בריחת שתן עקב רפיון רצפת האגן? פילאטיס!

חוויית הלידה היא חוויה מאתגרת ומרגשת, שמשאירה חותם על נפש האישה. כמובן, גם גוף האישה, הנדרש למאמץ רב כדי לבצע את הלידה, עובר אף הוא שינויים רבים, תוך כדי תקופת ההריון, במהלך הלידה ואחריה. רוב הנשים שסיימו את התכנון המשפחתי ובעברן מס' לידות, ידווחו על בריחת שתן בזמן מאמץ בדרגת חומרה זו או אחרת. מאחר והגורם המרכזי לבעיה הנו תהליך הלידה, ישנה חשיבות מכרעת לחזק את שרירי רצפת האגן בתקופת ההריון ולאחריה. נשים בגילאי 50 ומעלה שהקפידו לתחזק את שרירי רצפת האגן בין הלידות ולאחריהן, כמעט ואינן סובלות מן הבעיה.

מה תפקידה של רצפת האגן בזמן הלידה - ואיזה "מחיר" היא עלולה לשלם?

תופעה שכיחה למדי, שלא תמיד מרבים לדבר עליה - מפאת חוסר הנעימות ואי הנוחות שבדבר - היא תופעת בריחת השתן לאחר לידה; ואי שליטה מלאה בסוגרים.

לעתים קרובות, תופעה זו חולפת מעצמה - תוך מספר שבועות, לאחר שהגוף מתאזן וחוזר אט אט למצבו, טרם ההריון והלידה. עם זאת, בפעמים אחרות, עקב סיבות שונות - הנוגעות למצב הגופני והפיזי של היולדת - התופעה נשארת והופכת לכרונית. יש לטפל בתופעה, על מנת להשיג שיפור במצב.

ממה עשויה רצפת האגן?

ד"ר נסים זמירה, גינקולוג מ"מרכז רפואי רענן" מסביר: "רצפת האגן בגוף האישה בנויה משרירים טבעתיים ומרקמות חיבור אלסטיות, העשויות קולגן. ברצפת האגן יש שלושה פתחים: פי הטבעת - שהוא מוצא החלחולת (ובשמו השכיח יותר: הרקטום); פתח הכניסה לנרתיק - שהוא גם מוצא תעלת הלידה; ופתח מוצא השופכה - שהיא מוצא שלפוחית השתן.
פתחים אלה הנם נקודות החולשה של רצפת האגן, שתפקידה לעגן היטב את אברי הרבייה, את שלפוחית השתן ואת הרקטום - מפני צניחה. למעשה, רצפת האגן - גם מחוץ לזמן הלידה - מגנה על האברים הפנימיים מפני צניחה".

מה קורה לרצפת האגן במהלך הלידה ואחריה, מבחינה פיזית?

ד"ר נסים זמירה: "על מנת שהלידה תעבור באופן מוצלח, ובאופן טבעי, שרירי רצפת האגן, תוך כדי הלידה, נשארים רפויים במכוון. משקל היילוד ובעיקר גודל הראש הנם גורמים מכריעים בנזק שיכול להיגרם לרקמה השרירית של רצפת האגן. גם בלידה טבעית ונינוחה ביותר, האזור צונח - ובאופן כמעט אוטומטי, הופך לרפוי.

במהלך לידה טבעית ובתהליך מעבר היילוד בתעלת הלידה, מתרחשת מתיחה קיצונית של השרירים הטבעתיים ברצפת האגן - עד כדי קרעים של סיבי שריר, המתאחים עם הזמן. מתיחה קיצונית זו של שרירים והשלכותיה - עשויה לגרום לבריחות שתן, לאחר הלידה".

מי נמצאת בקבוצת סיכון ללקות בבריחת שתן?

ד"ר נסים זמירה: "אוכלוסיות נשים בקבוצת סיכון גבוה ללקות בבריחת שתן הן נשים שילדו ילדים במשקל גבוה, נשים שעברו לידה מכשירנית, הכוללת חתך יזום - לחילוץ ראש היילוד, נשים הסובלות מרקמות חיבור חלשות, נשים הסובלות מהשמנת יתר או נשים שיש להן נטייה גנטית לתופעה".

האם בכל לידה נגרמים נזקים לרצפת האגן?

ד"ר נסים זמירה: "בכל לידה ישנם נזקים קלים לרקמות רצפת האגן, אך נזקים אלה הפיכים, על פי רוב. בחלוף שישה שבועות - עד שישה חודשים מרגע הלידה, חל איחוי טבעי של אותם נזקים. זהו הליך נורמלי. נזקים שלא אוחו בתקופה הזאת - יגרמו לתסמינים המחייבים טיפול".

מהם התסמינים המצביעים על רצפת אגן חלשה?

ד"ר נסים זמירה: "בריחת שתן, כלומר: בריחה לא רצונית של שתן - תתבטא במצבים של עלייה בלחצים תוך בטניים, כמו: שיעול, התעטשות, קפיצה, הליכה מהירה וריצה".

כיצד מחזקים את רצפת האגן, לאחר הלידה?

ד"ר נסים זמירה: "רצפת האגן, בהיותה רקמה שרירית בעיקרה - ניתנת לחיזוק על ידי תרגול, כמו כל רקמת שריר אחרת. לכן, יש חשיבות רבה - לבצע תרגילים ייעודיים, המחזקים את השרירים, הן בשלבים של טרום הריון ראשון; ובנוסף: בין לידה ללידה ולאחר סיום התכנון המשפחתי. פילאטיס מכשירים הנה שיטה המוכיחה את יעילותה - להשגת מטרה זו; ובלבד שהיא תבוצע בהדרכה נכונה ובאמצעות מכשור מתקדם".

כיצד מטפלים בבריחת שתן לאחר לידה?

ד"ר נסים זמירה: "הטיפול בדליפת שתן קלה יכול להיעשות בדרך של חיזוק שרירי רצפת האגן, על ידי תרגול פילאטיס מכשירים ייעודי. בשלב האקוטי, יש צורך לבצע את התרגול בתדירות של פעמיים עד שלוש בשבוע; ולאחר השגת השיפור הרצוי, יש להמשיך ולתחזק אותו אחת לשבוע. לרוב, השיפור מתרחש בטווח שבין שבועות - לחודשים".

האם ניתן למנוע מראש בריחות שתן לאחר לידה?

ד"ר נסים זמירה: "ישנה חשיבות לשמור על חוזקה של רצפת האגן - גם ללא תופעות בריחת השתן, שכן רצפת אגן חזקה מונעת צניחת רחם ודפנות נרתיק, מה שיכול להפריע בקיום יחסי מין ולגרום לבעיות נוספות. כל עוד מתרגלים ומחזקים את רצפת האגן דרך קבע, עוד לפני ההריונות והלידות - ניתן להימנע מראש מבעיות אלה".

האם הרפואה המשלימה יכולה לסייע בטיפול בתופעת בריחת השתן?

ד"ר נסים זמירה: "במסגרת הרפואה המשלימה, הכוללת תרגול מבוקר ומודרך על ידי שיטת הפילאטיס, הוכח כי גם טיפול בדיקור מחטים מערבי משולב, משיג תוצאות טובות מאוד - עד כדי מניעה של פעילות כירורגית".

כיצד, למעשה, מסייעת שיטת פילאטיס - בטיפול ברצפת אגן?

סיגל לביא, מדריכת פילאטיס מכשירים במרכז "רענן", מסבירה: "כמי שעוסקת בהדרכה בשיטת פילאטיס כ-20 שנה, אני יכולה להעיד מניסיוני, כי עם כניסתם של המכשירים מסוג PILATES REFORMER ו-PILATES CADILLAC התרגול היחידני, תוך הנחיה צמודה משיג תוצאות מרשימות הן במניעה והן כטיפול בבעיה אקוטית. ליווי צמוד, והכתבת תרגילים מתאימים למטופלת בשיטת הפילאטיס זוהי נוסחה מנצחת. מחזקים את רצפת האגן - בעזרת תרגילים, נשימות ותרגול מכשירים שמיועדים לחיזוק נקודתי של רצפת האגן. העבודה בפילאטיס בהחלט פותרת את תופעת בריחת השתן, תוך חודשים ספורים".

כמה חשיבות ניתנת לרצפת האגן, בשיעור פילאטיס?

סיגל לביא: "בשיטת פילאטיס, המחשבה והעבודה על רצפת האגן ניתנת כמעט בכל תרגיל. חשוב לשים דגש על ההדרכה עצמה: כמעט כל נשימה וכל תנועה מתחילה באיסוף פנימי של רצפת האגן - ומתייחסת לאיסוף השרירים הפנימיים, לשרירי הליבה ולרצפת האגן בפרט. אמנם מדריכת הפילאטיס איננה יכולה לראות מבחוץ אם רצפת האגן נאספת, שכן היא פנימית ומוסתרת; אבל, הסבר נכון וממוקד - מסייע למתאמנות לסגל לעצמן שיטת אימון נכונה".

האם רופאים מודעים כיום לקשר החיובי שבין תופעת בריחת השתן, לבין שיטת פילאטיס?

סיגל לביא: "היום רופאי נשים בהחלט מודעים ועומדים על הקשר שבין אימון קבוע בפילאטיס, לבין טיפול בבריחות שתן ובבעיות נוספות, הקשורות ברצפת האגן - וממליצים על אימון מטפל ואף על אימון מונע, בעקבות התוצאות הטובות. למעשה, פילאטיס הנו הספורט הכמעט יחיד - ששם דגש רב, על אזור זה בגוף. גם גברים הסובלים מהגדלה שפירה של הפרוסטטה, מדווחים על שליטה טובה יותר במתן השתן עקב תרגול תוך שהם מקבלים הדרכה דומה בשעת השיעורים, הנוגעת לאיסוף הסוגרים, לשמירה ולחיזוק האברים הפנימיים".

לסיכום: פילאטיס נמצאה כשיטה יעילה ומוכחת לטיפול בבעיית בריחת שתן ושליטה בסוגרים. נשים שעברו מספר לידות במהלך חייהן מצוות לתחזק ולשמר את שרירי רצפת האגן. פילאטיס כשיטת תרגול מסייעת בהכנה מיטבית של רצפת האגן לתהליך הלידה ובשיקום מהיר ככל הניתן לאחר הלידה ובשלבים מאוחרים יותר בחיי האישה. זאת, בדרך של מניעה והקטנה עד למינימום את תופעת בריחת השתן.