רעלת הריון: זה לא נגמר בלידה
מחקר ישראלי מצא לראשונה קשר בין חומרת רעלת הריון למחלות לב וכליה בהמשך חייה האם. מומחה: "נשים שפיתחו רעלת הריונית זקוקות למעקב לחץ דם תקופתי"
עוד בנושא: הריון, לידה והגיל הרך
מחקר ישראלי חדש מדגים לראשונה קשר ישיר בין חומרת הרעלת בהריון לאירועי לב ומחלות כליות בהמשך החיים.
במחקר, שפורסם החודש על ידי חוקרים מבית חולים סורוקה ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב בכתב העת HEART, השתתפו כ-100 אלף נשים שילדו בין השנים 1988 ו-2012. ל-7824 נשים היו אירועים של רעלת הריונית לפחות באחד מההריונות שלהן. החוקרים בחנו שכיחות מחלות לבביות במעקב ארוך טווח ומצאו שאכן שיעור המחלות הלבביות ארוכות הטווח היה גבוה יותר בקרב נשים עם רעלת הריון (שיעור של 4.6%), לעומת קבוצת הביקורת של נשים ללא רעלת הריון (שיעור של 2.7%). כמו כן שיעור מחלות כליה לאורך המעקב היה גבוה יותר בקרב נשים עם רעלת הריון (שיעור של 0.3%) לעומת קבוצת הביקורת של נשים ללא רעלת הריון (שיעור של 0.1%).
כאשר נבחן קשר מנה-תגובה מצאו החוקרים קשר ישיר בין מספר האירועים של רעלת הריונית לבין תחלואה לבבית (2.7% בקרב נשים ללא רעלת, 4.4% בקרב נשים עם אירוע בודד של רעלת הריונית לעומת 6% בקרב נשים עם שניים ויותר אירועים של רעלת הריונית).
גם כשנבחנה חומרת הרעלת נמצא קשר ישיר לתחלואה לבבית: שיעור התחלואה הלבבית היה 4.5% אצל נשים עם קדם רעלת קלה, 5.2% אצל נשים עם קדם רעלת קשה, ו 5.7% אצל נשים עם אקלמפסיה (רעלת עם פרכוסים). קשר ישיר נמצא גם בין חומרת האירועים לתחלואה כלייתית: שיעור התחלואה הכלייתית היה 0.2% אצל נשים עם קדם רעלת קלה, 0.5% אצל נשים עם קדם רעלת קשה, ו-1.1% אצל נשים עם אקלמפסיה.
מהי רעלת הריון?
רעלת ההריון היא מחלה רב-מערכתית שהגורם לה אינו ידוע דיו. המחלה, המופיעה בתקופת ההריון אך ורק אצל בני אדם (נשים), ומתאפיינת ביתר לחץדם (מעל 140/90), בשילוב עם נוכחות של חלבון בשתן (קדם רעלת הריונית קלה). המחלה עלולה להיות קשה, דהיינו להוביל לסיבוכים הקשורים בתפקוד של מערכות שונות בגוף כמו כליות, מוח, שליה, דם וכבד, ואף להוביל לתחלואה ותמותה של האם ו/או העובר.
התסמינים האופייניים של מחלה קשה הם כאבי ראש, טשטוש הראייה, כאבים ברום הבטן, הופעת בצקות (צבירת נוזלים) ועלייה חדה במשקל בעקבות הבצקות. סיבוך נוסף העלול להופיע הוא אקלמפסיה, שזה כבר שלב החמור מרעלת קשה, וכולל פרכוסים ממש כמו בהתקף אפילפטי. גורם המחלה עדיין אינו ידוע והספרות מרבה לעסוק בחקר גורמי הסיכון לתופעה. המחשבה הרווחת כיום היא שחומר המופרש מהשליה לגוף האשה הוא הגורם להופעת המחלה ואין ספק שהמחלה משויכת להריון ובאופן יותר ספציפי לשליה.
לדברי פרופ' אייל שיינר, סגן מנהל בית חולים סורוקה ואחד מעורכי המחקר, מסביר: "לא ניתן לנתק את תקופת ההריון מיתר החיים. נשים שפיתחו רעלת הריונית זקוקות למעקב לחץ דם תקופתי על מנת לאתר בעיות יתר לחץ דם בזמן, בשל העלייה בסיכונים ארוכי טווח הלבביים וכיליתיים. הדבר בעל חשיבות קריטית לצורך מניעה שניונית של תחלואה זאת".
בואו לדבר על זה בפורום הריון ולידה - הלל יפה.