סרטן: שימור הפוריות בקרב נשים

לפני תחילת טיפול כימי יש לבצע טיפולים לשימור הפוריות. במאמר זה נסביר מדוע יש לבצע שימור פוריות בקרב נשים החולות בסרטן וכיצד התהליך מתבצע.

מדוע יש לבצע טיפולים לשימור פוריות, לפני מתן טיפול כימותרפי?

טיפולים כימיים אלה, שנועדו לפגוע בתאי הסרטן, פוגעים גם בתאים בריאים וגורמים לקשת של תופעות לא רצויות. במערכת הרבייה הנשית יש התחדשות בלתי פוסקת של תאים - ועקב הכימותרפיה, תאים אלה עלולים להיפגע.

האם כל טיפול כימי עלול לפגוע בפוריות האישה?

כן, אך ישנם גורמים שונים המשפיעים על הסיכוי לפגיעה ועל היקפה. הגורמים הללו כוללים את משך הטיפול, סוג הכימותרפיה הניתנת (ישנן תרופות כימיות המזיקות פחות למערכת הרבייה, בהשוואה לאחרות) וגיל המטופלת: ככל שהאישה החולה בגיל בוגר יותר, כך הסיכוי שהשחלות שלה ייפגעו עקב הטיפולים במחלת הסרטן - גבוה יותר.

אם כך, כיצד ניתן למזער את הסיכון לפגיעה בפוריות?

כדי להבטיח שהאישה תוכל להביא ילדים לעולם, למרות הפגיעה במערכת הרבייה כתוצאה מהטיפולים שהיא תקבל כנגד מחלת הסרטן, נהוג בעשורים האחרונים להציע לאישה טיפולים משמרי פריון שיגנו על פוטנציאל הפריון שלה.

מהם הטיפולים משמרי הפוריות, המוצעים לחולות סרטן?

ככלל, ישנם מגוון הליכים טיפוליים לשימור הפריון:

הקפאת ביציות: במסגרת הליך זה, האישה מקבלת טיפול להשראת ביוץ - במהלך מספר טיפולים, נשאבות מגוף האישה ביציות שעוברות תהליך של הקפאה. בשלב עתידי, כאשר האישה תשאף להרות - הביציות יופשרו; וניתן יהיה להשתמש בהן ליצירת עוברים. כיום, בזכות שיטת הקפאה מתקדמת, הסיכוי של הישרדות הביצית שהוקפאה עלה באופן משמעותי; ועלו גם הסיכויים להריון וללידה בעזרת ביציות שהוקפאו. ניתן לשמור את הביציות בהקפאה למשך 15 שנה.

הקפאת עוברים: במסגרת הליך זה, הביציות הנשאבות מגופה של האישה, לאחר טיפולים להשראת ביוץ, עוברות הפריה על ידי הזרע של בן הזוג או זרע של תורם. העוברים מוקפאים - ונשמרים לשימוש עתידי, אז יוכלו להיות מוחזרים לרחם, לשם השגת הריון. לעוברים קפואים, יש סיכוי גבוה יותר לשרוד - ולהניב הריון ולידה, בהשוואה לסיכוייה של ביצית מוקפאת. הליך זה מתאים פחות במקרים בהם לאישה אין בן זוג, אך היא רוצה לשמר את הסיכוי להביא ילד משותף עם בן זוג עתידי. פתרון אפשרי, במקרה זה, הוא להפרות רק חלק מהביציות שנשאבו ולהקפיא גם עוברים וגם ביציות. ניתן לשמר את העוברים בהקפאה למשך 30 שנה. יש לציין שטיפול זה לא ניתן ליישום בקרב ילדות ונערות.

הקפאה של רקמת שחלה: זהו טיפול מקובל נוסף כולל הוצאה של רקמת שחלה בריאה, שמירתה בהקפאה לשם שימוש בה לאחר ההחלמה. אם יתעורר בכך הצורך, ואכן תיחשף פגיעה בתפקוד השחלה כתוצאה מהטיפולים - ייעשה שימוש ברקמה המוקפאת בתום הטיפולים. השימוש ברקמה יכלול את השתלתה המחודשת של רקמת השחלה המוקפאת - רקמה שתחדש את פעילותה בגוף ותאפשר הליך פריון. ניתן לשמור את השחלה לאורך שנים רבות.

כמובן שטרם ההשתלה של הרקמה, מוודאים כי הרקמה בריאה - וכי איננה מכילה תאים ממאירים, שיסכנו את המטופלת. טיפול זה ניתן לבצע גם בנערות וילדות.

דיכוי שחלתי בזמן קבלת הטיפול הכימותרפי: שיטה זו לשימור פוטנציאל הפריון, כרוכה במתן טיפול לדיכוי הפעילות ההורמונלית, המדמה את המתרחש בגוף בעת גיל הבלות. דיכוי פעילות השחלה מסייע לעתים להגנה על השחלות מפני הפגיעה של הטיפול הכימותרפי.

כיצד בוחרים בין אפשרויות שימור הפריון השונות?

כל אישה יכולה לשלב בין מספר טיפולים משמרי פריון. כך למשל, באפשרותה להקפיא עוברים לצד ביציות ובמקביל, גם להקפיא רקמת שחלה וגם לקבל טיפול לדיכוי שחלתי בזמן קבלת הטיפול הכימי. בעת הבחירה בין הטיפולים לשימור הפריון והתאמתם לאישה, יש לקחת בחשבון משתנים רבים: יש לזכור כי טיפול בנשים חולות סרטן הוא טיפול רב מערכתי וכן את העובדה שאת המטופלות מלווים מספר רופאים מומחים. כאשר נשים מתעניינות בטיפולים לשימור פוטנציאל הפוריות שלהן, מצטרף לצוות המומחים גם רופא מומחה לגינקולוגיה ופריון. המומחה יתייעץ עם הרופא האונקולוג ועם המטפלים הנוספים - והם יבחנו מהו הטיפול המתאים למטופלת וינחו אותה בהתאם.

מהם השיקולים המשפיעים על בחירת הטיפולים שיבוצעו?

הבחירה מושפעת ממספר פרמטרים כשהעיקריים שבהם הם:

1. גיל האישה: לא כל טיפולי הפריון ניתנים ליישום בקרב נערות וילדות.

2. משך טיפולי הפריון: לעתים טיפולי הפריון דורשים זמן ממושך. כך למשל, טיפולים להקפאת ביציות ו/או עוברים עלולים לדרוש זמן רב - ולהתבצע במסגרת מספר מפגשים, בהמתנה של חודש בין מפגש למפגש. זה עלול להיות בעייתי במצבים מסוימים. למשל כשלא ניתן לדחות את תחילת הכימותרפי מספיק זמן - עד להשלמת טיפולי הפריון.

3. יכולת האישה לעבור את הטיפול המוצע: ישנם טיפולים שהאישה איננה יכולה לעבור במתכונת רגילה, בשל מצבה הבריאותי. לדוגמה התהליכים הטיפוליים הנלווים להקפאת עוברים ולהקפאת ביציות, כוללים מתן טיפול הורמונלי להשראת ביוץ. טיפול שכזה מסוכן לחולות בסרטן שד "הורמונלי". כאשר הגידול שלהן מגיב להורמונים, אין לתת להן טיפול הורמונלי - ולכן שואבים את הביציות מגופן, ללא הטיפול ההורמונלי המקדים (מועד השאיבה שונה). במקרה כזה, הביציות נשאבות טרם הבשלת הביצית (בניגוד להליך הרגיל, בו נשאבות ביציות בשלות) - ותהליך ההבשלה מושלם במעבדה.

4. סוג המחלה: במקרים בהם מדובר בסרטן על רקע גנטי, כמו סרטן שד וסרטן שחלות בקרב נשאיות של גנים מחוללי סרטן - מומלץ לבצע תהליכי הקפאה של עוברים וביציות, כדי לאפשר ברירה עתידית של העובר. כיום, ניתן לזהות את העוברים הנשאים של הגנים ה"בעייתיים" - והזיהוי מאפשר בחירה והחזרה של עוברים בריאים בלבד.

פרופ' אילן כהן הוא מומחה לגינקולוגיה ולרפואת נשים, מומחה בתחום הפריון, בהפרעות הורמונליות בנשים ולהפריה חוץ גופית, מנהל תחום שימור הפוריות במחלקת נשים בבית החולים מאיר, ומנהל מרפאת נשים פרטית בתל אביב.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors.