נמצא, שנשים שעברו תיקון של צניחת איברי האגן או דליפת שתן חוו, בממוצע, עלייה משמעותית בהנאה מיחסי מין. רובן ציינו שהן מרגישות טוב יותר עם גופן וכי הדימוי העצמי שלהן השתפר. יחסי מין הם מרכיב מאיכות החיים בכל גיל. לפיכך, חובה להבטיח את הצלחת הטיפול גם בהיבט זה. חשוב מאד להדגיש, כי לא כל הבעיות בתפקוד המיני ניתנות לפיתרון ניתוחי. לעיתים קרובות יש צורך בייעוץ מקצועי הקשור למימד הנפשי, ההורמונאלי, לקשר בין בני הזוג ועוד.

חלק קטן מהנשים עלול לחוות כאבים בקיום יחסים לאחר ניתוח לשיקום רצפת האגן. במרבית המקרים הבעיה חולפת מעצמה או ניתנת לטיפול מקומי פשוט. לאחר ניתוח לתיקון דליפת שתן או צניחה, אנו ממליצים על הימנעות מקיום יחסים לתקופה מוגבלת, כדי לאפשר לרקמות להחלים כראוי ולמנוע סיבוכים. משך ההימנעות לאחר הניתוח קשור בממדי הניתוח ובגורמי הסיכון של המטופלת. במרבית המקרים מומלץ להמתין כ-6-8 שבועות.

מיתוס: לא ניתן לבצע ניתוחים לשיקום רצפת האגן בגיל מתקדם או בנשים הסובלות ממחלות רקע
המציאות: לא נכון! באחד המקרים טיפל כותב שורות אלה באישה בת 96 שסבלה מצניחת איברי האגן. היא סיפרה על סבל שנמשך למעלה מארבעים שנה ועל שימוש בתומך (Pessary). לאחרונה התחתנה עם גבר שפגשה בבית האבות והיא מעוניינת לשוב ולקיים יחסי מין. לאחר סדרת בדיקות רפואיות עברה האישה את הניתוח בהצלחה.

מהמקרה זה ניתן ללמוד, כי:
א. הגיל הוא משתנה חשוב בהערכה הרפואית, אך המצב הבריאותי והמנטאלי חשוב ממנו
ב. אף פעם לא מאוחר מדי לשיפור איכות חיים.

רבות מהנשים הסובלות מהפרעות ברצפת האגן משתייכות לקבוצת הגיל השלישי. הניתוחים מתוכננים לפולשנות מינימאלית, כך שיוכלו להתאים לנשים בכל גיל. הרפואה המודרנית מאפשרת לבצע ניתוחים לשיפור איכות החיים גם לנשים עם מחלות רקע מורכבות. לקראת הניתוח מבוצעת הערכה רפואית מלאה, תוך התייחסות לגורמי הסיכון ומחלות הרקע. לעיתים נדרשות בדיקות נוספות, כדי להעריך את כשירותה של המטופלת לניתוח. רק במקרים בודדים לא ניתן לבצע את הניתוח בשל מחלות רקע.

כמו בכל ניתוח, תהליך ההחלמה וקצבו משתנה מאישה לאישה. בימים הראשונים לאחר הניתוח יש לטפל בכאבים. מרבית הנשים חוות כאב בדרגה קלה עד בינונית הניתן להקלה באמצעות משככי כאבים פשוטים (אקמול, אופטלגין וכו'). ניתן ומומלץ להתקלח, אך בשבועות הראשונים אין לטבול באמבטיה או לרחוץ בבריכה ובים, כדי להימנע מזיהום. מומלצת פעילות גופנית מתונה, כגון הליכה, כבר מהימים הראשונים. לא מומלץ לעסוק בפעילות גופנית הקשורה בקפיצות, בנשיאת משקל או בהפעלת לחץ על הבטן במשך 6-12 שבועות מהניתוח (תלוי בטיבו). יש להימנע מהרמת משאות כלשהם כ-6-8 שבועות. בתקופת ההחלמה וגם בהמשך יש להימנע מהרמת משאות בלתי הכרחיים. חשוב להקפיד על ריקון השלפוחית אחת לכמה שעות, לפני השינה ועם ההשכמה. מומלצת תזונה מגוונת ורגילה כבר בימים הראשונים לאחר הניתוח, אך יש להימנע ממאכלים העלולים לגרום לעצירות. חשוב ביותר לשתף את בני המשפחה והחברות בתהליך כדי להבטיח מסגרת תומכת בעת הניתוח ולאחריו. מצב הרוח ותמיכת הסביבה הקרובה הם מרכיבים חיוניים בעת החלמה מכל ניתוח.

ניתוח לשיקום רצפת האגן או לתיקון דליפת שתן הוא השקעה שלך בעצמך ובאיכות חייך. התייחסי ברצינות להשקעה זאת, בחרי את הרופא הטוב ביותר ואת הפרוצדורה המתאימה ביותר עבורך. הקפידי על מילוי ההוראות לפני הניתוח ולאחריו על מנת לשפר באופן מרבי את איכות חייך.

ד"ר דוד שוויקי הוא מרכז תחום אורו-גינקולוגיה וכירורגיה משקמת של האגן במרכז הרפואי הדסה עין כרם.

בואו לדבר על זה בפורום דליפת/בריחת שתן וריצפת אגן.