אמצעי המניעה המועדפים על רופאים

נשים בכל העולם מעוניינות לשלוט בתוכנית הילודה שלהן ומתייחסות בכובד ראש לאמצעי המניעה שבו הן משתמשות למניעת הריון. הפופולריות של דרכי המניעה השונות שונה בתרבויות ומדינות שונות. באירופה, לדוגמה, מקובל לחתוך את צינור הזרע, הליך שמאוד נדיר בישראל, ובמגזר הדתי למשל, השימוש בקונדום אסור. מאחר שאמצעי המניעה המוצעים כיום רבים ומגוונים, יש הכרח להתייעץ עם רופא נשים, לבחון יחד איתו באיזה אמצעי הכי כדאי להשתמש ולעדכן אותו במצבכן הרפואי מעת לעת.

גלולות: פתרון שכיח אך לא מתאים לכולן

אחד מאמצעי המניעה השכיחים ביותר הוא הגלולות למניעת הריון המכילות שילוב של שני הורמונים: פרוגסטרון ואסטרוגן (כאן המקום לציין שיש בשוק גם מדבקות - מעין פלסטר המשחרר הורמונים אלה דרך העור וכן טבעת לדנית המשחררת את ההורמונים הללו דרך דופן הנרתיק). קיימות גם גלולות המכילות פרוגסטרון בלבד, והן מותרות לשימוש בהנקה בניגוד לאמצעי המניעה המכילים שילוב של ההורמונים.

למרות נוחות השימוש ויעילותם הגבוהה, אמצעי מניעה אלה אינם מתאימים לכל הנשים. לנשים הסובלות מנטייה לקרישיות יתר של הדם או מרמות גבוהות של שומנים בדם לא מומלץ להשתמש בהם, וגם לא לנשים מעשנות מעל גיל 35. יש גם נשים שאין להן התווית נגד רפואית, אך גלולות לא מתאימות להן עקב תופעות לוואי כגון בחילות, דימומים, שינויים במצב הרוח וירידה בחשק המיני.

החלופה: התקן תוך רחמי

התקן תוך רחמי נועד לנשים שאינן מעוניינות באמצעי הורמונלי משולב מסיבות רפואיות או מסיבות אחרות (נטייה לשכוח ליטול את הגלולות, רצון לשקט לאורך זמן, עישון ועוד). לדברי ד"ר עופר דוידי, גינקולוג בכיר, אמצעי זה מאוד פופולרי ויותר מ- 160 מיליון נשים ברחבי העולם משתמשות בו.

ההתקן הראשון הומצא ב-1909 על ידי ד"ר ריכרד ריכטר (הוא גם גילה את נקודת ה-G המיתולוגית באישה) והיה בצורת טבעת שהכילה ליפוף של משי וכסף. מאז השתנה מבנה ההתקן, ונכון להיום רוב ההתקנים בנויים בצורת שלד פלסטי בצורת האות T .

התקן הנחושת, הוותיק יותר, מכיל סליל נחושת המלופף על השלד הפלסטי, מוחדר לרחמה של האישה עם כישלון במניעת הריון של 2-4 הריונות ל-100 נשים בשנה.

התקן הורמונלי, שנמצא בשימוש בעולם זה 23 שנים ובישראל זה 15 שנה, משווק תחת השם "מירנה". ייחודו בכך שעל השלד הפלסטי מולבש גליל המכיל את ההורמון פרוגסטרון ומפריש אותו לגוף. זהו אמצעי מניעה ההפיך היעיל ביותר, עם שיעור כישלון של 1-2 הריונות ל-1,000 נשים בשנה.

"להתקן זה מספר יתרונות נוספים, שהבולט בהם הוא הורדת הדימום הווסתי עד לרמה של טיפות ואפילו פחות מכך", מסביר ד"ר דוידי. "לאור זאת, הוכנס התקן זה לסל הבריאות בהתוויה טיפולית לנשים מעל גיל 45 עם דימומים עזים, הגורמים לאנמיה. בזכות התקן זה נמנעות אלפי כריתות רחם ברחבי העולם.

"אופן פעולתו של ההתקן הוא שחרור מבוקר ודי קבוע של פרוגסטרון במשך כ-5 שנים. הורמון זה גורם לריר צווארי סמיך בצוואר הרחם המפריע לחדירת הזרע לחלל הרחם ולרירית רחם דקה המפריעה להתפתחות הריון. גם ההורמון עצמו מהווה סביבה עוינת לזרע".

בעבר הייתה מקובלת גישה לפיה ההתקן מוחדר לרחמן של נשים שסיימו את תוכנית הילודה שלהן או שיש להן לפחות ילד אחד או שניים, עקב חשש מזיהומים ברחם. מחקרים עדכניים הראו כי שיעור הזיהומים עם התקן תוך רחמי גבוה ב-20 יום הראשונים להתקנה ולאחר מכן אין כל שינוי בשיעור הזיהומים באגן. בעקבות זאת השתנתה הגישה וההמלצה לשימוש בהתקן תוך רחמי היא לכל אישה המעוניינת בכך, גם אם לא ילדה. איגוד הגינקולוגים האמריקאי ממליץ בחום על שימוש בהתקן גם לנערות.

כפי שניתן להבין לכל אמצעי מניעה יתרונות וחסרונות ותמיד עולה השאלה מה הוא אמצעי המניעה הטוב ביותר לאישה הספציפית.

ועל מה ממליצים הגינקולוגים?

לאחרונה פורסם מאמר מעניין במגזין היוקרתי "CONTRACEPTION", שבו נבחנה השאלה באיזה אמצעי מניעה משתמשים ספקי בריאות (או בני/ות זוגם), ומה הסיבה לבחירה באמצעי זה או אחר. המחקר כלל כ-1,000 מטפלים מ-10 מדינות שונות - רופאי נשים, רופאי משפחה ומספר מיילדות. במחקר השתתפו שתי קבוצות: הראשונה כללה זוגות שטרם סיימו את תוכנית הילודה, והקבוצה השנייה כללה בני זוג שסיימו את תוכנית הילודה ואינם מעוניינים בילדים נוספים.

המחקר העלה כי ההתקן ההורמונלי היה הפופולרי ביותר, כאשר עם העלייה בגיל עולה בהתאמה שכיחות השימוש בו. יש לציין ששכיחות השימוש בהתקן ההורמונלי היתה גבוהה יותר בקרב רופאות הנשים ובנות הזוג של רופאי הנשים. במקום שני בפופולריות היו הגלולות למניעת הריון המשולבות, ובמקום השלישי קונדום.

במחקר נמצא כי שלושת אמצעי המניעה העיקריים שהומלצו לזוגות שטרם סיימו את תוכנית הילודה היו (בסדר יורד): גלולות משולבות, התקן הורמונלי וגלולות המכילות רק פרוגסטרון (גלולות המותרות בהנקה). בקרב זוגות שסיימו את תוכנית הילודה ההתקן ההורמונלי היה בשכיחות הגבוהה ביותר (פי 2.5) מהשיטה הבאה, שהיא קשירת חצוצרות. למקום השלישי הגיע התקן הנחושת.

ממצאי המחקר מדגימים יפה את השונות הרבה בין מדינות שונות בשימוש באמצעי מניעה. במקסיקו, למשל, השימוש בקונדום היה במיקום הרבה יותר גבוה מאשר במדינות אירופה. סביר להניח שאם מחקר כזה היה מתקיים בישראל לא הינו מוצאים קשירת חצוצרות כאחת משיטות המניעה הכי מקובלות.

לסיכום, ניתן להסיק כי בנוסף לשיקולים הרפואיים והתרבותיים המקובלים, הניסיון האישי של ספקי הבריאות ובני/בנות זוגם הוא אחד המרכיבים החשובים בהמלצה על אמצעי מניעה זה או אחר.

בואו לדבר על זה בפורום גלולות ואמצעי מניעה.