סודות נשיים: מדברים על זה

הן לא מספרות לאף אחד. הן מדחיקות ומקוות שהבעיה תחלוף מאליה. גם כשהן מגיעות לרופא המטפל הוא נדרש לדובבן בחקירות שתי וערב על הבעיות הסודיות שלהן, אחרת הן לא היו מספרות לו וממשיכות לסבול בשקט. יש הרבה כאלו, נשים ובעיות סודיות שהן שומרות לעצמן: דליפות שתן (1 מ-3 נשים מגיל 40), בעיות בחיי המין (70% סובלות, 5% מדווחות ומטפלות), טחורים (1 מתוך 6), ומצוקות נפשיות. המשמעות: נשים רבות אינן פונות לייעוץ ולקבלת טיפול, אינן מאובחנות וסובלות שנים רבות (בממוצע 7-5 שנים) מבעיות רפואיות, אשר מגוון פתרונות רפואיים זמינים ופשוטים מסייעים בפתרונן.

במטרה להסיר את מעטה החשאיות מעל הבעיות הסודיות, יקיימו המרכזים הרפואיים השותפים ליוזמה מפגשי מידע לנשים שגילן למעלה מ-40. גניקולוגים ואורו-גניקולוגים מומחים לבעיות נשיות סודיות ירצו בפני המשתתפות על מצוקות רגשיות, דליפות שתן ובעיות בחיי המין. לנשים יינתן אבחון ראשוני והן יופנו להמשך בירור על פי בעיותיהן הרפואיות. במידת האפשר הדבר ייעשה ללא תשלום.

1 מכל 5 נשים מגיל 20 סובלת מדליפת שתן. את לא לבד בעולם יש 30 מיליון כמוך! שליטה במתן השתן אצל נשים תלויה בשילוב פעילות מורכב של מערכת העצבים, שלפוחית השתן, השופכה ורצפת האגן. ליקוי במערכת זו יכול להוביל לדליפת שתן. זוהי תופעה נפוצה מאוד, שבדרך כלל ניתנת לטיפול בעזרת מגוון טיפולים שמרניים וכירורגיים. כ-20% מכלל הנשים מעל גיל 18 סובלות מבעיה זו, עניין בריאותי עולמי שממנו סובלות כ-30 מיליון נשים בעולם המערבי.

התחום העוסק בבעיות אלו אצל נשים נקרא אורו-גניקולוגיה. אורו-גניקולוגיה, תחום חדש ברפואת הנשים, החלה להתפתח לפני כ-15 שנים והיא אחת מארבעת התחומים המובילים ברפואת נשים יחד עם מיילדות, פריון ואונקו-גינקולוגיה.

שלפוחית השתן היא איבר מורכב, שק שרירי שתפקידו לאחסן את השתן ללא מאמץ וללא דליפה ולאפשר הטלת שתן באופן יזום ובשלמות. על מנת לעמוד בדרישות אלו זקוקה השלפוחית לתמיכה אנטומית תקינה ותפקוד תקין של מערכות השרירים והעצבים בשלפוחית ובשופכה.

סגירה תקינה של השופכה (המשמשת שסתום לכיס השתן) מושגת על ידי שילוב של שני מנגנונים - "פנימי" ו"חיצוני". המנגנון ה"חיצוני" כולל את מערכת שרירי רצפת האגן ורקמות החיבור שלה, התומכים בשלפוחית ובשופכה. מערכת זו יוצרת תמיכה לשופכה המגיבה לפעילויות היומיומיות המבוצעות על ידי האישה, הגורמות לעליית לחץ תוך בטני (שיעול, צחוק, עיטוש או פעילות גופנית), ומאפשרת לשופכה להיות סגורה. כאשר מערכת תמיכה זו נפגעת, מתרחש אובדן התמיכה התקינה לשלפוחית השתן ולשופכה ומתפתח מצב הנקרא תנועתיות יתר אנטומית של השופכה והשלפוחית. אצל נשים רבות אובדן תמיכה זה חמור דיו על מנת לגרום לאיבוד הסגירה של מערכת השתן התחתונה בזמן של פעולות המעלות לחץ תוך-בטני ומופיעה דליפת שתן במאמץ.

המנגנון ה"פנימי" התורם לסגירת השופכה מורכב ממערכת השרירים והעצבים המשמשת את "הסוגר השופכתי". פגיעה או נזק במערכת זו עלולים לגרום כשלעצמם לאי יכולת של השופכה להיות שסתום סגירה נגד דליפת שתן.

הפרעות במתן השתן כוללות הפרעות באגירת השתן (דליפת שתן בלתי-רצונית, כגון דליפת שתן במאמץ ושלפוחית פעילה ביתר) והפרעות בהתרוקנות ובתחושה (דחיפות, תכיפות וכאב). דליפת שתן מוגדרת באופן כללי כ"תלונה של כל אובדן שתן בלתי רצוני". 10%-5% מהנשים המבוגרות (מגיל 55) סובלות מדליפת שתן חמורה בחיי היומיום הגורמת לשינוי דרמטי ושלילי באיכות חייהן. נשים רבות בקבוצה זו סובלות מהידרדרות בביטחונן העצמי.

דליפת שתן היא תופעה עולמית, ומוערך שכשליש מהנשים הבוגרות (מעל לגיל 40) סובלות ממנה, לפחות פעם אחת בשבוע. למרות הקושי והפגיעה באיכות חייהן, נשים רבות נרתעות מחשיפת הפרעות אלה. חלקן חשות מבוכה או בושה וסובלות בהסתר, אחרות אינן מעלות את הנושא מתוך תפיסה מוטעית שהטיפולים אינם יעילים. המידה שבה האישה מוטרדת בחיי היום-יום מושפעת מגורמים רבים, כגון ערכים תרבותיים, ציפיות, סביבת חייה ופעילותה הגופנית. ניתן כמעט תמיד לשפר דליפת שתן ואף לרפאה באמצעים פשוטים. לכן, אם דליפת השתן נתפסת כמטרידה, יש וניתן לבצע בירור ולהציע טיפול.

הסוגים הנפוצים של דליפת שתן אצל נשים הם דליפת שתן במאמץ (כ-50% מהנשים הסובלות מדליפת שתן), דליפת שתן בדחיפות (תסמונת השלפוחית הפעילה ביתר, כ-20%), הפרעה משולבת (דליפה במאמץ ותסמיני שלפוחית פעילה ביתר, כ-30%).

דליפת שתן במאמץ מתרחשת כתוצאה מעלייה בלחץ התוך בטני, בשל פעולות כגון שיעול, עיטוש או פעילות גופנית, כאשר הלחץ הנוצר בשלפוחית השתן גבוה בהרבה מלחץ הסגירה של השופכה. דליפת שתן במאמץ היא הצורה השכיחה ביותר של דליפת שתן אצל נשים. זו אינה בעיה של גיל מבוגר ונפוצה במיוחד בנשים צעירות ובגיל הביניים.

נשים פעילות צפויות לסבול יותר מתסמיני דליפת שתן במאמץ. הפעילויות הגופניות הנפוצות היכולות לגרום לאיבוד שתן הן קפיצה, ריצה, ריקוד, הליכה מהירה ופעילויות ספורט כגון משחק טניס. נשים רבות נאלצות לזנוח פעילויות גופניות כשהן חוות דליפת שתן במאמץ. הגבלת פעילויות אלו יכולה להקטין את בעיית הדליפה, אך במחיר של פגיעה באיכות החיים.

למרות שדליפת שתן במאמץ היא הדליפה הנפוצה, איבוד שתן בדחף ("תסמונת השלפוחית הפעילה ביתר") הוא הצורה הנפוצה של דליפת שתן אצל נשים מבוגרות, ומוגדר כאיבוד שתן בלתי רצוני הקורה ביחד או מוקדם על ידי תחושת דחיפות במתן שתן. נשים אלו יכולות לחוות תכיפות מוגברת בהשתנה ביום ובלילה. בעיה זו נגרמת על ידי התכווצויות בלתי מבוקרות של שלפוחית השתן והיא ביטוי לליקוי בבקרה העצבית של כיס השתן.

בין הגורמים לבעיה ניתן למנות הריון ולידה וגינלית, מאפייני האיכות הגנטיים של הרקמות האגניות, השמנת יתר וגיל. הגורם הגנטי האחראי לאיכות רקמת החיבור התומכת בשלפוחית השתן ובשופכה הוא בעל תפקיד משמעותי בהופעת הבעיה אצל חלק מהנשים. הריון ולידה עלולים לחשוף נשים לדליפת שתן במאמץ, כאשר המנגנון במקרה זה הוא נזק לרקמות התומכות ברצפת האגן ולמנגנון הסגירה השופכתי כתוצאה מהלידה הווגינלית. עניין זה מוסבר על ידי נזק ומתיחה של סיבי שריר, רקמת חיבור ועצבי מערכת השתן התחתונה ורצפת האגן. גורמים נוספים המחמירים את המצב הם עישון ובעיות נשימתיות הגורמות לשיעול כרוני. לא קיימת, בשלב זה, שיטה למניעת הבעיה, אם כי נטען שלידות מתוכננות בניתוח קיסרי יכולות להפחית את שיעורה.

לפני ההמלצות לטיפול יש לבצע בירור, הכולל הערכה של דרגת הדליפה, לעתים בסיוע בדיקה אורודינאמית, מידת ההפרעה של הדליפה בחיי היומיום ודרגת הפגיעה באיכות החיים. הערכה זו מבוצעת בהתאם לנתוני האישה ולא נדרשת בהכרח לפני התחלת טיפול. הטיפול בדליפת שתן בלתי רצונית יכול להיות שמרני או כירורגי, והגישה הטיפולית מתבססת על הממצאים הקליניים ודרגת ההפרעה שאותה חשה האישה.

ניתן להתחיל את הטיפול באמצעים פשוטים, כגון שינוי בסגנון החיים, למשל, קביעת זמנים קצובים להטלת שתן, הפחתת צריכת קפאין, הפסקת עישון והפחתת משקל. אמצעי פשוט נוסף הוא פיזיותרפיה של שרירי רצפת האגן, שניתן להציע כקו טיפולי שמרני ראשון לנשים הסובלות מדליפת שתן. קיים גם טיפול תרופתי לדליפת שתן במאמץ, הפועל לחזק את מנגנון הסגירה השופכתי.

הטיפול המשמעותי בתסמונת ה"שלפוחית הפעילה ביתר" ובאיבוד שתן בדחיפות הוא טיפול תרופתי על ידי קבוצת התרופות המרפות את הדופן השרירי של שלפוחית השתן. תרופות אלו חוסמות קולטנים בדופן שריר שלפוחית השתן, ובכך מאטות את התכווצותה ומביאות להקלה בתסמינים של דחיפות, תכיפות והשתנה לילית.

במידה שהטיפולים השמרניים בדליפת שתן במאמץ אינם מועילים, או שמדובר בדליפה משמעותית, כפי שמופיע בנשים פעילות בגיל הביניים, הטיפול המומלץ הוא טיפול כירורגי בצורה של ניתוח זעיר פולשני המתקן את מנגנון הסגירה השופכתי. ניתוח זה נקרא השתלת סרט נרתיקי ללא מתח מתחת לאמצע השופכה (TVT: tension free midurethral tape). בטכניקה ניתוחית חדשנית זו, שפותחה לפני כ-11 שנים, מתבצעת השתלה של סרט סינתטי מתחת לאמצע השופכה דרך הנרתיק בניתוח זעיר-פולשני כאשר ניתן להשיג בו 90%-80% אחוזי ריפוי מלא של דליפת שתן במאמץ. ניתוח זה יכול לסייע גם לתסמיני השלפוחית הפעילה ביתר. ניתוח זה נחשב פריצת דרך מרשימה בעשור האחרון בהיותו זעיר פולשני- כלומר, מצריך התערבות וחדירה מינימאליים לגוף האישה, ובעל יעילות גבוהה ופרופיל בטיחות גבוה.

אמצעים טיפוליים נוספים הם הזרקת חומרים סביב השופכה לטיפול בדליפת שתן במאמץ או הזרקת בוטוקס לכיס השתן ומתן גירוי חשמלי במקרים קשים של תסמונת השלפוחית הפעילה ביתר.

התמורות המשמעותיות שהתרחשו בתחום בשנים האחרונות הן שילוב שתלים זעירים מרשת סינטטית (TVT) לטיפול בדליפת שתן במאמץ ושיפור בהבנה ובתרופות לטיפול בתסמונת השלפוחית הבלתי יציבה. בארץ ניתן לקבל את הטיפולים המתקדמים על ידי הרופאים המתמחים בבעיות אלו והשירות הרפואי בתחום זהה לזה שניתן במדינות מערביות אחרות.

יש לצפות שבעשור הקרוב יופיעו התפתחויות ושיפורים בתחום השתלים הזעירים וביכולת לתת תרופות יעילות יותר. כמו כן יתכן שיכנסו טיפולים המבוססים על שימוש בטכנולוגיית תאי גזע הנמצאת כעת בשלביה הראשוניים או בהשפעה על חיזוק רקמת החיבור באגן.

תשעה בתי חולים ציבוריים ברחבי הארץ בשיתוף האגודה הישראלית לגיל המעבר יקיימו בשבוע הקרוב (12-6 ביוני 2010) שבוע מודעות ראשון לבושה רפואית נשית. ייערכו מפגשי מידע ללא תשלום במרכזים הרפואיים. למידע נוסף והרשמה למפגשים: 2711* בטלפון ובאמצעות אתר האינטרנט "נשי אישי" www.nashy.co.il.

בתי החולים המשתתפים בשבוע המודעות ומועדי מפגשי המידע:

המרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע, יום ב' ה-7.6.10 בשעה 16:00
המרכז הרפואי הדסה הר הצופים בירושלים, יום ג' ה-8.6.10 בשעה 16:00.
המרכז הרפואי רבין (בילינסון) בפתח תקווה, יום ו' ה-11.6.10 בשעה 09:00.
בית החולים מעיניי הישועה בבני ברק, יום ב' ה-7.6.10 בשעה 18:30 וביום חמישי ה-10.06.10 בשעה 20:15.
בתי החולים האיטלקי בנצרת, יום ו' ה-11.6.10 בשעה 09:00.
בית החולים הצרפתי בנצרת, יום ד' ה-9.6.10 בשעה 18:00.
בית החולים כרמל בחיפה, יום ה' ה-10.6.10 בשעה 09:00.
המרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, יום ו' ה-11.6.10 בשעה 09:00.
המרכז הרפואי העמק בעפולה, יום ו' ה-11.6.10 בשעה 09:00.

ד"ר אלעד לרון הוא רופא נשים ואורו-גינקולוג, סגן מנהל מחלקת נשים ויולדות ב', אחראי על הגניקולוגיה והאורו-גניקולוגיה במחלקת נשים ויולדות ב' במרכז הרפואי-אוניברסיטאי סורוקה, שירותי בריאות כללית, ב"ש.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

גיל המעבר בשיתוף האגודה לבריאות נשים

דליפת/בריחת שתן ורצפת אגן