הריון: כל הבדיקות שיש לבצע

האם את בהריון? מזל טוב! ואולי בעצם את "רק" מתכננת הריון? יש לזכור כי כאשר מופיעים על מקל הבדיקה שני פסים (או כבר בשלב בו מתחילים לחלום על הריון) - נכנסים בבת אחת לעולם מורכב ומסובך, הקשור בכניסה להריון ובמעקב רפואי במהלך כל תקופת ההריון. מהן הבדיקות שיש לבצע במהלך ההריון? במאמר זה, "נעשה סדר" בדברים שמומלץ לדעת.

איזה בדיקות יש לבצע טרם הכניסה להריון? מה חשוב לדעת לגבי המצב הבריאותי האישי, לפני ההריון?

לפני כניסה להריון, חשוב לבצע בדיקות גנטיות. ניתן לקבל ייעוץ והתאמה של הבדיקות הגנטיות הנדרשות לכל זוג, על פי המפורט באתרי המכונים הגנטיים השונים.

כמו כן, במקרה שהאישה סובלת ממחלות כרוניות כלשהן (סוכרת, יתר לחץ דם או מחלות אחרות) - חשוב לקבל ייעוץ מקדים מהרופא המטפל טרם ההריון, על מנת להגיע להריון במצב מאוזן באופן אופטימלי. נציין כי אם האישה מטופלת בתרופות, חשוב לוודא כי הטיפול התרופתי מותאם להריון; במקרה הצורך, יש להתאים את הטיפול.

אילו בדיקות יש לבצע במהלך השליש הראשון להריון?

הבדיקות המומלצות בתחילת ההריון כוללות בדיקות דם בנוגע למצב החיסוני, לגבי וירוסים שונים, תפקוד בלוטת התריס, רמת גלוקוז, ספירת דם ועוד. כמו כן, מבוצע אולטרסאונד בתחילת ההריון, על מנת לוודא את גיל הריון, לוודא את חיות ותקינות העובר; ובנוסף, כדי לראות כמה עוברים יש ברחם. בדיקת האולטראסאונד במהלך השליש הראשון של ההריון חשובה מאוד, על מנת להתאים את המשך המעקב על פי הממצאים.

מהי בדיקת השקיפות העורפית - ומה נבדק בה?

בדיקת שקיפות עורפית מבוצעת בסוף השליש הראשון להריון. זוהי בדיקת אולטראסאונד המודדת את רוחב קפל העור האחורי בעורף העובר (במילימטרים). רוחב קפל העור הזה נמצא בקורלציה לסיכון של העובר לסבול מתסמונות גנטיות שונות - ובראש ובראשונה הפרעות כרומוזומליות (כגון: תסמונת דאון). ניתן לשפר את מידת הדיוק של בדיקת השקיפות העורפית, בתוספת של בדיקת דם ביוכימית, בה נמדדים מרכיבים שונים אשר משפרים את רגישות הבדיקה. במקרה שממצאי הבדיקה מצביעים על סיכון מוגבר לבעיה כרומוזומלית (כגון: תסמונת דאון) - ההמלצה הרפואית הינה להמשיך להליך אבחנתי (כגון: דיקור מי שפיר).

מה נבדק במסגרת בדיקות האולטרסאונד השגרתיות, הנכללות במסגרת בדיקות הריון?

במסגרת בדיקות אולטראסאונד במהלך ההריון, מומלץ לבצע את בדיקת השקיפות העורפית; ובנוסף, לבצע בדיקת סקירת מערכות - ראשונה, שנייה ולעיתים גם סקירה שלישית. בנוסף, מומלץ מעקב אחרי גדילת העובר, אשר מתבצע במהלך השליש השלישי להריון.

אילו בדיקות יש לבצע במהלך השליש השני של ההריון?

בשליש השני של ההריון, מבוצעות בדרך כלל הבדיקות הבאות: סקירת מערכות ראשונה (בשבועות 14-16), בדיקת סקר ביוכימי של השליש השני (נקראת גם "חלבון עוברי"), סקירת מערכות שניה (בשבועות 21-23); וכן בדיקות דם, על פי המלצת הרופא המטפל.

מה בודקות שתי הסקירות - הראשונה והשנייה - ומה יש חובה לבדוק?

מטרת בדיקות סקירות המערכות הינה לאבחן מומים בעובר. סקירת מערכות מבוצעת באמצע ההריון, אחרי גמר השלב ההתפתחותי, בו נוצרים איברי העובר. בישראל, נהוג לבצע את הבדיקה פעמיים.

הסקירה הראשונה מבוצעת בתחילת השליש השני, בשבועות 14-16. בשלב זה, הבדיקה מבוצעת לרוב בגישה וגינלית - וניתן לאבחן בה ממצאים רבים, אשר יכולים להוות התוויה לביצוע של דיקור מי שפיר או בדיקות נוספות.

הסקירה השנייה מבוצעת, כאמור, בשבוע 21-23 - בשלב זה יש התפתחות כמעט מלאה של רוב איברי העובר, באופן המאפשר אבחנה מדויקת למדי. בחלק מהמקרים, מומלצת גם בדיקת סקירת מערכות שלישית. זאת, במיוחד במקרה בו נדרש מעקב אחר ממצאים עובריים שונים, או לצורך הדמייה טובה יותר של רקמת המוח של העובר.

חשוב לציין שלא כל המומים העובריים ניתנים לאבחון באולטראסאונד לפני הלידה.

אילו בדיקות יש לבצע במהלך השליש האחרון להריון?

בשליש האחרון של ההריון, מומלץ על מעקב סיבוכים אימהיים היכולים להשפיע על בריאות האם ועל בריאות העובר. בשלב זה מומלצת בדיקת העמסת סוכר, לאבחון סוכרת הריונית; בנוסף, יבוצע מעקב אחר לחץ דם אימהי, עליה במשקל וחלבון בשתן. מבחינה עוברית, יבוצע בשלב זה מעקב אולטרסאונד אחר גדילת העובר.

מה נבדק במסגרת בדיקת מי השפיר? מתי נדרש לעשות את הבדיקה?

כשמבוצע דיקור מי שפיר נלקחת דגימה ממי השפיר הסובבים את העובר. במים אלה נמצאים תאים עובריים; ולכן, לאחר גידול של תאים אלה, ניתן לאבחן את המבנה הגנטי של העובר.

דיקור מי שפיר נעשה תחת הנחיית אולטראסאונד. קיימת אינדיקציה לביצוע דיקור מי שפיר, כאשר קיים סיכון מוגבר כי לעובר יש הפרעה כרומוזומלית, העשויה להיות בעלת השלכות על המשך חייו.

אילו בדיקות חשוב לבצע לאחר תאריך מועד הלידה - ובסמוך ללידה?

במקרה שהאישה עברה את המועד בו היא צפויה ללדת (שבוע 40), המעקב אחר בריאותה ובריאות העובר הופך צמוד הרבה יותר. ספציפית, יבוצע מעקב - אחת ליומיים-שלושה - הכולל מוניטור עוברי, אולטראסאונד (להערכת תנועות העובר וכמות מי שפיר) ומצבה של האשה (כולל לחץ דם ובדיקות שתן). במידה ויש עדות לתחילת בעיה, ההמלצה הרפואית היא להתקדם ללידה - ולא להמשיך להמתין להתפתחות לידה ספונטנית.

מהן הבדיקות - מעבר לבדיקות ההריון השגרתיות - אשר נדרש לבצע במצב של הריון בסיכון גבוה?

במצבי הריון בסיכון גבוה, יש להתאים את הבדיקות המבוצעות למצב הספציפי הגורם לסיכון. לדוגמא: במצב בו קיים יתר לחץ דם, יש לבצע מעקב אחר תפקוד כליתי, תגובה לטיפול תרופתי (אם צריך) והפרשת חלבון בשתן. במצבי סוכרת, יש להקפיד על איזון מיטבי של רמות הגלוקוז במהלך ההריון, על מנת למנוע סיבוכים עובריים וכו'.

אילו בדיקות בריאותיות יש לבצע לפני הכניסה להריון - למי שנמצאת בקבוצת סיכון?

חשוב מאוד שנשים עם מחלות רקע יכנסו להריון לאחר תכנון מוקדם. כך, הדבר מאפשר להיכנס להריון במצב הרפואי הטוב ביותר, שיבטיח תוצאת הריון טובה - ללא סיבוכים לאם ולעובר; זאת, תוך ביצוע התאמה של הטיפול התרופתי, במקרה שקיים - לתרופות המתאימות להריון; ובנוסף: תכנון סוג הטיפול והחלטות טיפוליות במחלת הרקע, נוכח הרצון בהרחבת המשפחה.

אילו מחלות רקע כרוניות עלולות להשליך על מהלך הריון תקין?

כל מחלה כרונית עלולה להשפיע על מהלך הריון תקין - יתר לחץ דם, סוכרת טרום הריונית, מחלת לב אימהית, מחלות אנדוקריניות (יתר תפקוד או תת תפקוד של בלוטת התריס), נטיית יתר לקרישה, וכו'.

לסיכום: חשוב לזכור כי הבדיקות טרם ההריון ובמהלכו - נועדו לסייע לאם ולעובר. לכן, ככל שהבדיקות יסודיות יותר - כך הסיכוי למום או לבעיה בלתי מאובחנת, יורד באופן משמעותי. מדינת ישראל נחשבת מדינה מתקדמת מאוד בליווי הרפואי לנשים בהריון. מומלץ לבחור רופא מטפל בעל ניסיון והמלצות - למעקב אחר מהלך הההריון.

פרופ' מיכל שמחן היא מומחית לגניקולוגיה ומיילדות ולרפואת האם והעובר.