הזרעה מלאכותית: מה כדאי לדעת?

הזרעה מלאכותית (Artificial Insemination), הידועה גם כהזרעה תוך-רחמית, היא אמצעי המקצר את דרכו של הזרע אל ביצית האישה שבחצוצרה; ומיועדת לזוגות הסובלים מבעיית זרע מסוימת ולזוגות הסובלים מקשיי פריון (לדוגמה אי פריון על רקע בלתי מוסבר). בהזרעה מלאכותית, מזריקים את הזרע לרחם האישה בזמן האופטימלי למועד הביוץ - ובכך מגדילים את הסיכוי להשיג את ההריון המיוחל (וזאת טרם שפונים לטיפולי הפריה חוץ גופית).

באופן טבעי, על הזרע לעבור דרך ארוכה עד שיפגוש את הביצית: מהנרתיק, עליו למצוא את דרכו לצוואר הרחם, לעבור אותו - ומשם להגיע אל קצה החצוצרות, שם יוכל (בתזמון הנכון) לפגוש ביצית ולהפרות אותה. זוהי דרך ארוכה, ומרבית הזרעים אינם שורדים את המסע המפרך לביצית. כדי שזרע יצליח לצלוח את המרחק הזה, הוא נדרש למהירות טובה ולכיוון נכון. בהתאם לכך, זרעים שתנועתם סיבובית או חלשה, הם בעלי סיכוי נמוך מאוד להפרות את הביצית.

בהזרעה מלאכותית, מביאים את הזרע לקצה הרחם - ובכך דרכו מתקצרת באופן משמעותי; זאת, מפני שלאחר ההזרעה יהיה עליו לפלס את דרכו רק עד קצה החצוצרה. כך, הולך וגדל הסיכוי שזרעים רבים יותר יצליחו להגיע לביצית - יחסית לסיכוי במהלך יחסי מין רגילים.

האם יש צורך בהכנות מיוחדות, לקראת הליך ההזרעה?

יש צורך במספר הכנות לפעולת ההזרעה, מפני שהפעולה עצמה די פשוטה. יש משמעות קריטית לתזמון הפעולה. ההזרעה חייבת להתבצע בחלון הביוץ של האישה. קיימות שתי דרכים עיקריות לוודא זאת:

1. מעקב ביוץ בעזרת בדיקות דם ומעקב זקיקים (מעקב אחר הביוץ הטבעי). שיטה זו עלולה להיות יעילה פחות בקביעת מועד הביוץ, ועל כן מלווה במספר הזרעות חוזרות ברצף, במטרה לכסות את כל חלון הביוץ האפשרי.

2. מעקב ביוץ בעזרת בדיקות דם ומעקב זקיקים והשראת ביוץ: כאשר נצפה זקיק בגודל המתאים על המטופלת להזריק זריקה, המתזמנת באופן מדויק את הביוץ, כך שאפשר לתזמן את מועד ההזרעה באופן מדויק בחלון הביוץ. במקרה זה, נהוג לבצע את ההזרעה 12-36 שעות לאחר הזרקת ה- HCG (Human Chorionic Gonadotropin) HCG, שנועד להשראת הביוץ .

חשוב שההזרעה תתבצע קצת לפני הביוץ, משום שאורך חיי הזרע ברחם הוא עד 48 שעות; ואילו אורך חיי הביצית קצר יותר - ומסתכם ב-12-24 שעות, לכל היותר (כך שעדיף שהזרע הוא זה שימתין ברחם לחריגת הביצית).

כיצד מתבצעת ההזרעה המלאכותית?

ניתן לחלק את התהליך לשני חלקים עיקריים:

חלק א' - מתן הזרע והשבחתו: נותנים את הזרע במעבדת הזרע, שם יעבור הזרע תהליך של השבחת זרע, שבסופו תתקבל כמות קטנה ומרוכזת של כחצי מ"ל. זו כמות מספיקה, משום שחלל הרחם קטן - ואינו יכול להכיל יותר מכמות נוזל זו. תהליך שיפור הזרע והשבחתו כולל שטיפת זרע. השטיפה מתבצעת על ידי בידודם של תאי הזרע מהנוזל הטבעי בו הם נמצאים - נוזל המגן עליהם ומונע את היכולת הטבעית שלהם להפרות את הביצית. בתהליך זה, מבודדים את הזרעים התקינים מהזרעים הפחות איכותיים. בסופו של תהליך ההשבחה, ללא שום קשר לשיטה בה התבצע, שמים את תאי הזרע בנוזל מלאכותי מיוחד, ששומר עליהם ומבטיח את שרידותם של התאים - לפרק זמן של, עד ארבע שעות לכל היותר.

שלב ב' - החדרת הזרע לרחם האישה: כמות הזרע שהתקבלה חייבת להישמר בטמפרטורת החדר ולהגיע אל הרופא בהקדם, לצורך ההזרעה. הרופא טוען את הנוזל בקטטר מיוחד - ובאופן הדומה לבדיקה גינקולוגית רגילה, הוא מעביר את קצה הקטטר עם נוזל הזרע עד לפתח הרחם - ושם תתבצע ההזרקה של הזרע לתוך הרחם.

כיצד מתבצע הליך השבחת הזרע?

קיימות שתי שיטות לברירת הזרע האיכותי ביותר, מתוך הדגימה שהתקבלה:

1. שיטת swim-up: במהלכה מכניסים את תאי הזרע לנוזל מיוחד, שמדמה את הנוזל הקיים בחצוצרות, ברמת הסמיכות שלו (שלפיה רק תאי הזרע החזקים ביותר יכולים לנוע קדימה ולהגיע אל קצה הנוזל). בסוף התהליך, אוספים רק את נוזל הזרע שלמעלה - ובכך מסתיים תהליך ברירת הזרעים האיכותיים.

2. שיטת המפל - גרדיאנט: בשיטה זו, דגימת הזרע מושמת בנוזל מיוחד בעל ריכוזי צפיפות שונים - ומסרכזים אותו בעזרת צנטריפוגה ומסננים, כך שבסוף התהליך נותר למטה רק הזרע האיכותי. שיטה זו אינה מתבצעת באופן שגרתי, משום שעלותה יקרה יותר - וגם מתקבלת בסופה כמות זרע קטנה יותר, יחסית לשיטת ה-swim-up. מקובל להשתמש בשיטת המפל - גרדיאנט, בעיקר במסגרת טיפולי פוריות הכרוכים בהפריות מבחנה.

האם התהליך כרוך בכאב ובסיכונים כלשהם?

תהליך ההזרעה עצמו אינו כואב באופן מיוחד. אי הנוחות הקלה הכרוכה בהזרעה דומה לזו של בדיקה גינקולוגית שגרתית. בהזרעה עצמה אין כמעט סיכונים ומדובר בפעולה בטוחה. באופן נדיר מאוד, קיים סיכון לזיהומים מעצם החדרת הקטטר לרחם, אך הוא אמור להיות סטרילי. חלק מהנשים מדווחות, אחרי הפעולה, על תחושה של התכווצות שריר הרחם.

האם האישה יכולה לחזור לשגרה מיד בתום פעולת ההזרעה?

אין מניעה או מגבלה ביחס לפעולות יומיומיות רגילות, לרבות פעילות ספורטיבית. ניתן אף לקיים יחסי מין, כמו בשגרה.

מהו שיעור ההצלחה של הזרעה מלאכותית?

מטבע הדברים, הצלחת הפעולה תלויה בגורמים שונים, אך ניתן לומר שזוג צעיר עם בעיית זרע קלה - ייהנה מסיכויי הצלחה המוערכים ב-15%הצלחה (למחזור טיפול). מרבית הזוגות שנעזרו בטיפול זה זכו להריון תוך 3-5 מחזורי טיפול. נתונים אלה רלוונטיים בנשים שגילן עד 35. מגיל 40 ואילך, אחוזי ההצלחה של הזרעה יורדים אל מתחת ל-10%.

מה יש לעשות כאשר בעיית זרע מוגדרת כחמורה?

במקרים כאלה, שיטת ההזרעה המלאכותית אינה רלוונטית - והזוג יופנה לטיפול ביחידה להפריה חוץ גופית.

מי יכול לבצע הזרעה מלאכותית, בניסיון להרות?

ברור שלא כל אחד יכול להיעזר בשיטה זו. אישה פרודה מבעלה, למשל, לא רשאית להרות מהזרעה. משרד הבריאות קבע הנחיות ברורות בעניין. באופן כללי, בהזרעה מלאכותית יכולות להשתמש:

1. אישה נשואה המבקשת להרות מבעלה או בן זוג עם הסכם הורות אשר נחתם בפני עו"ד.
2. רווקה יכולה לנסות להרות מגבר המוכר לה, בתנאי שיש ביניהם הסכם להורות משותפת.
3. רווקה המבקשת להרות מתרומת זרע - אבל במקרה כזה, התהליך יכול להתבצע בעזרת אחד מבנקי הזרע בארץ.

ד"ר אלון קדם הוא רופא בכיר ביחידת ה-IVF בבית החולים תל השומר ומנהל בנק הזרע של הרצליה מדיקל סנטר.

סייעה בהכנת הכתבה: מארי-רוז גוטמן, כתבת zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורום גינקולוגיה ופריון.