ביצית זהב: תרומה בדרך ללידה המיוחלת

הגורם המשמעותי ביותר להצלחת טיפולי פריון הינו גיל האשה. בניגוד לגבר, הממשיך לייצר זרע חדש כל חייו - אשה נולדת עם מספר קבוע של ביציות. עם העלייה בגיל, ניכרת ירידה משמעותית בכמות ובאיכות הביציות. תהליך זה מתחיל בגיל 37 והופך משמעותי ובעל משקל, בסיכויי הצלחת התהליך, ככל שהגיל עולה.

באיזה מצבים נשים פונות לתהליך תרומת ביצית, כפתרון לבעיית הפוריות שלהן?

תרומת ביציות היא פתרון לבעיות פריון של נשים, שמסיבות שונות אינן יכולות להיכנס להריון, מהביציות שלהן.

בין הסיבות לכך: מנופאוזה מוקדמת, אי-ייצור ביציות או ביציות מאיכות ירודה, גם לאחר טיפולים חוזרים ונשנים, התדרדרות בפעילות שחלתית ועוד.

כמו כן, בגילאים המבוגרים יותר, עולה שכיחות ההפלות והמומים המולדים. לכן, גם כאשר האשה נכנסת להריון, הסיכוי להגיע לסיומו המוצלח עם תינוק בריא - יורד בהתמדה.

באיזה גיל מקובל ומומלץ לפנות להליך תרומת ביצית?

בישראל, המדינה מממנת טיפולי פריון עם ביציות עצמיות עד גיל 45, למרות הסיכוי הנמוך להריון מוצלח ולילד בריא בגילאים אלה. בעולם, מקובל להציע תרומת ביציות לנשים כבר בגיל 42-43.

האם תרומת ביציות היא פתרון ששמור לנשים בגיל מבוגר בלבד?

לא רק נשים מבוגרות נעזרות בהליך התרומה. מצבים של חוסר מוחלט בביציות, או ביציות מועטות באיכות ירודה - עלולים להיות גם מנת חלקן של נשים צעירות.

כך, למשל במקרים הבאים:

טיפולים רפואיים שפגעו בייצור הביציות.

מחלות גנטיות שגורמות לתת פעילות שחלתית.

נשים שעברו כריתה מלאה או נרחבת של השחלות.

מחלות שונות וסיבות כלליות אחרות.

הפסקת פעילות השחלה מסיבות לא ידועות.

איך מוודאים שישנה התאמה בין תורמת הביצית לבין הנתרמת?

לאחר שנופלת החלטה על הצורך בתרומת ביצית, מתחיל תהליך למציאת התורמת המתאימה והכנתה. התורמת - על פי רוב צעירה מתחת לגיל 35 - עוברת תהליך קפדני, הכולל:

תשאול לגבי ההיסטוריה הרפואית שלה ושל משפחתה הקרובה.

בירור רפואי מקיף, הכולל: בדיקות כלליות להערכת מצבה הבריאותי; בדיקות גנטיות; שלילת נשאות של מחלות זיהומיות והערכה פסיכולוגית.

איזו הכנה עוברת הנתרמת לקראת התהליך?

גם הנתרמת עוברת תהליך בדיקות והכרת הרקע הרפואי שלה. תהליך זה כולל תשאול לגבי ההיסטוריה הרפואית - שלה ושל משפחתה; ושורה של בדיקות רפואיות מקדימות.

כדי לשלול אפשרות נשאות למחלות גנטיות ולבחון התאמה בין הביצית לבין הזרע, גם בן הזוג של הנתרמת יעבור בדיקות גנטיות מתאימות.

במקרה שמדובר בתרומת זרע, מנת הזרע נבדקת בבנק ממנו היא מגיעה.

איך מגייסים אצל התורמת את מספר הביציות הנדרש לתהליך?

במטרה להעלות את סיכויי ההפריה, התורמת שנבחרה מקבלת טיפול הורמונלי, שנועד לגייס מספר ביציות במחזור אחד, לעומת ביצית אחת - כפי שקורה בדרך כלל ללא התערבות הורמונלית.

במהלך הטיפול ההורמונלי, התורמת תוזמן למעקב זקיקים, שבו יעקבו אחרי הביציות המתפתחות בשחלות שלה, באמצעות אולטרסאונד ובדיקות דם.

בהתאם לתוצאות המעקב, היא תקבל הנחיות כיצד להמשיך את הטיפול ההורמונלי - מבחינת מינונים ואופן נטילה. כל זאת, במטרה לתזמן במדויק את המועד האידאלי לשאיבת הביציות מגופה.

לאחר השאיבה, מכינים את מנת הזרע של בן הזוג או התורם - ומפרים עם מנת הזרע את הביציות שנשאבו. בימים שלאחר מכן - ולפני שהעוברים יושתלו ברחמה של הנתרמת - הביציות שהופרו נמצאות במעקב הרופאים ואיכותן נבדקת.

מה כולל הליך החזרת העוברים המופרים לגופה של הנתרמת?

ישנן שתי דרכים להחזרת העוברים לרחם הנתרמת:

החזרת עוברים טריים - כשמחזירים את העוברים בעודם טריים, יש לעשות התאמה בין גיל הביציות והכנת רירית הרחם אצל הנתרמת. בדרך כלל, התאמה זו מבוצעת בעזרת תמיכה הורמונלית.

החזרת עוברים מוקפאים - במקרה שלנתרמת יש עדיין מחזורים סדירים, ניתן להחזיר את העוברים כשהם מוקפאים; ולתזמן את ההחזרה לפי המחזור הטבעי של האשה, או במחזור שבו מתבצעת הכנת רירית הרחם.

מה קורה בגוף הנתרמת, לאחר החזרת העוברים?

אחרי שהעוברים מוחזרים לגוף - בהתאם לנתוניה ועל פי החלטת הרופא - הנתרמת תקבל למשך כחודש תמיכה הורמונלית, שתסייע בהתפתחות העוברים ברחם.

מה שיעור ההצלחה בהשגת הריון, באמצעות תרומת ביצית?

אחוזי ההצלחה בהשגת הריון, באמצעות ביציות שנתרמו על ידי נשים צעירות ובריאות, עשוי להגיע ל-40%.

איזה אפשרויות עומדות על פי החוק בישראל, לרשות האשה המקבלת תרומת ביצית?

ישנם שני מסלולים, העומדים לרשות אשה הנזקקת לתרומת ביציות:

תרומת ביציות מתורמות ישראליות בארץ - על ידי תורמת ישראלית, כשהתהליך כולו מתרחש בארץ.

תרומת ביציות מתורמות לא ישראליות בחו"ל - במסלול זה ישנה אפשרות לעבור את החזרת העוברים לאחר השאיבה במדינה ממנה מתקבלת התרומה; או שתהליך השאיבה וההפריה נערך בחו"ל - ולארץ נשלחים העוברים המופרים, לקראת תהליך ההחזרה אצל הנתרמת.

מהם השיקולים שצריכים לעמוד, בבסיס ההחלטה על מסלול התרומה המתאים?

בחירת מסלול קבלת התרומה תלויה בשיקולי עלות וזמן המתנה בלבד. מבחינה רפואית - בארצות שבהן ניתן לקבל תרומה, לפי אישור משרד הבריאות, הבדיקות ותנאי הסף הנדרשים מהתורמת זהים לאלה הקיימים בארץ.

כאמור, ההבדל הוא בזמן ההמתנה והכיסוי הביטוחי של הנתרמות. כיום, יש בישראל מחסור של תורמות ביציות. למרות שהסכום המשולם לתורמת הוכפל מ-10,000 ל- 20,000 שקלים. נשים וזוגות שמעוניינים לקצר את זמן ההמתנה הארוך יכולים להסתייע בתורמת מחו"ל, אך המשמעות של החלטה זו היא עלויות גבוהות יותר.

האם יש תנאים נוספים שחשוב לקחת בחשבון, אודות תנאי הסף לתורמת ולנתרמת?

הליך תרומת הביציות נועד לאפשר לנשים בגיל 18-54, שאינן יכולות להרות מביציותיהן - להיעזר בתרומת ביציות של תורמת אנונימית. בישראל, הן התורמת והן הנתרמת חייבות להיות אזרחיות ישראליות. תורמת הביציות צריכה לעמוד בבדיקות הרפואיות והנפשיות המקיפות, שנערכות טרם אישור התהליך, עליה להיות בגיל 21-35 ולא נשואה (אם כי ישנם מקרים בהם מחריגים את התנאי האחרון האמור).

לסיכום: במקרה שאינך מצליחה להיכנס להריון, על רקע בעיית פריון; ואם את נמצאת בטווח הגיל המתאים - תוכלי לקבל תרומת ביצית. ניתן להיעזר בתרומה מתורמת ישראלית או תורמת מחו"ל. יש מספר יתרונות לקבלת תרומה מתורמת ישראלית.

ד"ר אריק כהנא הוא מומחה ברפואת נשים, עם התמחות ברפואת פריון.

סייעה בהכנת הכתבה: שרית שיר, כתבת Zap Doctors.

בואו לדבר על זה בפורום הקפאת ביציות.