ממצוקה עוברית לקיסרי - 12 דקות
מחקר בבי"ח וולפסון: ההחלטה לקצר את הזמן שבין ניטור מצב של מצוקה עוברית לבין פעולת החילוץ בקיסרי, מ-22 ל-12 דקות, מוכיחה את עצמה
עוד בנושא: הריון, לידה והגיל הרך
קיצור ההמתנה להוצאת היילוד במהלך מצב של "מצוקה עוברית" - מוכיח את עצמו, כך עולה ממחקר חדש ממחקר חדש שבוצע במרכז הרפואי 'וולפסון' .
רופאי אגף נשים ויולדות החליטו לפני 3 שנים לפעול לקיצור זמן ההמתנה בניתוח קיסרי שהתגלתה בו מצוקה, מרגע ניטור הבעיה ועד להשלמת פעולת חילוץ העובר. החוקרים בחנו 593 אירועים שבהם היה קיים חשש למצוקה עוברית, במהלך השנתיים שקדמו להחלטתה ובשנתיים שלאחריה.
תוצאות המחקר הצביעו על כך שלצד ירידה חדה בזמן המתנה (מ-22 דקות ל-12 דקות), לא הייתה עלייה בסיבוכים תוך-ניתוחיים או לאחר הניתוח, ובתקופה האמורה חל שיפור ניכר בתוצאות בתינוק - אם לפני יישום התוכנית 32.2% מהיילודים סבלו מתחלואה כלשהי, הרי שכעת רק 15.5% סובלים מכך.
לדברי החוקרים, "התוכנית שביצענו קיצרה משמעותית את הזמן עד לחילוץ העובר בזמן ניתוח קיסרי בשל מצוקה עוברית. שיפור הדרגתי זה הביא, כנראה, לתוצאות טובות יותר מבחינת תחלואה עוברית ללא סיבוכים ליולדת".
לצד זאת, הרופאים ביקשו להתייחס לתוצאות האלו בזהירות הראויה ולבחון כל מקרה לגופו. "הסטנדרט המקובל בעולם לחילוץ היילוד הוא עדיין 30 דקות וישנן דרגות חומרה שונות של ניטור עוברי לא תקין, ולא כל מקרה מצריך יילוד כל כך מהיר. ניתן לסכם שתמיד יש לשאוף לקיצור הזמן עד חילוץ היילוד, אך יש להחליט פרטנית בכל מקרה לגופו ולפי חומרתו".
עבודת המחקר הוצגה בכנס החברה האמריקאית לרפואת אם ועובר בניו אורלינס בשנה שעברה ופורסמה בכתב העת American Journal of Obstetrics and Gynecology. בצוות החוקרים - ד"ר ערן וינר, ד"ר מיכל קובו, ד"ר נטלי פינשטיין, תחת פיקוחו של מנהל האגף, פרופ' יעקב בר.
בואו לדבר על זה בפורום ניתוחים קיסריים.