כאבים ביחסי מין: גורמים וטיפול

כאשר אישה מתארת כאבים בזמן יחסי מין, צריך להבדיל בין כאב בחדירה - כאב שטחי, שנגרם עם התחלת חדירת הפין לנרתיק - לבין כאב בחדירה עמוקה (אז, החדירה עצמה אינה כואבת, אבל האישה מרגישה כאב בזמן תנועות משגל, בשיפולי הבטן).

לצד דיווחים אלה, יש גם נשים המתלוננות על כאב בפות, שמופיע עם תחילת העוררות המינית, זמן רב לפני החדירה. יש נשים שחשות כאב במגע על הדגדגן, בלי קשר לחדירה. ויש נשים שאינן חוות כאבים בזמן יחסי המין, אלא רק עם סיום היחסים. כלומר: אחרי האקט המיני, הכולל חדירה - הן חשות כאב שורף, צריבה, קושי בהשתנה ותחושת דלקת בשתן, העלולה להימשך מספר ימים אחרי המשגל.

מי נוטה לסבול מהתופעה?

ישנן שלוש קבוצות גיל עיקריות, בהן הבעיה אופיינית. סך הכל, סובלות מהתופעה 16% מהנשים (1 מכל 6 נשים, לערך).

קבוצה ראשונה: נשים צעירות בגיל הפריון, בעיקר בגילאי 20-30. לא מן הנמנע שגם נערות בגיל ההתבגרות יסבלו מכאבים, מרגישות בפות למגע או ידווחו על קושי בהחדרת טמפון עוד לפני שהחלו לקיים יחסי מין.

קבוצה שניה: נשים אחרי לידה. בחודשים שאחרי הלידה, עשויים הכאבים במהלך החדירה לנבוע מהתפרים בפתח הנרתיק. בנוסף, שינויים הורמונליים לאחר הלידה או בעקבות הלידה וההנקה - עלולים לגרום כאבים בפתח הנרתיק. הכאבים עשויים להימשך מספר חודשים לאחר הלידה.

קבוצה שלישית: נשים מבוגרות, המפתחות כאבים בקיום יחסי מין - מספר שנים לאחר הפסקת הווסת (ואינן נוטלות טיפול הורמונלי חליפי). חוסר הורמונלי באסטרוגן גורם יובש, היצרות ורגישות בנרתיק - הגוררים כאבים בניסיונות חדירה.

מתי יש לפנות לייעוץ רפואי?

אין טעם לפנות לרופא נשים, אם האירוע של הכאב חד פעמי, שהרי יכול להיות שהאישה - באותו אקט מיני ספציפי - לא הייתה מספיק מגורה ורטובה; ולכן, הייתה רגישות מסוימת בעת המשגל. עם זאת, במקרה שהבעיה חוזרת ונשנית - ואין שיפור לאחר מספר פעמים - בהחלט יש מקום לפנות לרופא נשים ולהיבדק.

חשוב להפנים כי כאבים במהלך קיום יחסי מין עלולים לפגוע קשות באיכות החיים של הסובלות מהתופעה. יש לזכור כי אישה אינה צריכה לסבול מכאבים במהלך קיום יחסי מין, שנועדו להנאה, קירבה ואינטימיות.

התעלמות מהבעיה גוררת הימנעות והתנזרות ממין - מצב בלתי רצוי שפוגע באישה ובבן זוגה. חבל: טיפול רפואי מותאם וטיפול מיני - יכולים לפתור את הבעיה, או להקל על הכאבים ולשפר את איכות חיי המין של שני בני הזוג.

מהם הגורמים לכאבים בעת קיום יחסי מין?

דיספראוניה (כאב במהלך קיום יחסי מין) עלולה להיגרם על רקע סיבות שונות. יש הבדל בין הסיבות לדיספראוניה שטחית (בהתחלת החדירה) - לבין דיספראוניה עמוקה.

דיספראוניה שטחית, המופיעה בהתחלת חדירה - עלולה לנבוע מהסיבות הבאות:

חוסר עוררות מינית וירידה ברטיבות, בזמן החדירה.

האישה מכווצת את שרירי הנרתיק - וחוסמת באופן בלתי רצוני את פתח הנרתיק (מפחד החדירה). זהו מצב המכונה "תגובה וגיניזמית".

רגישות יתר בעור בפתח הנרתיק (אזור שנקרא מבוא הנרתיק) - אף היא גורמת לדיספאורניה שטחית. תופעה זו נקראת "וסטיבוליטיס" - והיא נובעת מרגישות יתר של קצות העצבים, סביב פתח הנרתיק, המעוררת תגובת כאב למגע. בדרך כלל, הכאב העצבי הינו בעל אופי שורף או צורב; בהסתכלות, ניתן לראות לפעמים אודם מקומי, ללא עדות לדלקת.

דלקות נרתיקיות (כגון: קנדידה) - עלולות לעורר כאב באופן פתאומי, אשר בדרך כלל מלווה בהפרשות רבות וגרד.

אלרגיה לחומרים שונים (כגון: לטקס בקונדום, סבונים, דאודורנטים, שימוש בחומרי סיכוך ריחניים) - עלולה לעורר כאב בחדירה.

דיספראוניה בחדירה עמוקה נגרמת על רקע סיבות אחרות לחלוטין:

מבנה רחם אחורי בכפיפה חזקה.

אנדומטריוזיס - תסמונת שבה יש "זריעה" של תאי רירית הרחם באיברי האגן; כך, עלולות להיווצר ציסטות, הידבקויות וכאבים.

הידבקויות אגניות, כתוצאה מאנדומטריוזיס (או ניתוחים קודמים).

ציסטות בשחלות או מיומות ברחם.

דלקת אגנית, העלולה לגרום לכאבים בתהליך הדלקתי החריף או אחרי הריפוי - אז עלולות להיווצר הידבקויות באגן.

מהו הטיפול בכאבים בעת קיום יחסי מין? האם וכיצד ניתן לסייע למטופלת?

הטיפול כמובן תלוי בגורמים לבעיה ובסוג הדיספראוניה.

כך, כדי לסייע לאישה שאיננה רטובה בזמן החדירה - יומלץ על שימוש בג'ל סיכוך או בשמנים מקומיים, שיקטינו את הכאב מהחיכוך. כמו כן, חשוב לבדוק מבחינה רגשית - מדוע האישה אינה רטובה. יכול להיות מצב שבו הבעיה נעוצה בדינמיקה המינית בין שני בני הזוג: כאשר אין מספיק משחק מוקדם; וכאשר האישה איננה מגורה או מעוררת מספיק בזמן החדירה.

חשוב לזכור כי ישנן נשים שמתקשות לדבר בפתיחות עם בן זוגן, על הצרכים המיניים שלהן - ולפרט בפניו את אופן המגע שנעים להן ואת דרך הגירוי המעוררת אותן. במצבים אלה, כדאי לשקול טיפול מיני.

כאשר הירידה ברטיבות היא על רקע הורמונלי (כתוצאה משימוש בגלולות, לידה, הנקה, גיל המעבר) - ניתן לטפל בעזרת טיפול הורמונלי.

במקרים בהם הכאב נגרם עקב תגובת חרדה מהחדירה, שגוררת כיווץ שרירים - הטיפול הינו טיפול סקסולוגי-התנהגותי, משולב עם טיפול בפיזיותרפיה של רצפת אגן, במטרה לאמן וללמד את האישה להרפות ולשלוט ברמות החרדה.

הטיפול בווסטיבוליטיס תלוי ברקע להתפתחות התופעה. וסטיבוליטיס עלולה לנבוע ממספר סיבות - ובהן: כיווץ יתר של השרירים, ירידה הורמונלית, דלקות נרתיקיות או דלקות חוזרות בדרכי השתן, רגישות יתר עצבית כללית, גנטיקה עם סיפור משפחתי, טראומה מקומית או סטרס רגשי.

הטיפול הניתן מותאם לבעיה - ועשוי להיות טיפול הורמונלי, טיפול התנהגותי-סקסולוגי, פיזיותרפיה, טיפולים אנטי דלקתיים, טיפול מקומי להקטנת הרגישות העצבית, דיקור סיני, לייזר מקומי. לעיתים, יש צורך בניתוח לכריתת האזור הרגיש. הניתוח מומלץ רק אם לא חלה הטבה במצב האישה ובאיכות חיי המין שלה, לאחר שמוצו הטיפולים השמרניים הקיימים. מדובר בניתוח שאיננו קשה טכנית, אם כי ההחלמה ממושכת ויכולה לארוך מספר שבועות.

מחקרים שונים מראים כי מדובר בניתוח יעיל מאוד לפתרון הכאבים ואחוז הנשים ששבעות רצון ממנו נע סביב 85%.

במצבים בהם יש דיספראוניה עמוקה, חשוב לעשות בירור מלא של מצב האגן, על מנת לשלול ממצאים פיזיולוגיים, שחלקם דורשים ביצוע לפרסקופיה אבחנתית. כמו כן, הנשים מודרכות לקיים יחסי מין בתנוחות שונות, שבהן החדירה לא תהיה מאוד עמוקה.

לסיכום: כאב במהלך קיום יחסי מין (כאב שטחי במהלך תחילת החדירה; או כאב במהלך המשגל עצמו) - עלול לגרום מבוכה רבה ופגיעה קשה בחיי המין ובאיכות החיים. אל תתביישו: מומלץ בחום להיבדק. רוב הבעיות ניתנות לפתרון יחסית פשוט - והשיפור באיכות החיים עצום.

ד"ר ליאורה אברמוב היא מומחית במיילדות וגינקולוגיה, רופאה בכירה ומטפלת מינית מוסמכת, מנהלת המרפאה לטיפול מיני, המרכז לבריאות האישה, בית החולים "ליס" ליולדות.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת Zap Doctors.

בואו לדבר על זה בפורום מיניות האישה, הריון ומניעתו.