המדריך לתרומת ביציות

ועדת הבריאות של הכנסת אישרה בשבוע שעבר תקנות שיאפשרו תרומת ביציות בישראל בעלות של 10,000 שקל. ההחלטה החשובה תחסוך לנשים הזקוקות לביציות את הטיסות לחו"ל וכמובן זמן רב וסכומי כסף גדולים.

"לא ברור מי יממן את העלויות"

"החוק נחוץ מאד לאור העובדה שמאות רבות של נשים נאלצות לנסוע לחו"ל או לייבא לארץ עוברים מידי שנה", אומר פרופ' דניאל זיידמן מומחה במיילדות, גינקולוגיה, פריון והפריה חוץ גופית. אולם הוא מציין כי החוק מאד מסובך להפעלה בגלל שפע של דרישות רגולטוריות מהרופאים. "ברור שאם בסוף היום לא תהיה תמורה לטרחה הרבה, לא יהיה מי שיבחר לעסוק בכך. הבעיה העיקרית היא שלא ברור כמה קופות החולים יתמכו במימושו".

כאמור, ישנן עלויות רבות שעדיין לא ברור מי ישלם עליהן. למשל, מי ישלם את הבדיקות הרפואיות והגנטיות שהתורמת צריכה לעבור? מי יממן את התרופות בעלות של אלפי שקלים שהתורמת צריכה לקבל? האם הקופות יסכימו לממן את השאיבה של הביציות וההחזרה של העוברים (כ- 10,000 שקל)? מי יממן את ההוצאות הרפואיות של תורמת שתתחרט?

פרופ' זיידמן מדגיש כי "התקנות מתייחסות רק לסכומים שהתורמת תשלם והנתרמת תקבל (על מנת למנוע אפשרות של מסחר). כלומר, במידה והקופות לא יביעו נכונות לשתף פעולה, יהיה הרבה יותר זול לייבא עוברים טריים מביציות של תורמות בקייב. לאור הגירעונות של הקופות אני לא מאד אופטימי".

חשוב מאד שימצאו את הדרך למימון ההליך בארץ. רק כדי לסבר את האוזן, פרופ' זיידמן מציין כי "ישנן אלפי נשים שממתינות לתרומת ביצית. הליך קבלת הביציות כרוך בשורה של בדיקות ובחירת תכונות התורמת המבוקשת. עלותו היא כ-4,000-6,000 אירו ולהוצאה זו מתווספות הוצאות נסיעה ושהיה".

מכיוון שהיו מקרים בעבר של סחר בביציות החוק מאד מחמיר כדי למנוע את התופעה. "הכל יבוצע תחת פיקוח", מסביר פרופ' זיידמן. "תהיה ועדת אישורים שתכלול שישה נציגים, וביניהם יו"ר הועדה שיהיה רופא מומחה ומנהל יחידה או מחלקה בבית חולים שאינה עוסקת ביילוד, בגניקולוגיה או בהפריה חוץ-גופית, רופא מומחה ביילוד ובגניקולוגיה ובעל ניסיון בתחום ההפריה החוץ-גופית, שאינו הרופא המטפל, פסיכולוג קליני, עובד סוציאלי, עורך דין ונציג ציבור או איש דת; לבקשת התורמת, מי שיישב בדיון בעניינה לפי פסקה זו יהיה, ככל הניתן, בן אותה קבוצה דתית, חברתית או תרבותית, שהתורמת משתייכת אליה. בהרכב הועדה יינתן ביטוי הולם לייצוגם, ככל הניתן בנסיבות העניין, של בני שני המינים". פרופ' זיידמן מוסיף כי "ועדה כזו יקרה מאד לתפעול תכוף ושוטף, ולא ברור מי יממן את ההוצאה".

ישנם ארבעה קריטריונים לנשים המעוניינות לתרום ביציות: האישה צריכה להיות בגיל 21-35 ואסור שהיא תהיה פסולת דין, חסויה, עצורה או אסירה. כמו-כן, התורמת נדרשת לחתום בפני ועדת אישורים על טופס שהורה המנהל, הכולל את כתב ההסבר ואת הסכמתה לשאיבת הביציות לשם השתלתן; ולבסוף, ועדת אישורים שוכנעה כי הסכמת התורמת ניתנה בדעה צלולה, מתוך רצון חופשי ושלא מתוך לחץ משפחתי, חברתי, כלכלי או אחר; ולעניין תורמת שייעדה מראש את הביציות שנשאבו מגופה לנתרמת מסוימת - הסכמתה ניתנה שלא כנגד תמורה כספית או כל תמורה אחרת, במישרין או בעקיפין, מהנתרמת או מי מטעמה; ורשאית היא לזמן לשם כך את הנתרמת, אם הביציות מיועדות לנתרמת מסוימת, או כל אדם אחר, כפי שתמצא לנכון.

נשים המעונינות לקבל תרומת ביצית צריכות להיות תושבות ישראל, בגיל 18-54 וחייבת להיות להן סיבה רפואית המצדיקה טיפול עם תרומת ביצית. בהנחה שהועדה אישרה שהתורמת והנתרמת כשירות, פרופ' זיידמן מציין כי "התורמת מקבלת שורה של זריקות מידי יום על מנת שהשחלות שלה יפתחו כעשר ביציות בשלות. הנתרמת מקבלת טבליות הורמונאליות על מנת שרירית הרחם שלה תתעבה לקראת החזרת העוברים שנוצרו מביציות התורמת לרחמה". עוד הוא מוסיף כי הסיכויים של קליטת ביצית הם בדרך-כלל כ-50% לכל מחזור טיפול. תלוי בגיל התורמת ובפוריות שלה, באיכות המעבדה, במצב הרחם של הנתרמת ובהכנה ההורמונאלית לה זכו הנתרמת והתורמת".

בואו לדבר על זה עם פרופ' דניאל זיידמן בפורום פריון האישה והפריה חוץ גופית.