תרומת ביציות: מה חשוב לדעת?

בהריון רגיל, הביציות מגיעות מהאישה שנושאת את ההריון - בצורה טבעית (ביוץ ומפגש עם הזרע בגוף שלה) או בהפריה חוץ גופית רגילה (שאיבת הביציות, הפרייתן - והחזרת העוברים לרחם שלה).

עם זאת, קיימים מצבים שבהם לא ניתן להשתמש בביציות של האם המיועדת, או שהסיכויים להשיג באמצעות ביציות אלה הריון הם סיכויים זעומים. במקרים כאלה, ניתן ליצור מצב שבו האם המיועדת היא שתישא את ההריון, אבל הביציות יגיעו מתורמת, כך שהסיכוי להריון גדול יותר.

מתי יש צורך בתרומת ביצית?

גיל - הגורם השכיח ביותר הוא הגיל. לרוב, לאחר גיל 35, יורדת בהדרגתיות התגובה של השחלות, עד שהן מפסיקות לפעול בגיל המעבר. לכן, נשים שהגיעו לגיל המעבר, או נשים שטרם הגיעו לגיל המעבר אך תגובת השחלות שלהן נמוכה, יתקשו מאוד להשיג הריון באמצעות השחלות שלהן. למעשה, הסיכוי להריון מביציות בנשים בגיל 45, עם רזרבה שחלתית נמוכה, עומד על כ-0.1%-0.2% בלבד.

בנוסף, הוכח כי יש התאמה גם בין גיל האישה לבין שיעור ההפלות החוזרות ובריאות העוברים, בהמשך ההתפתחות.
שיעור העוברים בעלי גנטיקה בלתי תקינה בהריון בגיל 40, עומד על 80%-90%. החל מגיל 45, עולה שיעור הפגמים בצורה ניכרת. שיעור ההפלות החוזרות עולה גם הוא עם הגיל.

כריתת שחלות - מקרים קיצוניים, שבהם עברה האישה ניתוח להוצאת שחלות, כך שהיא אינה מייצרת ביציות.

כשלון שחלתי - שחלות שאינן מתפקדות מגיל צעיר (20-30). ברוב המקרים, הסיבה לכך אינה ידועה. בחלק מהמקרים, ידוע שהכישלון השחלתי נובע מבעיות כרומוזומליות כמו תסמונת טרנר - מבנה כרומוזומלי שבו יש 45 כרומוזומים ורק X אחד (בניגוד לאישה בריאה שלה יש 46 כרומוזומים ו- 2 כרומוזומי X).

מהי ההסדרה החוקית סביב תרומת ביצית בישראל?

מבחינת החוק, ניתן לקבל תרומת ביצית - עד גיל 54.

לגבי מוצא התורמת - לפי החוק, מותר לקבל ביצית של תורמת מישראל, אבל בפועל נעשות מעט מאוד תרומות ביצית בארץ; הרוב מובאות מחו"ל. עד שנת 2010, האפשרות היחידה לקבל תרומת ביצית מישראל היתה לנשים שעברו בעצמן טיפול הפריה חוץ גופית - והסכימו לתרום חלק מהביציות שלהן. היות שעל פי רוב, נשים אלה רצו את הביציות שלהן לעצמן, או השתמשו בהן לצורך הקפאת עוברים, לא היו כמעט תרומות ביצית בישראל.

לפני כ-6 שנים, נחקק "חוק תרומת ביציות", שמאפשר תרומה גם מנשים שאינן עושות טיפול בעצמן, אך הרגולציה ותהליכי האישור מורכבים מאוד - ולכן גם כיום 99% מהתרומות הן תרומות מחו"ל.

כיצד מוסדרת תרומת ביצית מחו"ל?

עד לפני מספר שנים, האם המיועדת היתה צריכה לטוס למקום שבו נשאבות הביציות - ולעבור שם את החזרת הביציות לגוף (מה שייקר וסיבך את העניין).

כיום, בזכות אינקובטור נייד, שמאפשר להטיס את הביציות לארץ כשהן טריות ואינן מוקפאות, תהליך השאיבה והפריית העוברים מתבצע בארץ התורמת - וההחזרה לרחם מתבצעת בארץ.

כיצד מתבצעת הכנת התורמת והאם העתידית לתהליך?

תהליך ההכנה של שתי הנשים מתבצע במקביל:

התורמת - על התורמת להיות מתחת לגיל 35; ולפני שהיא מתחילה את התהליך, היא עוברת שאלון רפואי שיאשר שהיא בריאה בגופה ובנפשה. במקביל היא עוברת בדיקות דם סטנדרטיות, בדיקת צהבת, איידס, מחלות מין ובדיקות גנטיות - כמו סיסטיק פיברוזיס, איקס שביר ובחלק מהמקרים גם בדיקת קריוטיפ (מבנה הכרומוזום).

בן הזוג שנותן את הזרע, עושה את יתר הבדיקות הגנטיות ומצליבים את התוצאות - על מנת לוודא שאין בעיה (במקרה של תרומת זרע - מבקשים תורם שנבדק גנטית).

לאחר הבדיקות הרפואיות (ובדומה לאישה שעומדת בפני הפריה חוץ גופית) - מקבלת התורמת תרופות ליצירת זקיקים מרובים בשחלה. כשהזקיקים מגיעים לגודל המתאים, שואבים את הביציות, מפרים אותן בזרע של בן הזוג או התורם, מפתחים את העוברים במעבדה - ומחזירים אותם לרחם של האם המיועדת.

הנתרמת - היות שמחזירים עוברים טריים, יש לסנכרן את התזמון, בין התורמת למטופלת וליצור חלון השרשה, שבו ניתן להכניס את העוברים.

כדי להכין את הרחם של התורמת לקבלת העוברים, היא עוברת חיקוי של מה שקורה במחזור טבעי - בשלב הראשון (עד שהתורמת מגיעה לשאיבה), נותנים לאישה אסטרוגן בלבד; ומיום השאיבה - מוסיפים פרוגסטרון.

כיצד נבחרת התורמת?

ישנן מספר אפשרויות לבחירת זהות התורמת.

הגדרה כללית - מה רוצים באופן כללי (מבחינת גוון עור, צבע עיניים וכו').

בחירה מקטלוג - קבלת קטלוג ואלבום של התורמות (שממנו ניתן לבחור).

פגישה - בארצות הברית, למשל, ניתן לקבל פרטים מלאים ואף להיפגש עם התורמת העתידית (פחות שימושי, אבל אפשרי).

מה חשוב לבדוק כשבוחרים חברת תיווך לתרומת ביצית?

קיימות מספר חברות המשמשות גורם מתווך בין האם/הרופא לבין התורמת - ולכל חברה יש נהלים משלה. חשוב לדעת מה מקבלים בתמורה לתשלום (בעיקר: מהו מינימום הביציות). חלק מהחברות מתחייבות לקבלת מינימום עוברים, באיכות טובה; ולמחזור נוסף, ללא תשלום - במקרה שלא סופקו.

מה בנוגע לעלויות? האם יש סבסוד במסגרת סל הבריאות?

עלות תהליך תרומת ביציות הוא כ-30 אלף שקלים; ההליך איננו מסובסד על ידי סל הבריאות (אלא אם התרומה היא תרומה מהארץ). חלק מקופות החולים מעניקות החזר בסך כ-10,000 שקל למבוטחים, בביטוח המשלים.

ד"ר אמיר רבהון הוא רופא בכיר ביחידה להפריה חוץ גופית במרכז הרפואי וולפסון; ורופא נשים מחוזי, בקופת חולים מאוחדת.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת Zap Doctors.