אבא בהזמנה: על הליך תרומת הזרע

תאונת הדרכים הקטלנית שחוו רונית ועמי (שמות בדויים) לפני כמה שנים תיצרב לעד בתודעתם כאירוע טראומטי: בנם היחיד נהרג ועמי שנפגע קשות באזור האגן הפך לעקר. בני הזוג שהאמינו שהדרך לשיקומם תעבור דרך הבאת ילדים נוספים לעולם פנו לבנק הזרע בקריה הרפואית רמב"ם, על מנת לקבל תרומת זרע שבאמצעותה תוכל רונית להתעבר. הבדיקות הראו שלמרות שרונית היתה בשנות ה?30 לחייה, מספר הביציות שלה היה קטן. ואכן רק בטיפול ההפריה השלישי היא הצליחה להרות ולהביא לעולם זוג תאומים בריא. "התוצאה במקרה הזה בהחלט כיפרה על מסכת הסבל שעברה על בני הזוג", מספר ד"ר אבי לייטמן, מנהל בנק הזרע בקריה הרפואית רמב"ם. "זה היה אחד הסיפורים המרגשים והאופטימיים שנתקלנו בהם בשנים האחרונות".

המקרה של רונית ועמי אינו חריג. הוא מבטא את רצונם של עשרות זוגות נשואים, נשים רווקות וחולים אונקולוגיים, שפונים למרפאת הזרע במטרה להביא ילדים לעולם. "השימוש בתרומת זרע מגבר זר החל כפתרון לבעיות פריון הנובעות מעקרות הגבר", מספר ד"ר לייטמן, "עד שנות ה?90 כללו הנחיות משרד הבריאות לטיפולי פוריות בנשים רווקות את האפשרות של הערכה פסיכולוגית ובדיקה של עובדת סוציאלית כתנאי לקבלת תרומת זרע אנונימית מבנק הזרע. בעקבות עתירה לבג"צ בוטלו תנאים אלה, והעובדה שרווקות יכולות לקבל תרומה ללא תנאי מעמידה לא פעם את הרופא המטפל בפני דילמה אתית".

אתה יכול לתת דוגמה לדילמה כזאת?

"לפני כמה שנים הגיעה אלינו רווקה בת 23 שרצתה לקבל תרומת זרע אנונימית. שאלתי אותה 'למה את רוצה תרומה בגיל כל כך צעיר, את לא מעוניינת להינשא בעתיד'? היא השיבה שאין לה כוונה להתחתן בעתיד, ומאחר שהיא לא רוצה לסמוך על בן זוג אקראי, היא רוצה תרומה בטוחה של זרע שנבדק ולא נושא מחלות שונות. היתה לי הרגשה מאוד לא נוחה מהפנייה שלה. חשתי שכל החיים עדיין לפניה, והיא אולי לא מבינה את משמעות החלטתה. הסברתי לה שוב שהבאת ילד לעולם באופן עצמאי יכולה לפגוע בסיכוייה להינשא בעתיד. היא היתה מאוד נחושה ואמרה שהיא לא מעוניינת להינשא. ביקשתי ממנה לדבר עם עובדת סוציאלית כדי שתוכל להתרשם ממצבה ומאישיותה בצורה מקצועית יותר. היא סירבה והלכה. כיום, אחרי פסיקת בג"צ, אני אמנם לא יכול למנוע מבחורות כמותה לקבל תרומה על פי חוק, אבל אני בהחלט יכול לפעול על פי כללי אתיקה מקצועית ולהפעיל שיקול דעת מצפוני".

לדבריו, מקרה זה אמנם יוצא דופן אולם הוא מבטא מגמה כלל עולמית שלפיה בשנים האחרונות עלה במידה רבה שיעור הפניות של נשים רווקות לקבלת תרומה מבנק הזרע, וגילן הממוצע ירד בהדרגה מ?40 ל?35.

"בשלושת העשורים האחרונים חל שינוי בדפוסי המשפחה המקובלים. משפחה חד הורית הפכה לתופעה שכיחה בעולם המערבי וגם בארץ", מסביר ד"ר לייטמן. "אם בשנות ה? 80 וה?90 היו שני שליש מהפונים לבנק הזרע זוגות נשואים שהבעל סבל מעקרות ושליש מהפונים היו נשים לא נשואות, בשנים האחרונות המגמה התהפכה: %80 מהפונים הן נשים ללא בני זוג שמעוניינות להקים משפחה חד הורית, ורק 20% הם זוגות נשואים. מדובר במהפך גדול".

מה הפרופיל של הנשים שמגיעות לקבל תרומה?

"ככלל אפשר לומר שמדובר בנשים עצמאיות, שהעדיפו לטפח קריירה או ללמוד או כאלה שלא מצאו בן זוג מתאים. זה טרנד כלל עולמי. כיום יותר נשים נכנסות להריון ראשון מעל גיל 35, והן דוחות את הקמת המשפחה לשלב מאוחר יותר".

מהו הפרופיל של התורם?

"התורמים הם בדרך כלל, בחורים צעירים שלומדים במוסדות האקדמיים באזור. המניע העיקרי שלהם הוא כספי, אך גם אלטרואיסטי. ישנם תורמים שמתעניינים אם היה הריון, וניכר שחשוב להם לדעת אם הם סייעו".

האם כל אחד יכול לתרום?

"לבנק הזרע יש חופש בבחירת התורמים, אבל הם חייבים לעמוד בכללים שקבע משרד הבריאות: להיות רווקים, בריאים בטווח הגילאים שנע בין 20 ל?35. לתכונות החיצוניות של התורם יש, כמובן, חשיבות כמו גם למגבלות מסוימות שיכולות להיות לו למשל, חזות חריגה, מסיבה פשוטה שרוב הנתרמות דורשות שהתורם יהיה בעל מראה נעים ונאה. בתהליך הסינון הראשוני התורם נשאל על הרקע הסוציאלי והמשפחתי שלו, על המוצא של הוריו, מחלות אצלו ובקרב משפחתו. אם הוא נמצא מתאים, הוא עובר לשלב הבא של בדיקות רפואיות: בדיקות דם לאיתור מחלות זיהומיות כמו איידס, הפטיטיס B ו-C, סיפיליס, בדיקות גנטיות שונות ובדיקה גופנית על ידי רופא. מאחר שהדבקה במחלות נגיפיות כמו איידס או הפטיטיס לא ניתנת לאיתור בימים הראשונים לאחר ההדבקה, אלא בשלב מאוחר יותר, בדיקות הדם נלקחות מהתורם עם קבלתו אך הזרע מוקפא ונשמר חצי שנה ללא שימוש. לאחר פרק זמן זה אנו מזמינים את התורם לבדיקות נוספות. אם בבדיקה השנייה נמצא שהכל תקין, אפשר לעשות שימוש בזרע".

כמה תורמים יש כיום?

"אין מספר קבוע של תורמים. יש תקופות שבהן אנו נעזרים בעשרה תורמים במקביל, ויש תקופות שאנשים מפסיקים לתרום, ואז אנחנו נכנסים למהלך של איתור תורמים. בשנים האחרונות יש מחסור בתורמים בכל הארץ, והמצב הגיע לידי כך שלפני כשנה וחצי נאלצנו לסגור את בנק הזרע לתקופה קצרה, אולם מאז המצב סביר".

למה ירד מספר התורמים?

"בין היתר בגלל הצעות שהועלו על ידי חברי כנסת בשנים האחרונות, לפיהן יש לאפשר בעתיד חשיפה של פרטי התורם בפני הילד בהגיעו לגיל 18. הצעות אלה לא הגיעו לידי חקיקה, אבל עצם העלאת הנושא יצר חשש בקרב התורמים הפוטנציאלים, למרות שזהו חשש לא רלוונטי כיוון שאין בדרך כלל, חוקים שהם רטרואקטיביים. סיבה שנייה למחסור נעוצה באיכות הזרע. בעשרות השנים האחרונות יש ירידה ברורה באיכות הזרע, וזו תופעה כלל עולמית הנגרמת כנראה כתוצאה מזיהום סביבתי ושימוש בחומרים שונים כמו חומרי הדברה, תרכובות דמויות אסטרוגן המגיעות למי השתייה וחומרים שונים הנפלטים לאוויר ממפעלים מזהמים. אם לפני 20 שנה, איכות הזרע של חמישה תורמים מתוך 10 שפנו לבנק הזרע נמצאה תקינה, כיום מתוך עשרה תורמים רק אחד או שניים נמצאים מתאימים".

כיצד מתבצעת התרומה?

"התורם נקרא לתת פליטת זרע ראשונה לצורך בדיקות איכות הזרע, וזאת לפני הסינונים וקבלת התוצאות של הבדיקות המקיפות. הוא מתבקש שלא לקיים יחסי מין או לפלוט זרע שלושה ימים לפחות, כדי להפיק את כמות הזרע האיכותית והמירבית ביותר. אם הבדיקה תקינה, נבחנת עמידות הזרע בהקפאה. אם הבדיקות העלו שהזרע מתאים לתרומה, ובחלוף חצי שנה נמצא שמצבו הבריאותי של התורם תקין, הוא מוזמן לתרום שוב. התרומות מאוחסנות במיכלים בהקפאה עמוקה באמצעות חנקן נוזלי. בתנאים אלה יכולים הזרעונים להישמר באיכות תקינה שנים רבות. בדרך כלל, מנה אחת מספיקה למספר הזרעות".

איך נראה תהליך קבלת התרומה?

"התהליך מתחלק לשני חלקים: האישה מטופלת אצל רופא פוריות במסגרת מרפאות חוץ או על ידי רופא נשים בקהילה. הרופא המטפל הוא זה שקובע את היום המתאים התואם את יום הביוץ. הוא מזמן את האישה והיא מגיעה לבנק הזרע עם הפנייה ממנו. אחרי שהתורם הרצוי נבחר, נותנים לה מנת זרע באמפולה, היא חוזרת לרופא המטפל והוא מבצע את ההזרעה. השירות לא כלול בסל הבריאות, ולכן קופות החולים לא נותנות התחייבות. התשלום בבנק הזרע ברמב"ם עבור מנת זרע הוא כ-400 שקל למנה, אך כל בנק זרע מתמחר לפי שיקולו".

יש מגבלה על מספר התרומות שמקבלים?

"מבחינת בנק הזרע אין מגבלה על מספר התרומות, אלא על מספר ההריונות שהושגו מהתורם. מבחינת האישה המטופלת זה נתון לשיקולים רפואיים שבהם נכללים פרמטרים כמו סיכויים סבירים להרות, גיל ומצב הורמונלי. אישה בסיכוי סביר להרות יכולה לקבל מספר תרומות ככל הנדרש, בכפוף לשיקול הדעת הרפואי".

איך ניתן למנוע מצב של גילוי עריות בעתיד?

"לפי ההנחיה של משרד הבריאות יש להפסיק את התרומות מתורם שיש ממנו מספר גדול של הריונות. מדובר על סדר גודל של עשרה הריונות. לכן ההסתברות למצב של גילוי עריות נמוכה מאוד".

מה הסיכוי להרות אחרי הזרעה אחת?

"ייתכן שהזרעה ראשונה תניב הריון, אם כי מבחינה סטטיסטית יש בממוצע הריון אחד לכל חמש הזרעות. אם האישה או בני הזוג מעוניינים בכמה ילדים, אנחנו משתדלים לשמור מנות זרע של התורם שהביא להריון הראשון כדי להשתמש בהם באותה אישה לצורך השגת הריון נוסף, כך שהאחים יהיו ביולוגיים גם מצד האב".

ישנן מגבלות אתיות או חוקיות למי לא לתת תרומה?

"אין מגבלות בחוק מלבד הגיל. הנתרמת צריכה להיות מעל גיל 18, ואם מדובר בבני זוג צריכה להיות הסכמה חתומה של שניהם לביצוע ההזרעה עם זרע תורם. יש מקרים שבהם אנשים עם פיגור שכלי שלא מתפקדים בצורה עצמאית מגיעים עם הוריהם לטיפול. מקרים כאלה מעמידים אותנו בפני בעיה אתית ומצפונית מסובכת מאוד. בעבר היתה הנחייה שהרופא צריך להפעיל שיקול דעת ולהיוועץ עם גורם מקצועי כמו עובד סוציאלי כדי לבדוק אם לזוג יש מסוגלות הורית. אלא שלפני מספר שנים היה זוג שפנה לבג"צ, וזה קבע שהנוהל הזה לא תקף, והרופא לא יכול לשלול את הזכות להורות. כיום אין סמכות לשלול קבלת תרומה גם אם יש סבירות גבוהה שההורים לא יוכלו לתפקד בצורה נורמטיבית ולספק לילד את צרכיו, וגם אם הדבר יצריך מתן שירותים נוספים ומעמסה כלכלית על גורמי הרווחה. זו שאלה אתית מורכבת שאין לה פתרון ברור במסגרת החוקית הקיימת. אנחנו מחויבים לתת את השירות".

האם אישה יכולה לקבל תרומה מגבר שהיא מכירה?

"ההנחיות של משרד הבריאות מתירות לאישה לעבור טיפולי פוריות גם מגבר שהיא מכירה, ואין הכרח שהוא יהיה בן הזוג הרשמי שלה. הליך כזה כרוך בהסכם חתום בין הצדדים. ההנחיות האלה מסייעות גם ללסביות ולהומוסקסואליים שמבקשים להביא ילדים מבלי שיהיה קשר ממוסד ביניהם. יחד עם זאת, על פי הנחיות משרד הבריאות, במקרה שהגבר או האישה נשואים אך לא זה לזו, לא יתאפשר להם לעבור טיפולי הפריה כאלה".

חלק נכבד מפעילותו של בנק הזרע נועד לאפשר לגברים החולים במחלה סופנית או כאלה שחייבים לעבור טיפולים כימותרפיים או הקרנות לאגן, לשמור את הזרע שלהם בהקפאה, זאת מכיוון שמצבים אלה עלולים לפגוע בצורה חמורה בייצור הזרע. "מדי שנה מגיעים חולים רבים, החל מגיל 13, כדי לשמור את הזרע שלהם", מספר ד"ר לייטמן, "מדובר בחולי סרטן לפני תחילת טיפולים כימיים או הקרנות, או בחולים שסובלים מאי ספיקת כליות, ממחלות רקמות חיבור, מפגיעות בעמוד שדרה או ממחלות אוטואימוניות, שכולן עלולות לפגום בפוריות ולהעמיד בסכנה את היכולת להעמיד צאצאים. יש לא מעט חולים שהבריאו והחלימו מהמחלה, אבל ייצור הזרע שלהם נפגע והם הגיעו לבנק הזרע, קיבלו את המנות המוקפאות ובאמצעותן הם הביאו ילדים. הבנק משמר זרע גם לחולים שנוטים למות בקרוב והם רוצים לשמר את הזרע עבור בת הזוג.

יש מקרים שבהם המשפחה דורשת לשמר את הזרע של נפטר וניתן לבצע מהלך כזה בתוך יממה ראשונה מהפטירה. הבנק נותן שירות גם לזוגות שעוברים טיפולי פוריות ושגרת חייהם משבשת את התהליך. לדוגמה, אם הבעל שוהה בחו"ל או לא יכול להגיע ביום הביוץ לצורך הזרעה או אפילו לקיום יחסים טבעי, אנו מקפיאים את הזרע של הבעל ומאותו הרגע אורח החיים שלו לא רלוונטי ולא מעכב את האפשרות של האישה להרות".

לכתבות נוספות בנושא בריאות, רפואה מונעת ואיכות חיים, היכנסו לאתר הקריה הרפואית רמב"ם.

בואו לדבר על זה בפורום פריון האישה והפריה חוץ גופית.