הקפאת ביציות: שימור הפוריות

אי אפשר לעצור את הזמן, אבל הודות להתקדמות הרפואה והטכנולוגיה ניתן לפחות לנסות לשלוט בו. בשנים האחרונות ניתן להקפיא ביציות לא מופרות, וכך כל אשה הרוצה בכך יכולה לתכנן את מועד הלידה לעיתוי שיתאים ללוח הזמנים שלה. כיום יותר ויותר נשים מגשימות את עצמן בלימודים או בקריירה, לעתים על חשבון חיי הזוגיות והקמת משפחה. היכולת להקפיא את הביציות שלהן מאפשרת להן ללדת בזמן הנוח להן מבלי להקריב את שאיפותיהן האישיות.

אין זה מובן מאליו. עד שנת 2011 הקפאת ביציות הותרה רק לנשים בעלות בעיות רפואיות, למשל נשים שהתגלה אצלן גידול סרטני, שהטיפול בו באמצעות כימותרפיה, הקרנות או כירורגיה, עלול היה לגרום לנזק בלתי הפיך לשחלות; ההקפאה התאפשרה גם לנשים בטיפול הפריה חוץ גופית, כשביום השאיבה לא היה ניתן לקבל זרע של בן הזוג.

בחוק החדש נקבע כי נשים הרוצות להקפיא את ביציות מסיבות שאינן רפואיות, רשאיות לעשות זאת בתנאי שהן מתחת לגיל 41 וקיבלו את כל האישורים הרפואיים הדרושים. למי שלא השתמשה בביציות בתוך חמש שנים עומדת הזכות לבקש מיחידת הפוריות הארכה.

אז האם כל אחת יכולה להקפיא ביצית בהתאם לחוק זה? התשובה היא כן, בתנאי שלא קיימת מגבלה רפואית כלשהי. "אשה לא יכולה לעבור טיפול אם החשיפה להורמונים או תהליך שאיבת הביציות עלול לסכן את חייה", מסביר ד"ר אריק כהנא, מנהל יחידת פוריות והפריה חוץ גופית ב"אסותא" ראשון לציון. "אם יש לאשה מחלת רקע, אנחנו מתייעצים עם מומחים בתחום מחלתה, כדי לוודא ששאיבת הביציות לא תחמיר את מצבה".

אילו תופעות לוואי וסיבוכים עלולים לקרות במהלך השאיבה? "הליך ההכנה ההורמונלי לשאיבת הביציות לצורך הקפאה זהה לחלוטין לתהליך של הפריה חוץ גופית", אומר ד"ר כהנא. "בניגוד למחזור החודשי שבמהלכו אשה מבייצת רק ביצית אחת, בתהליך הקפאת הביציות אנו גורמים לגירוי הורמונאלי כדי לקבל כמה שיותר ביציות, בעקבות כך השחלות גדלות משמעותית בהשוואה למידותיהן בזמן המחזור טבעי, דבר שעלול לגרום להיווצרות ציסטות בשחלות או תסמונת של גירוי יתר. השינוי ההורמונאלי עלול גם לגרום לשינוי ביכולת קרישת הדם. בנוסף, גודלה של השחלה עלול לגרום לתסביב, פיתול השחלה על צירה, דבר הגורם לחסימת כלי הדם אליה. מקרה של תסביב, נחשב לאירוע נדיר ומחייב התערבות כירורגית, בעוד שהתופעות האחרות, שגם הן אינן שכיחות, חולפות ללא התערבות".

תהליך הקפאת הביצית הוא מורכב ודורש מיומנות רבה, מכיוון שביצית האשה מורכבת ברובה ממים. "בתהליך הקפאת הביצית עלולים להיווצר בתוכה גבישי קרח, שעלולים לגרום לה לנזק בזמן התהליך וגם בהפשרה", אומר ד"ר כהנא, "אך באמצעות הטכניקות החדישות להקפאת הביציות בשיטה המהירה, קיים סיכוי של יותר מ-80% שהביצית תשרוד אחרי הקפאה והפשרה".

בניגוד לגבר המייצר תאי זרע במהלך כל החיים, נשים נולדות עם מספר קבוע של ביציות, ולאורך חייהן כמות ואיכות הביציות יורדות. ירידת מדרגה משמעותית בכמות ואיכות הביציות מתחילה בגילים 35-37 וממשיכה מעבר לגיל ה-40, לכן לעיתוי הקפאת הביצית יש חשיבות גדולה בתהליך ההפרייה.

"ברגע שהביציות הוקפאו, הן נכנסות למצב תרדמת, שיכול להימשך 10 שנים", מסביר ד"ר כהנא. "ככל שגיל האשה גבוה יותר, הסיכוי שהביציות שלה ישרדו את תהליך ההקפאה וההפשרה הולך וקטן. גם משך תקופת ההקפאה משפיע על שרידות הביציות. ככל שגיל האשה גבוה יותר וככל שמשך ההקפאה ארוך יותר, קיים סיכון בהריון שיתחולל מביציות אלו, תגדל שכיחות ההפלות הטבעיות או מומים בעובר. לכן למרות האישור הקיים בחוק, מומלץ לנשים לא להמתין עד גיל 38-40 לבצע הקפאת ביציות".

יותר ויותר נשים מקפיאות את ביציותיהן ללא סיבה רפואית ולא נרתעות מהעלות העשויה להגיע ל-20,000 שקל, כולל הטיפול התרופתי למחזור טיפול אחד. לפי החוק, אשה יכולה לבקש להקפיא עד 20 ביציות. במקרים רבים לא ניתן לקבל 20 ביציות בשאיבה אחת, מסביר ד"ר כהנא, "ולכן החוק מתיר עד ארבעה מחזורי טיפול לצורך הקפאת ביציות".

שיעור ההפריות לאחר תקופת ההקפאה עומד על כ-60%-50%, כך שהליך הקפאת הביציות לצורך "שימור פוריות" אינו מבטיח הריון בסוף הדרך. בנוסף, גיל האשה הוא הגורם החשוב ביותר להשגת הריון ולהולדת ילד בריא. לכן מומלץ לנשים, למרות ההתקדמות הטכנולוגית לשלב את תכנון המשפחה בגיל המתאים ולא לדחותו לשלב מאוחר מאוד בחייהן.

בואו לדבר על זה בפורום הקפאת ביציות.