גלולות למניעת הריון: סיכון לסרטן

עדויות חדשות מראות כי שימוש באמצעי מניעה הורמונאליים מלווים בסיכון מוגבר להתפתחות גידול מוחי מסוג גליומה בנשים צעירות, כך עולה ממאמר שפורסם בכתב העת British Journal of Clinical Pharmacology. בנוסף, נתוני המחקר מצביעים כי הסיכון עלה עם משך הטיפול ההורמונאלי, כאשר בטיפול ארוך-טווח תואר סיכון גבוה כמעט כפליים לגליומה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גלולות למניעת היריון משפיעות על הסיכון להתפתחות ממאירויות מסוימות; עם זאת, מחקרים מעטים בחנו אם קיים קשר להתפתחות גידולים במערכת העצבים המרכזית. במחקר זה נבחן הקשר בין אמצעים הורמונאליים למניעת היריון ובין הסיכון לגליומה בנשים לפני מנופאוזה.

החוקרים התבססו על נתונים ממאגר ארצי בדנמרק וזיהו את כל הנשים בגילאי 15-49 שנים עם אבחנה ראשונה של גליומה, בין השנים 2000-2009. לכל מקרה התאימו החוקרים שמונה ביקורות תואמות בגיל. על-פי נתוני הנפקת מרשמים הם בחנו את החשיפה לטיפול הורמונאלי וסיווגו את הטיפול לפי שילוב אסטרוגן-פרוגסטרון או פרוגסטרון בלבד, ועל-פי משך השימוש (פחות משנה, 1-5 שנים, 5 שנים ומעלה).

החוקרים ערכו ניתוח סטטיסטי לחישוב יחס הסיכויים להתפתחות גליומה עם טיפול באמצעי מניעה הורמונאליים, תוך תקנון לערפלנים אפשריים.

מדגם המחקר כלל 317 מקרים ו-2,126 ביקורות. החוקרים מדווחים כי טיפול הורמונאלי למניעת היריון אי-פעם לווה בסיכון גבוה פי 1.5 להתפתחות גליומה, עם עליה בסיכון עם משך הטיפול (עליה של פי 1.9 עם טיפול במשך חמש שנים ומעלה). הקשר בין טיפול הורמונאלי ארוך-טווח ובין הסיכון לגליומה היה הבולט ביותר עם טיפול בפרוגסטרון בלבד (עליה פי 2.4), בעיקר כאשר טיפול זה שימש כטיפול הורמונאלי יחידי למניעת היריון (עליה פי 4).

החוקרים מסכמים וכותבים כי מהנתונים עולה כי שימוש ארוך-טווח באמצעים הורמונאליים למניעת היריון עשויים להביא לעליה בסיכון לגליומה.

בואו לדבר על זה בפורום גלולות ואמצעי מניעה.