חוק תרומת ביציות: ילד בכל מחיר?

מעתה יוכלו נשים בישראל לקבל תרומת ביציות ביחידות להפריה חוץ גופית במרכזים הרפואיים הציבוריים. זאת לאחר שוועדת העבודה, הרווחה והבריאות אישרה בנובמבר 2011 תקנות נלוות לחוק תרומת הביציות.

מטרתו של החוק היא "להסדיר תרומת ביציות למטרות הולדה, תוך שמירה מרבית על כבודן, על זכויותיהן ועל בריאותן של התורמת והנתרמת, וכן להסדיר שימוש בביציות לצורכי מחקר, והכל תוך שמירה על מעמד האישה".

על פי התקנות, סכום הפיצוי שתשלם המדינה לתורמת מתנדבת בשל פעולת שאיבת ביציות יעמוד על 10,000 שקל. סכום זה יהיה גם סכום האגרה שתשלם נתרמת לבית חולים בעד אישור רופא אחראי להשתלת ביציות מופרות ברחם. משרד הבריאות העביר לאחרונה הנחיות לבתי החולים וקופות החולים על מתן השירות, לפיהן כל היחידות להפריה חוץ גופית ברישיון יחויבו לספק שירות זה על פי זמינות התורמות.

השאלה היא האם מדובר בחלופה אמיתית לישראליות? כיום ישראלית שמבקשת תרומת ביצית יכולה לעשות זאת בבית חולים פרטי בעלות של כ-25-30 אלף שקל (נשים שיש להן ביטוח משלים בקופות החולים יכולות לקבל פעמיים החזר של כ-11 אלף שקל על שני טיפולים), חלופה נוספת היא תרומת ביצית במרכזים רפואיים פרטיים במדינות אירופה (בעיקר אוקראינה, צ'כיה וספרד) תענוג שעולה אלפי יורו, עליו יש להוסיף עלויות טיסה ולינה. החוק רק נכנס לתוקף וכבר נשמעת ביקורת נוקבת שהחוק לא רק שאינו ישים, אלא גם לא מוסרי.

אחת הטענות שנשמעות בגנות החוק היא שאם לא התבצעה שאיבת ביציות, התורמת לא תהיה זכאית לפיצוי וזאת למרות הטיפולים שעברה, טרם פעולת השאיבה.

לפי החוק החדש, אישה עד גיל 54 שאינה מסוגלת בשל בעיה רפואית להרות או שיש לה בעיה רפואית אחרת המצדיקה שימוש בביציות של אישה אחרת לשם הולדת ילד, זכאית להגיש בקשה לתרומת ביציות. התורמת יכולה להיות אישה בין גילאי 21-35, והדיון בבקשה יתקיים בפני ועדת אישורים מקומית שימנה בית חולים ותכלול שישה חברים ובהם רופאים, פסיכולוג, עובדת סוציאלית, עורך דין ונציג ציבור.

הנה חלק מהדעות והשאלות שעלו מקרב שורה של מומחים בכנס חיפה לבריאות, תקשורת ומשפט בפאנל שעסק בתרומת ביציות. הכנס נערך על ידי אוניברסיטת חיפה ובי"ח רמב"ם.

פספסו את הרכבת

מיהן הנשים הממתינות לתרומת ביציות בישראל? האם מדובר בנשים שלא יכולות להרות בשל בעיה רפואית או שמא מדובר בנשים קרייריסטיות שפספסו את הרכבת, מתחרטות על כך ובגיל 40 פלוס מעוניינות בילד משלהן?

פרופ' רות לנדאו מבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלד האוניברסיטה העברית בירושלים אמרה כי החוק החדש מעביר מסר לנשים בישראל לפיו אישה יכולה לדחות את הילודה מפני שהרפואה תסייע לה בבוא העת. מסר זה בעייתי מאוד לדידה של פרופ' לנדאו, מאחר שהורות בגיל מבוגר טומנת בחובה אתגרים ובעיות רבים - אמהות מבוגרות פחות בריאות מאמהות צעירות. מחקרים מצביעים על כך כי נשים שילדו בגיל מבוגר מצטערות כי לא עשו זאת בגיל צעיר יותר. יש גם בעיה של פערי דורות בין הילד להוריו. בדרך כלל מדובר בילד יחיד להורים מבוגרים ולעיתים בלי סבים וסבתות. כתוצאה מכך, כבר בצעירותו נאלץ הילד להתמודד עם הורים מבוגרים ולאחר מכן גם עם הטיפול בהם.

לפי החוק חל איסור על סחר בביציות: "לא ייתן אדם ולא יקבל, במישרין או בעקיפין, תמורה בעבור ביציות שנשאבו מגופה של אישה או מיועדות לשאיבה". בנוסף החוק אוסר על תיווך בביציות "לא יתווך אדם, במישרין או בעקיפין, בין תורמת לבין נתרמת, לשם שאיבת ביציות לצורך השתלה או לשם השתלת ביציות, אם התיווך נעשה בתמורה שנתינתה אסורה לפי הוראות סעיף 8" (איסור סחר בביציות).

פרופ' דניאל זיידמן, מומחה במיילדות, גינקולוגיה, פריון והפריה חוץ גופית, אמר כי "ישנן מאות נשים שמוצאות את עצמן בגיל מבוגר כשהן לא פוריות ורוצות ללדת ילדים. ילדים הוא כרטיס כניסה לחברה הישראלית. מצוות פרו ורבו מושרשת בחברה שלנו. אולם עם כל הערגה לילדים והביקוש העצום לתרומת ביציות החוק החדש אינו ישים".

לדברי פרופ' זיידמן יש בחוק מספר בעיות מהותיות. האחת - איזו אישה צעירה תסכים מטעמים אלטרואיסטיים לסכן את בריאותה ולתרום ביצית עבורה אישה אחרת? בעיה נוספת מעמד הרופא מול התורמת הפוטנציאלית כיצד יכול רופא לשכנע בחורה צעירה ובריאה שכדאי לה לתרום ביציות חרף שורה של סיכונים בריאותיים האם רופא אחראי תחילה לבריאות האישה הצעירה או אמור לשכנע אותה לתרום ביצית לאישה אחרת שזקוקה לה?

בנוסף לכך, לפי החוק רופא שיסטה מהנורמה שנקבעה בחוק עלול להסתכן במאסר של שלוש שנים. עצם התקנה הינה בעייתית ויוצאת מנקודת הנחה שהרופאים הם פושעים פוטנציאליים ויש לפקח עליהם ובמידת הצורך גם להפעיל נגדם סנקציות. איזה רופא יסכים לעבוד תחת מגבלות שכאלה? תוהה פרופ' זיידמן. בעיה שלישית: החוק לא תוקצב עוד לפני שנתרמה ביצית אחת יש לחשוב מי יממן את הוועדה שמונה שישה אנשים, ביניהם עורך דין, עובדת סוציאלית ונציג ציבור האם גם הם אמורים לעבוד בהתנדבות? מי יממן את בדיקות הדם והבדיקות הגנטיות של התורמת טרם ההליך? האם קופות החולים יסכימו לקחת על עצמם עלויות אלו וגם עלויות של שאיבה והחזרת ביצית? שאלות רבות ללא מענה שגורמות לחוק ליפול בין הכיסאות. פרופ' זיידמן אומר כי עמדתו היא שיש לאפשר תרומת ביציות למי שחפצה בכך, אבל לצערו החוק לא מאפשר זאת.

מה ההבדל בין תרומת ביצית במערכת ציבורית לבין המערכת הפרטית?

פרופ' זיידמן: "כיום בתי חולים פרטיים בישראל מקבלים מדי חודש עשרות עוברים טריים ממזרח אירופה ומבצעים הליך של השבת עוברים לרחם. הרופא בבית החולים הפרטי אחראי על האישה שמקבלת תרומת ביצית לאורך כל ההליך וגם אחריו. אם יש בעיה או סיבוך, יש לה למי לפנות. במערכת הציבורית אין ערובה לכך שבמקרה של סיבוך התורמת הצעירה שתגיע למיון תיבדק ותטופל על ידי מומחה הפריון שגייס אותה לתהליך. אם מערכת הבריאות הציבורית כשלה כישלון חרוץ בגיוס תרומות זרע (הליך פשוט ואינו מסכן בריאותית) והתורים לתרומת זרע ארוכים מאוד ומגוון התורמים המצומצם הוביל לאחרונה לגל עצום של יבוא זרע מחו"ל, כיצד היא תצליח לגייס ביציות?", תוהה פרופ' זיידמן.

"חזרנו 40 שנה אחורה"

ד"ר כרמל שלו, מהמחלקה לפריון וחברה, המרכז הבינלאומי לבריאות משפט ואתיקה הפקולטה למשפטים אוניברסיטת חיפה אמרה בפאנל כי הרופאים משמשים גם סוכנים של מסרים חברתיים כגון עידוד פריון. "אני מרגישה שחזרנו 40 שנה אחרונה לעידן טרום המהפכה הפמיניסטית בה הייתה הדרת נשים שאין להם ילדים. הטכנולוגיה מחזירה אותנו לשם ובעצם שוללת את הזכות הבסיסית של נשים לבחור האם להיות אמא או לא".

השופטת בדימוס דליה דורנר, נשיאת מועצת העיתונות, שלקחה אף היא חלק בפאנל, סיכמה ואמרה כי החוק בעייתי מפני שתכליתו לייצר כמה שיותר ביציות מבלי להתחשב בתורמות "האם הן צריכות לסכן את בריאותן עבור 10,000 שקל?", תהתה דורנר. "האם ביקוש לביציות צריך להצדיק סחר בביציות? אני מבינה תרומת ביציות מכוונות אלטרואיסטיות, אבל לא מכוונות מסחרית. מהות החוק בעייתית אם כן", הטעימה השופטת דורנר.

בואו לדבר על זה עם פרופ' זיידמן בפורום פריון האישה והפריה חוץ גופית.