פיתוחים רפואיים כחול לבן

מזה שנים רבות, פיתוחים של מפתחים ישראלים מביאים הרבה כבוד לישראל. תחום שמתפתח כל הזמן הן בעולם והן בישראל - הוא תחום הבריאות.

במהלך השנים, הומצאו על ידי ישראלים פיתוחים רבים וחשובים מאין כמוהם. הפיתוחים הללו מהווים אבן דרך ומקור השראה, עבור מפתחים רבים ברחבי העולם. מדינות רבות באות ללמוד דווקא בישראל את רזי הטכנולוגיה והקידמה. כנראה שבצדק!

לרגל יום העצמאות, ערכנו סקירה של הפיתוחים המרכזיים שכדאי להכיר (ולהתגאות בהם...).

חדר ניתוח מתנפח

חדר ניתוח מתנפח הומצא ופותח על יד חברת Sys Technologiesבשנת 2012. המערכת שמאפשרת חדרי ניתוח מתנפחים נקראת Medi-T. חדרי הניתוח הללו מאפשרים פריסה מהירה בזירות אסון, תוך הבטחה לסטריליזציה מרבית, שמגנה על המטופל מפני זיהומים.

מדובר בערכה ניידת, במשקל כולל העומד על פחות מ-100 ק"ג, שמתקפלת בשלושה תיקי יד; ובתוך דקה וחצי, מתנפחת לחדר ניתוח מודרני, שמאפשר מתן טיפול רפואי מורכב ומציל חיים. רמת הסטריליזציה של חדר ניתוח כזה היא גבוהה בהרבה מזו של חדר ניתוח רגיל בבית חולים מודרני.

הזרמת האוויר לתוך החלל של חדר הניתוח, מבטיחה נוכחות אפסית של חלקיקים מזהמים בתנאי שטח. כבר נעשה בחדר ניתוח מתנפח שימוש במקרי אסון ברחבי העולם. למשל בקונגו, שם בוצעו ניתוחים מסובכים ומצילי חיים.

הולוגרמה של איברים

המכשיר פותח על ידי חברת RealView Imaging הישראלית, בשנת 2013 על ידי אביעד קאופמן, כרמל רוטשילד ושאול גלמן.

עם סיום עיבוד הנתונים, יוצר המקרן תמונה תלת-ממדית של האיבר המרחף מעל המתקן - ומאפשר לרופא לסובב אותו, להביט בו מכל צדדיו וגם לבצע בו פעילויות וירטואליות, כהכנה לקראת הניתוח.

בתוך כך, מאפשרת המערכת להקרין בחלל האוויר איברים חולים, להבין טוב יותר על אופן המחלה ודרכי ניתוח, לסובב את האיבר; ולבחון דרכי טיפול חדשניים, שעד כה לא ניתן היה לחשוב עליהם, מבלי לסכן את המטופל ועוד. המערכת עושה שימוש בטכנולוגיות הדמיה כגון: אולטרסאונד CT, וMRI-.

התקן תוך רחמי כדורי

בשנת 2014, פותח התקן תוך רחמי חדשני וראשון מסוגו, על ידי המומחה לרפואת נשים, ד"ר אילן ברעם. ההתקן נושא כדוריות נחושת, המולבשות על תיל מתכתי, בעל זיכרון צורני בשם ניטינול.

מיד עם החדרתו, ההתקן מקבל צורה כדורית תלת ממדית, המתאימה את עצמה לחלל הרחם. בניגוד לרוב ההתקנים הקיימים בשוק, ה"בלרין" הוא התקן קטן ממדים, ללא קצוות חדים או פינות; ולכן, הוא אינו אמור לגרות את דפנות חלל הרחם; ובכך, גם לגרום לפחות דימומים, כאבים והתכווצויות.

חלק מיתרונותיו של ההתקן התוך רחמי "בלרין": ההתקן טבעי, כלל איננו מכיל הורמונים (ולכן איננו גורם תופעות לוואי הורמונליות, כגון פגיעה בחשק המיני, הופעת אקנה, השמנה, גודש בשדיים ועוד).

יעילות ההתקן עומדת בסטנדרט זהה להתקנים אחרים: 99% הצלחה.

ההתקן מאושר לשימוש ונמכר בישראל, כמו גם במדינות שונות ברחבי אירופה, בין היתר באוסטריה, צרפת, שוויץ וגרמניה, שם הצלחתו של ההתקן מאוד גבוהה, עם עשרות אלפי נשים שבחרו להשתמש בו.

המצלמה הקטנה בעולם

חברת מדיגוס פיתחה בשנת 2006 את מצלמת הווידאו הקטנה בעולם, בקוטר 1.2 מ"מ, הניתנת לשילוב בפרוצדורות רפואיות שונות. קוטרה הזעיר של המצלמה מאפשר לרופאים לראות מה מתרחש בתוך איברים וצינורות קטנים בגוף האדם, אשר עד היום היו חסומים לעיני הרופא.

באמצעות המצלמה, ניתן לקבל תמונה ולבצע פרוצדורות, במקומות בגוף אליהם הסיב האופטי אינו מסוגל להגיע. המצלמה הנה לשימוש חד פעמי בלבד - ובכך נחסך הצורך בתהליך יקר של סטריליזציה לאחר השימוש, תהליך הכרוך גם בסכנות של זיהומים.

אנדוסקופיה - בקלות

רבים מאיתנו מכירים את בדיקות האנדוסקופיה השונות: מדובר בבדיקה הנחשבת אחת מהבדיקות הפחות נעימות שניתן לעבור. בדיקות אלה מצריכות הכנסה של מצלמה למעי הגס.

גם כאן, החדשנות הישראלית אימצה פתרון ננו-טכנולוגי. חברת גיוון אימג'ינג פיתחה גלולה זעירה, הכוללת מצלמה - ומאפשרת בבליעה פשוטה להגיע לאיברי היעד ולספק בדיקה באיכות גבוהה ביותר.

בשנת 2001, קיבלה החברה את האישור הראשון מרשויות הבריאות; ומאז, פיתחה מספר מוצרים נוספים, המבוססים על הטכנולוגיה הזעירה של מצלמה על גלולה. במהלך השנים, החברה נמכרה לחברה בינלאומית - אבל בסיס הפעילות שלה נותר ביקנעם.

כבוד גם מתעשיית הפארמה

למרות שישראל הפכה בשנים האחרונות למעצמה בתחום המכשור הרפואי, אי אפשר לדבר על ישראל, מבלי להזכיר כמה תרופות שפותחו בישראל ונמצאות בשימוש נרחב בעולם. גלטירמר אצטט (או בשמו המסחרי "קופקסון"), לטיפול בטרשת נפוצה - הינו דוגמא אחת שפותחה במעבדות מכון ויצמן למדע ונמצאת כיום בשימוש ביותר מ-50 מדינות ברחבי העולם.

דוגמא נוספת, שפותחה אף היא במעבדות מכון ויצמן למדע, היא ה"אנברל", מהטיפולים הביולוגיים הבולטים - למחלות דוגמת דלקת מפרקים, קרוהן, פסוריאזיס וכן הלאה.
התרופה נמצאת כיום בשימוש של מעל מיליון חולים ברחבי העולם, הנוטלים אותה בקביעות - וצברה ניסיון רב.

גם מעבדות המחקר באוניברסיטה העברית ייצרו מספר תגליות פורצות דרך; ובהן Exelon לטיפול באלצהיימר. עולם המדע אמנם טרם מצא פתרון שימגר את המחלה הנוראית, אך Exelon היא אחת מן התרופות הבודדות, שמצליחות לסייע בהאטת התקדמות המחלה, בעזרת עיכוב של פירוק חומר שנקרא אצטילכולין, אשר ככל שרמתו יורדת - כך הזיכרון נפגע.

יש לציין כי לאחרונה, צוות חוקרים בינלאומי, בהובלת ד"ר שירה כנפו, חוקרת ישראלית, גילה פריצת דרך - ופיתח תרופה אשר מוזרקת למוח בשלבי המחלה הראשונים ומצליחה "לעקוף" את המחלה. מוקדם לומר אם מדובר במהפכה של ממש, בעולם הטיפול באלצהיימר, אך הדבר בהחלט ייתכן.

לא רק תחום הטיפול במחלות קשות זכה לפיתוחים ישראליים. משנת 2007, החל שיווקה באירופה של תרופת השינה סירקדין. זוהי תרופה המבוססת על פטנט ייחודי, שמאפשר שחרור מושהה של הורמון השינה מלטונין, כך שיאפשר שנת לילה רציפה, למי שסובל מבעיות ברמת המלטונין (נושא המאפיין לרוב מבוגרים בגילאי 55 ומעלה). התרופה פותחה ע"י חברת "נעורים" וצברה עד כה שימוש ביותר מ-5 מיליון מטופלים ברחבי העולם.