אנטיביוטיקה בהריון: ממה להיזהר?

טיפול בתרופות אנטיביוטיות מסוימות בשלב מוקדם במהלך ההריון מלווה בסיכון מוגבר להפלה ספונטנית, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם במהלך חודש מאי בכתב העת CMAJ. החוקרים כותבים כי טיפול במקרולידים (למעט אריתרומיצין), קווינולונים, טטרציקלינים, סולפונאמידים ומטרנודיזול לווה בסיכון מוגבר להפלות, בהשוואה לתרופות ממשפחת פניצילין, צפלוספורינים או ללא חשיפה לטיפול אנטיביוטי.

להערכת ההשפעה האפשרית של טיפול אנטיביוטי על הסיכון להפלות, החוקרים מקנדה בחנו את הנתונים ממדגם Quebec Pregnancy Cohort אודות הריונות בין ינואר 1998 ועד דצמבר 2009. הם כללו את כל הנשים בגילאי 15-45 שנים ביום הראשון להריון, עם ביטוח רפואי לפחות שנה לפני ההריון ולאורך ההריון. קבוצת המקרים כללה נשים עם תיעוד של הפלה ספונטנית לפני שבוע 20 להריון. לכל מקרה, החוקרים התאימו 10 ביקורות לפי גיל, שנת הריון ומועד הריון במרווח של עד שלושה ימים.

חשיפה לטיפול אנטיביוטי הוגדרה בנוכחות הנפקת לפחות מרשם אחד לטיפול אנטיביוטי מכל סוג בין היום הראשון להריון ועד לתאריך האינדקס או לפני ההריון, אך עם משך טיפול שחפף עם היום הראשון להריון.

בסיכומו של דבר, 182,369 נשים ענו על קריטריוני המחקר; מבין אלו, ב-8,702 (4.7%) מהנשים תועדה הפלה ספונטנית בגיל הריון ממוצע של 14.1 שבועות. קבוצת הביקורות כללה 87,020 הריונות.

חשיפה לטיפול אנטיביוטי תועדה ב-12,446 מהריונות אלו (13%), כולל 1,428 שהסתיימו בהפלה ספונטנית (16.4% מכלל ההריונות שהסתיימו בהפלה ספונטנית). בקבוצת הביקורת, 11,018 נשים (12.6% מכלל המדגם) נחשפו לטיפול אנטיביוטי.

הגיל הממוצע של הנשים עם הפלה ספונטנית עמד על 28.7 שנים, בהשוואה לנשים בקבוצת הביקורת, בהן הגיל הממוצע עמד על 27.8 שנים. בקבוצת המקרים תועדה שכיחות גבוהה יותר של מחלות דוגמת דיכאון ואסתמה, פניות לבית חולים או חדרי מיון במהלך השנה שקדמה להריון ודיווח על שימוש נרחב יותר בתרופות באופן כללי.

החוקרים בחנו רשימה ארוכה של משתנים, כולל אלו הקשורים במצב סוציו-אקונומי, מחלות רקע ומאפיינים דמוגרפיים, ולאחר שלקחו משתנים אלו בחשבון זיהו כי בהשוואה להעדר חשיפה לטיפול אנטיביוטי, טיפול בחלק מהתרופות לווה בסיכון מוגבר להפלה ספונטנית, כולל עליה של פי 65% עם Azithromycin , עליה של 135% עם Clarithromycin, עליה בהיקף של 70% בעקבות טיפול ב-Metronidazole, עליה של פי 2 עם סולפונאמידים, עליה של פי 2.5 עם טטרציקלינים ועליה של פי 2.7 עם תרופות ממשפחת קווינולונים.

כאשר החוקרים בחרו כקבוצת השוואה נשים שטופלו בתרופות ממשפחת פניצילין או צפלוספורינים, במקום העדר חשיפה לכל טיפול אנטיביוטי, התוצאות נותרו ברובן ללא שינוי.

החוקרים לא זיהו סיכון מוגבר להפלה ספונטנית עם טיפול ב-Nitrofurantoin, ממצאים התומכים בשימוש בתרופה זו כחלופה ל-Trimethoptrim-Sulfamethoxazole לטיפול בזיהום בדרכי השתן בנשים הרות.

החוקרים קוראים לקחת בחשבון את ממצאי המחקר בקביעת ההנחיות המעודכנות בנוגע לטיפול בזיהומים בנשים הרות.

ד"ר עמית עקירוב הוא מומחה לאנדוקרינולוגיה, רופא בכיר במחלקה הפנימית בבית החולים בילינסון.