רפואת נשים: השמנת יתר ופיברומיאלגיה

(0)
לדרג

מחקר, שהתמקד באורח חיים של נשים, מצא קשר בין פיברומיאלגיה, תסמונת הגורמת לתשישות וכאב, לבין היעדר פעילות גופנית והשמנת יתר

מאת: ד"ר אסנת רזיאל

ידוע זה מכבר כי אורח חיים בריא, הכולל שמירה על כושר, משקל גוף תקין ופעילות גופנית, מסייע במניעת בעיות כרוניות רבות, כגון מחלות לב ויתר לחץ דם. מחקר חדש מנורבגיה, שהתפרסם בגיליון מאי של הביטאון הרפואי Arthritis Care and Research (מחקר וטיפול במחלות פרקים), קובע כי ההגנה הטובה ביותר נגד תסמיני הכאב הנלווים לפיברומיאלגיה היא שמירה על משקל תקין ואורח חיים פעיל.

פיברומיאלגיה היא תסמונת הגורמת לתשישות וכאב, ופוגעת בכ-4%-2% אחוזים מהאוכלוסייה. התסמונת מאופיינת בכאב כרוני, בדרך כלל באזור הצוואר, הכתפיים, הגב, האגן, הידיים והרגליים. עייפות, מצבי רוח דיכאוניים, וקושי לחשוב ולישון הם עוד תסמינים נפוצים. לא ידוע על סיבה ברורה למחלה.

תנועה במקום כאב

המחקר, שנערך בקרב נשים, גילה כי השמנת יתר מיוחסת לסיכון מוגבר ללקות בפיברומיאלגיה, במיוחד בקרב נשים שאינן עוסקות בפעילות גופנית. מנהל המחקר, פול ג. מורק מהתוכנית המדעית לתנועת האדם באוניברסיטה הנורבגית למדעים וטכנולוגיה בטרונדהיים, אמר כי בעוד שהוכח קשר בין פיברומיאלגיה לעודף משקל במחקרים קודמים, המחקר הנוכחי הוא המחקר הפרוספקטיבי היחיד שתיעד את השמנת היתר כגורם עצמאי שעלול להגביר את הסיכון לחלות במחלה.

ממצאי המחקר מבוססים על מעקב בן 11 שנים אחר כ-16,000 נשים ללא פיברומיאלגיה. במהלך פרק הזמן הזה, 380 מתוכן פיתחו את המחלה. החוקרים גילו כי לנשים הסובלות ממשקל יתר ועודף משקל היה סיכוי גבוה ב-70%-60% לחלות במחלה במהלך תקופת המחקר, בהשוואה לנשים האחרות, שמשקלן היה נורמלי. בנוסף, החוקרים גילו כי הסיכוי שנשים שאמרו שהן מתעמלות ארבע פעמים בשבוע או יותר יחלו במחלה, היה נמוך ב-29%, מאשר אצל אלה שלא היו פעילות בכלל. בדיקת מספר השעות שכל הנשים התעמלו מדי שבוע חשפה, כי לנשים שדיווחו שהן מתעמלות שעתיים או יותר בשבוע היה סיכון נמוך ב-23% לפתח את המחלה.

כאשר התבוננו החוקרים בהשפעות המשולבות של פעילות הגופנית ומשקל הגוף על הסיכון להתפתחות פיברומיאלגיה, הם גילו כי לנשים בעלות עודף משקל, שאינן פעילות גופנית או שמתעמלות שעה או פחות בשבוע, יש סיכון גבוה פי שניים ואף יותר לחלות במחלה. לא נמצא קשר ברור בין פעילות גופנית לבין הסיכון לפיברומיאלגיה בקרב נשים בעלות משקל תקין.

מחקר זה גילה כי פעילות גופנית מגנה במידה מסוימת מפני התפתחות עתידית של פיברומיאלגיה, כפי שציין מורק: "זה לא היה צפוי, ויש צורך במחקרים נוספים". כמו כן, מורק מציין כי הצוות שלו לא היה מסוגל להבחין בין הסוגים השונים של פעילות גופנית, "וייתכן שסוגים מסוימים של פעילות מועילים יותר מאחרים בהגנה על הגוף מפני מחלה זו". מורק ועמיתיו סיכמו, בהתבסס על מחקר זה ואחרים, ששמירה על משקל בריא ופעילות גופנית בריאה חשובים להפחתת הסיכון לחלות בפיברומיאלגיה.

הטיפול המומלץ בפיברומיאלגיה כולל טיפול רב תחומי בפיזיותרפיה, פעילות גופנית בעיקר אירובית, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, הידרותרפיה, טיפול אלקטרו-תרמי, פוטותרפיה, מסאז'ים, טכניקות להפגת מתחים, דיקור סיני ותרופות.

ד"ר אסנת רזיאל היא כירורגית מומחית בניתוחי הרזיה, המנהלת הרפואית של מלב"י - המרכז הרפואי לטיפול בהשמנת יתר, מקבוצת אסיא מדיקל.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום פיברומיאלגיה
פורום דיאטה, תזונה והשמנת יתר
פורום אימון, כושר גופני ותזונה

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום