הקפאת ביציות: הורות מאוחרת

הודעתה הדרמטית של חברת פייסבוק כי תממן טיפולי הקפאת ביציות לעובדות שלה, התקבלה בתגובות מעורבות ומנוגדות ובכך פתחה דיון ציבורי האם זה לטובת האישה או פועל נגדה, תוך שהוא נותן לה תחושת ביטחון מזויפת. מחד ניתן היה לראות בכך תרומה של חברת פייסבוק העשירה לרווחת עובדיה המסורים, אך קל לראות בכך גם את את "העריצות של החברה" שרוצה שהצעירות המוכשרות תמשכנה לעבוד ולפתח את הקריירה מבלי לחשוש לעתידן הפיריוני. יש לקחת בחשבון כי מחיר להכשיר עובדת בכירה במקום עובדת שתיתפטר כדי למצות את הפוטנציאל הפיריוני שלה בטרם יפוג עשוי להיות יקר יותר לחברה.

מהי הקפאת ביציות מסיבות חברתיות?

פוריותן של נשים תלויה מאוד בגיל, ודועכת במהירות אחרי גיל 35. כאשר אישה מגיעה לגיל שבו פוריותה פוחתת והיא עדיין לא ילדה, מומלץ לשקול הקפאת ביציות כדי לשמור על הסיכוי להרות בעתיד. אך כפי שניראה העניין אינו פשוט כלל ועיקר והשאלה היא: האם הקפאת ביציות באמת מבטיחה בודאות ילודה עתידית בכל גיל?

תחום הרפואה והפריון, ובפרט הליך הקפאת ביציות, שודרג והתפתח מאוד בשנים האחרונות. בעבר, גם הליך הקפאת הביציות וגם הליך הקפאת העוברים היה מוגבל ביותר עם תוצאות גרועות מאוד. אולם בשנים האחרונות, שוכללו שיטות ההקפאה (בין השאר, הודות לשיטת הזיגוג). כיום ניתן להשיג רמת חיוניות מאוד גבוהה של עוברים וביציות שהופשרו ולהשיג גם השרשה סבירה - עובדה ההופכת את ההקפאה לחלופה מקובלת לשימור פוריות. אם בעבר אחוזי הפשרה מוצלחת של ביציות עמדו על 10%, כיום הם עומדים על 90% ואף יותר מכך, בזכות השדרוגים הרפואיים הטכניים.

אילו נשים פונות להליך של הקפאת ביציות?

בדרך כלל כאשר יש בן זוג, עדיף להפרות את הביציות תחילה ולהקפיא עוברים. אולם יש מיקרים נדירים בהם קורה שביום ההפרייה לא ניתן להפיק זרע מסיבות שונות - ואז הליך הקפאת הביציות מציע את האפשרות לשמר את הביציות ולהשיג הריון מאוחר יותר. בנערות או בנשים ללא בני זוג, העוברות טיפולים כימותרפיים, שעלולים לפגוע בשחלות, מחליטים להקפיא ביציות או רקמת שחלות כדי לשמר את פוריותן שעלולה להיפגע קשות מהטיפול התרופתי. בנוסף, בשנים האחרונות התפתחו "בנקי ביציות" של תורמות, נשים העוברות את ההליך בדרך כלל בתשלום, על מנת לתרום את הביציות שלהן לנשים שאינן יכולות לייצר ביציות, בדומה לבנק הזרע.

מרגע שהאגודה האמריקנית לפוריות הגדירה ב 2013 את הקפאת הביציות כפרוצדורה "לא-ניסיונית" כלומר שיגרתית, משווקת הטכנולוגיה באגרסיביות באינדיקציה הנקראת "אינדיקציה חברתית", נשים המעוניינות לשמר את פריונן ולא מתכננות זוגיות קרובה, או נישואין; נשים בגילאים מתחת לגיל 35, אף שיש מקומות שגם מסכימים לשרת נשים עד גיל 38 ויותר. נראה שהקפאה מעל גיל 38 שנוייה במחלוקת וכנראה לא יעילה כלל. אין ספק שהדוחפים לשימוש נרחב באינדיקציה חברתית רואים לפניהם את הפוטנציאל הכלכלי לרופאים וליחידות המטפלות כסף חדש שלא נמצא כרגע בטיפולי ההפריה.

גם בארץ הועלה לאחרונה הנושא בתקשורת, תוך קריאה להפוך את ההיצע לזמין ואפילו על חשבון הציבור. אם כך, נראה שהשאלה מורכבת יותר ואיננה חד משמעית.

האם גם נשים צעירות יותר צריכות לשקול הליך של הקפאת ביציות ואם כן באיזה גיל?

גיל הפוריות האידיאלי של האישה הוא בשנות העשרים לחייה, שבו היא אינה נזקקת לכל עזרה התערבותית או רפואית על מנת להיכנס להריון. מגיל 30 והלאה, פריון האישה מתחיל לרדת באופן הדרגתי, אולם ההליך אינדיבידואלי לכל אישה ואישה.

בדרך כלל, אישה צעירה בגילאים אלה אינה יכולה לדעת בוודאות ובדיוק מתי תכיר את בן זוגה, מתי תתחתן ותרצה להקים משפחה, האם תרצה להביא לעולם ילד לבד, כאם יחידנית. בנוסף, היא גם אינה יכולה לדעת מתי הביציות שלה יפחתו ויהפכו להיות פחות ופחות חיוניות.

בארץ, הנורמה החברתית היא להביא לעולם לפחות שני ילדים, ולעיתים שלושה וארבעה ילדים. בדרך כלל נשים חילוניות פונות לתכנון הילד הראשון ובטח השני אחרי גיל 30, ולעתים קרובות אינן מצליחות להיכנס להריון בקלות בגיל זה. חלק מהנשים שהצליחו בקלות בהריון ראשון לא חשות בחלוף הזמן ואף שנישאו מאוחר רוצות לרווח את המרחק בין הילדים לכמה שנים, ובכך טמונה לעיתים המכשלה שמביאה אותן מעל גיל 35. גיל בו הפוריות כבר איננה מובטחת, כפי שהיתה כמה שנים קודם ובעיות פריון עלולות להתעורר. לפי הסטטיסטיקה, כמחצית מהנשים בגילאים מעל 35 לא תצלחנה להיכנס להריון בדיוק כפי כשתכננו, וחלקן תצטרכנה לעבור טיפולים רפואיים. מכאן עולה השאלה האם אישה שנמצאת במצב זה, והיא עדיין צעירה באופן יחסי, צריכה להשתמש בכלי העוצמתי של הקפאת הביציות שיכול להבטיח לה הריון עתידי?

לנשים הנישאות אחרי גיל 30 יש פחות מעשור להשלים את תיכנון המישפחה, והן צריכות להיזדרז ולא "לרווח" את פרקי הזמן בין ההריונות. כבר בגילאים 30 -35 חלק מהנשים (ששיעורן הולך ועולה) ניזקק לעבור טיפולי פוריות על מנת להיכנס להריון, עובדה המעידה שאילו הוקפאו ביציות בנשים אלו יתכן וזה היה מאוחר מידי בגיל זה.

יש לציין שככל שהאישה מבוגרת יותר, גם איכות הביציות יורדת ולא רק הכמות. אם בגיל פחות מ-35 נידרשות 20-25 ביציות מוקפאות כדי להבטיח הריון בסיכוי סביר, הרי שמגיל 38 , אין סטטיסטיקות אמינות, אך ברור שמדובר ביותר מ-30-35 ביציות מוקפאות כדי לאפשר סיכוי כלשהו. במילים אחרות הסיכוי של כל ביצית מוקפאית בגילים אלו הינה בין 3-4% להפוך להריון! כלומר נשים אלו שתרצנה לשמר את פוריותן בסיכוי סביר תצטרך לעבור 3-4 טיפולים כדי להשיג מספר כזה של ביציות מוקפאות טובות. לפיכך יש מקומות שבהגינות רבה, לא יסכימו להקפיא ביציות לנשים מעבר לגיל 38, ואף מעבר לגיל 35!

מחקר גדול במיוחד של נשים תורמות ביציות, שמן הסתם הינן צעירות מאד וללא כל בעיה ידועה מראה שהסיכוי להרות מעשר ביציות מוקפאות הינו כ-40% ומתוך 20 ביציות עומד על כ-75%. כלומר גם בנשים צעירות מאוד אין הקפאה מבטיחה הריון ב100%.

באיזה גיל להקפיא?

מחד, בגיל 30 איכות הביציות מצוינת ולפיכך אם יוקפאו ביציות בגיל זה תינתן לאישה הבטחה של 50-75% מהלא נודע שבדחיית גיל ההריון בתלות במספר הביציות שהוקפאו. אולם אישה בת 30, ואף 35 נחשבת מבחינה חברתית, לאישה צעירה שיכולה להכיר בן זוג ולתכנן משפחה, נשים בגיל זה אינן טרודות בשאלות של הקפאת ביציות ודאגה לפריון העתידי. אצל רובן הביציות ישארו ללא שימוש, ועשויות ליצור להן בעיה אתית של לתרום או להשמיד את הביציות לאחר הקמת המשפחה. מאידך כבר בגיל 38-39 איכות הביציות יורדת מאוד וההקפאה לא מומלצת.

אם כך חלון ההזדמנויות המעשי לניצולה של טכנולוגיה עוצמתית זו של הקפאת ביציות מסיבות חברתיות קצר מאוד ונע בגילאים של פחות מ-35 (אולי אפילו בין 32-35) ומאחר וחלון ההזדמנויות הוא גם אינדיבידואלי ותלוי בגנטיקה של האישה הרי הפתרון עשוי שלא להתאים לחלק מהנשים הרוצות בכך.

נשים המגיעות לגיל 35 וטרם הקימו משפחה - ומעוניינות להביא ילדים לעולם, לאור התוצאות המוגבלות של הקפאת ביציות, רצוי שתישקולנה להרות מיד ללא בן זוג כתחליף עדיף על הקפאת ביציות. מובן שחלק מהנשים לא תקבלנה חלופה זאת מסיבות דתיות, אתיות או אחרות ואז שתשקולנה הקפאת ביציות. מאידך נשים צעירות מגיל 35 יכולות לשקול הקפאת ביציות כמעין ביטוח. מאחר ולא ידוע מהו הגיל שבו הביציות של האישה תהיינה פחות פוריות, הרי שהליך הקפאה עלול לגרום לה לתקוות שווא להביא ילד מהביצית המוקפאת. חלון ההזדמנויות להקפאה אם כן הינו צר יחסית ולא מבטיח במיוחד ולכן מין הדין שישמר כחלופה שנייה או שלישית ולא שיטה המוצעת לכולן. בנשים מסוימות (עם שחלות פוליצסטיות) יתכן וחלון ההזדמנויות הינו רחב יותר, אך ככלל, הקפאת ביציות מוגבלת בזמן לרוב הנשים. ויתכן שיותר משהיא טכנולוגיה שמשנה מציאות, היא טכנולוגיה שעלולה לתת תחושת ביטחון מזויפת לנשים הנמצאות במירוץ הקריירה או עסוקות בסינון המועמדים עד שיגיע הנסיך החלומי, תוך אובדן השנים הפוריות.

לסיכום, השיקול החברתי להקפאת ביציות לעולם יישאר מוגבל, ובגדר השיקולים הפרטיים ותלוי בתוכניות, בתפיסת העולם, בתמיכה הסביבתית במוסכמות וכדומה. להקפיא ביציות לפיריון עתידי איננה החלטה פשוטה, שכן מדובר בפעולה התערבותית, (הפרייה חוץ גופית) יש בצידה עלות, והיא תלויה בכמות הביציות האישית שהושגה, איכות ההקפאה, איכות הזרע, שטרם ידועה ועוד.

למעשה מדובר בהבטחה חשובה לקבוצת גיל מצומצמת ואין לטעות במסר העולה ממנה, אם את מתכננת הריון או זוגיות עשי זאת מספיק מוקדם, אם אפשר, בשלב שאולי לא תזדקקי לעזרת הרפואה ולא תצטרכי להשתמש בחלופה של שימור הפוריות. מאידך, אסור לשכוח שמי שלא הקפיאה ביציות או החמיצה את המועד, עדיין פתוחה בפניה החלופה של תרומת ביציות, והרפואה מתווכחת לגבי מה מהשנים נכון יותר.

פרופ' רפאל בן ציון מומחה בעל שם עולמי להפריה חוץ גופית מילדות וגיניקולוגיה, לשעבר מופקד הקתדרה לפיריון ואי פיריון אוניברסיטת ת"א. לשעבר לשעבר מנהל מחלקת נשים יולדות והפרייה חוץ גופית בבלינסון והשרון. מפתח הקונספט של קונגרסים בינלאומים לרופאים בשאלות שנויות במחלוקת (CONTROVERSIES).