דיכאון על רקע בעיות פוריות

ארגון הבריאות העולמי צופה שמכלל הגורמים לתחלואה רפואית, דיכאון יהפוך לסיבה העולמית המובילה לפגיעה תפקודית עד שנת 2030. נשים סובלות משיעור גבוה של דיכאון במהלך החיים. הנטייה החוצה תרבויות להיארעות מוגברת של מצבי דיכאון סביב תקופות של שינויים הורמונליים, מצביעה על העובדה שככל הנראה, העומס הכרוך בהריונות ולידות, המלווה בשינויים הורמונליים ניכרים, תורם לשיעור דיכאון מוגבר אצל נשים.

ואכן, אצל תת-קבוצה ניכרת של נשים, הרגישות לשינויים בהורמונים הרבייתים, תיתכן הופעה של תסמונת קדם-וסתית, של מצבי דיכאון לאחר לידה, ושל דיכאון סביב תחילת גיל הבלות.

נשים המועדות לשינויים במצב הרוח סביב שינויים הורמונאליים, עשויות לעתים גם לדוח על השפעה של אמצעים הורמונליים למניעת הריון, או ניסיונות להשריית הריון באמצעות טיפולי פוריות, אף שחסרות עדויות מספקות לקשר עקבי כזה. יש לציין כי למרות העלייה במודעות לנושא, כיום, מרבית הנשים הסובלות מדיכאון אינן מגיעות לאבחנה ולטיפול מתאימים, בעיקר עקב חוסר מודעות או עקב אי פניה לעזרה ולטיפול נפשי - וזאת למרות הסבל הנפשי והפגיעה התפקודית המתמשכת הנגרמים לאישה.

מהם התסמינים לדיכאון על רקע בעיות פוריות?

אנו נוטים להשתמש במונח "דיכאון" לתיאור של כל מצב רוח ירוד, אך חשוב להיות זהירים ולהבחין בין דכדוך תגובתי זמני, לבין התפתחות מצבי דיכאון וחרדה בחומרה קלינית הדורשים התערבות טיפולית פסיכולוגית או תרופתית. ככלל, חומרתה והתמשכותה של המצוקה הנפשית ומגמת החמרה, במקום ההתאוששות - לצד ירידה מתמשכת בריכוז ובתפקוד יומיומי - מכוונים לאבחנה אפשרית של דיכאון.

תסמיני דיכאון סביב טיפולי פוריות, דומים ברובם לתסמיני דיכאון כלליים, אך התכנים הטורדים את האישה הם ספציפיים לבעיית הפוריות. סיבות אופייניות לכך כוללות את המתח הרגשי הנבנה סביב מעגלי התקוות והאכזבות, המאפיינים את הטיפולים החוזרים. זאת גם עקב אופי טיפולי הפוריות, העולים בדרגת ההתערבות הטיפולית הנדרשת, כאשר טיפולים קודמים לא צלחו - ודורשים לעתים קרובות טיפולים חוזרים עד להצלחה המיוחלת. בנוסף כאמור חלק מן הנשים המועדות לכך, עשויות לדווח על החמרה במצבי הרוח סביב חלק מהטיפולים ההורמונאליים. לעתים מתלווה לכך מתח זוגי הפוגע בזמינות מערכת התמיכה הזוגית.

דיכאון מלווה בתחושות כגון עצבות לאורך רוב היום, לצד איבוד מתמשך של עניין ויכולת ליהנות ממרבית הפעילויות והחוויות היומיומיות, שמהן נהנתה האישה בעבר.

כמו כן, דיכאון כזה עשוי להיות מאופיין בשינוי בלתי יזום במשקל (ירידה או עליה) וכן בחוסר או בעודף שינה, בחוסר שקט או בהאטה מוטורית, ובעייפות או באובדן אנרגיה, המורגשים באופן יומיומי.

בנוסף, עלולות להתעורר באישה תחושות פיחות בערך העצמי או האשמה עצמית והתמקדות בעבר, ירידה ביכולת לחשוב ולהתרכז, תחושות חוסר מוצא וייאוש לעתים עד כדי מחשבות על מוות, וכן לעתים כאבים גופניים שונים, כגון כאבי ראש, כאבי בטן, כאבי גב וכאבים בחזה. תחושות חוסר האונים וחוסר המוצא נוטות להתעצם כאשר הסביבה אינה מבינה את המצב לאשורו ומחמיצה את חוסר היכולת של המטופלת "לצאת מזה" בזכות כוח הרצון, כך שבאין בדיקה או סמן ביולוגי לדיכאון, נוטה הסביבה לעתים לייחס באופן שגוי את התלונות והירידה התפקודית, לחולשה או לפינוק.

האם יש קשר בין דיכאון במהלך ההריון ולאחר לידה לבין טיפולי פוריות?

דיכאון לאחר לידה הוא הסיבוך הרפואי השכיח ביותר, לאחר לידה, במדינות המערב - ופוגע באחת משבע אמהות, אשר מרביתן אינן מגיעות לאבחנה וטיפול הולמים. משרד הבריאות החל לאחרונה ביוזמה חשובה לאיתור יזום של דיכאון סביב הריון ולידה, בתקווה לתת מענה לנושא מוזנח זה. בחלק ניכר מן הנשים מצבי דיכאון וחרדה מופיעים כבר בתוך ההריון. נשים הסובלות מדיכאון סביב טיפולי הפוריות ואינן מאובחנות ומטופלות עשויות להמשיך ולסבול מכך גם לתוך ההריון, וקיומה של רגישות הורמונאלית עשוי לתרום להחמרה נוספת לאחר הלידה.

כיצד מושפעת הזוגיות ממצב מתמשך של טיפולי פוריות?

טיפולי פוריות ממושכים עלולים להכניס מתח ביחסים הזוגיים. הדרישה לעמוד בלוחות זמנים מדויקים מקשה על הספונטניות המלווה בדרך כלל קיום יחסים אינטימיים.

בנוסף, ככל שטיפולי הפוריות מתארכים, עלול להיווצר בין בני הזוג ממד של תחושת אשמה, או לחילופין כעס כלפי בן/בת הזוג, אם וכאשר במהלך הבדיקות מאובחנת בעיית פוריות אצל אחד מהם. מכאן שככל שהציפייה להריון המיוחל מתארכת, כך גם גוברים המתחים והשחיקה ועימם הסיכון להתפתחות מצבי דיכאון וחרדה.

כיצד מומלץ לטפל בדיכאון על רקע בעיות פוריות?

על פי חומרת התסמינים והעדפת האישה המטופלת, הטיפול המוצע עשוי להיות פסיכולוגי פרטני, זוגי או קבוצתי - ולעתים טיפול תרופתי המותר בשימוש בהריון. במקרים רבים, משתלב גם בן הזוג כשותף בטיפול.

האם טיפול תרופתי נגד דיכאון פוגע בסיכויי ההצלחה של טיפולי הפוריות?

למרות החששות הרווחים, טיפול תרופתי מתאים אינו פוגע בסיכוי הכניסה להריון. במידה רבה ההיפך הוא הנכון. הפחתה בדיכאון ובחרדה משפרת את הסיכוי להתמיד בטיפולי הפוריות ולהרות. המערך הפסיכיאטרי במרכז הרפואי הדסה הקים לאחרונה מרפאה ייעודית בתחום בריאות הנפש של האישה, המרכזת את האבחון והטיפול בנושאים אלו ובנוספים, כולל המצב הנפשי בהריון או בסיבוכיו וכן לאחר הלידה, בטיפולי פוריות ובאובדן הריון, בלידת פגים או ילדים עם לקות, בתסמונת קדם-וסתית, וכן בשינויים הנפשיים המתלווים להפסקת הווסת מסיבות רפואיות, ובמנופאוזה סביב גיל הבלות, ועוד.

עבור נשים רבות ובני זוגם, המרפאה מהווה כתובת לטיפול בתסמונות נפשיות המלוות אותן, לעתים גם לאורך שנים, שלא נמצא להן כל מענה או אפילו לאיתור ואבחון ראשוני נכון של הבעיה. המרפאה פועלת בשיתוף פעולה עם מחלקת נשים בבית החולים - ומאפשרת מגוון של שירותים עבור נשים במצבים נפשיים שונים. במסגרת המרכז, מוצע מגוון רחב של סוגי טיפול, בהתאם למצב הנפשי המאובחן ולהעדפת האישה המטופלת, הכוללים טיפולים קבוצתיים וטיפולים פרטניים פסיכולוגיים ותרופתיים.

פרופ' רונן סגמן מנהל המרפאה הפסיכיאטרית, ד"ר ענבל ראובני פסיכיאטרית בכירה, וד"ר לאורה קנטי פסיכולוגית בכירה, מרכזים את הטיפול במרכז לבריאות האישה בבית החולים הדסה.

סייעה בהכנת הכתבה: חבצלת שוורץ, כתבת Zap doctors

בואו לדבר על זה בפורום דיכאון בהריון ואחרי לידה.