בחירת העובר הטוב ביותר להחזרה

הריון מרובה עוברים נושא עמו סיכון מוגבר ללידות מוקדמות ופגות; וכתוצאה מאלה - נכויות קשות לתינוק.

כדי למנוע הריונות כאלה, במסגרת טיפולי פוריות, כאשר בעקבות ההפריה נוצרים מספר עוברים - הנטייה כיום היא להחזיר עובר אחד. מכאן עולה כי אחד האתגרים הגדולים, העומדים בפני הרופאים, הצריכים להחליט איזה עובר יוחזר לרחם - הינו למצוא את העובר הטוב ביותר, שסיכוייו להתפתח בהצלחה גדולים.

איך מחליטים מי מהעוברים יוחזר? איך בודקים את איכות העוברים, לפני החזרתם לרחם האשה?

עד לשנים האחרונות, התבססה בחירת העובר על בחינת המורפולוגיה (מבנה) של העובר, מספר התאים בהתאם ליום ההפריה, הסימטריה של התאים ונוכחות שברים (קטעי רקמה, שנוצרים בעקבות החלוקה של התאים). לאחרונה, בעקבות מחקרים מתקדמים, מצאו הרופאים דרך נוספת לבדיקת איכות העוברים: החזרה יותר מאוחרת לרחם.

באיזה יום של ההפריה נהגו להחזיר את העוברים לרחם, עד כה?

בגישה הישנה, החזרת העוברים נעשית ביום השני או השלישי. ככל שההחזרה מוקדמת יותר, העובר מורכב מפחות תאים: ביום השני יש לעובר 2-4 תאים; וביום השלישי: 6-8 תאים.

מתי מחזירים את העובר, כשמנסים לבחור את העובר הטוב ביותר?

ביום החמישי-שישי להפריה, לעובר יש כבר למעלה מ-100 תאים; והוא נקרא בלסטוציסט. כשרוצים להחזיר את האיכותי מבין מספר עוברים, ממשיכים לגדל אותם במעבדה עד ליום החמישי-שישי.

מה הרציונל העומד מאחורי ההחזרה, בשלב מאוחר יותר?

מטבע הדברים, רחם האם הוא האינקובטור הטוב ביותר בטבע. כך, הבינו החוקרים שעוברים ששורדים בתנאים שהם פחות מהתנאים האופטימליים (כלומר: שורדים במעבדה) - הם עוברים איכותיים יותר, בעלי פוטנציאל טוב יותר להשתרשות ברחם; ולכן, גם מעלים את הסיכוי להריון מוצלח.

ואכן, כשמשווים את שיעור ההריונות שהושגו מהחזרה של עובר בודד בן חמישה-שישה ימים (בלסטוציסט), לעומת אלה שבהם הוחזר עובר בן שלושה ימים, נרשמה עליה בסיכויי ההריונות, עם הבלסטוציסט.

האם דחיית ההחזרה, עד לשלב שבו העובר הופך לבלסטוציסט - מגדילה את סיכויי ההריון, בכל מקרה?

לצערנו לא. ישנם עוברים ששרדו יפה במעבדה עד היום השלישי, אך לא ימשיכו להתפתח עד היום החמישי. ממחקרים שנערכו בעולם, עולה שאותם עוברים - לו היו מוחזרים לרחם ולא נשארים במעבדה - היו עשויים להמשיך להתפתח בהצלחה. הנתונים הסטטיסטים מראים שבממוצע רק אחד מתוך שלושה עוברים שהתפתחו היטב במעבדה עד היום השלישי, ימשיכו כך עד היום החמישי-שישי.

אילו נשים מהוות מועמדות מתאימות להחזרת בלסטוציסטים?

מקובל לחכות שהעוברים יגיעו לשלב הבלסטוציסטי, אצל נשים שמחזור הטיפול שלהן הניב מספר רב של עוברים, כך שניתן לחכות ולגדל אותם במעבדה עד ליום החמישי-שישי.

אילו עוד אמצעים משמשים לבחור את העוברים הטובים ביותר להחזרה?

כיום ידוע שמרבית הכישלונות בהשגת הריון, כמו גם הפלות בשליש הראשון - נובעים מבעיות כרומוזומליות של העובר. מאחר שבעיות כאלה ניתנות לבדיקה, לפני שהעובר מוחזר לרחם, אנו רואים עליה בשימוש בבדיקות גנטיות של העובר המועמד להחזרה, כאשר הוא מגיע לשלב הבלסטוציסט.

כדי לערוך את הבדיקה הגנטית, נלקחת ביופסיה מהעובר - כלומר נלקחים ממנו מספר תאים, שנשלחים לבדיקה גנטית במעבדה. עוברים אלה יוחזרו רק במקרה שהבדיקה קובעת שאין בעיה כרומוזומלית או מוטציה כלשהי.

האם הביופסיה עלולה לסכן את העובר?

ככל שהניסיון המצטבר בביצוע בדיקות אלה הולך וגדל - הסיכון לעובר קטן. עם זאת, מאחר שכיום מקובל לבצע את הבדיקה רק על בלסטוציסטים, לא ניתן להבטיח שגם עוברים של הימים השני והשלישי יעמדו בבדיקה.

האם הבדיקה הגנטית נעשית כמעשה שבשגרה, בכל מקרה של החזרת בלסטוציסטים?

הבדיקה אינה נערכת כמעשה שבשגרה והיא אף אינה ממומנת על ידי הרפואה הציבורית, מלבד במקרים שבהם ידוע שההורים נשאים של בעיות גנטיות, שמהוות סיבה להפלות חוזרות. כיום, מומלץ לערוך את הבדיקה הגנטית לעוברים בקרב:

נשים בגילאים מבוגרים - מאחר שלעוברים שלהן יש סיכוי לבעיות כרומוזומליות.

נשים עם רקע של הפלות חוזרות.

נשים שחוו כישלונות חוזרים בכניסה להריון במסגרת טיפולי פוריות.

מה צופן לנו המחר בתחום זה? האם בעתיד תשתכלל היכולת שלנו לבדוק ולזהות את העוברים הטובים ביותר?

מחקרים שונים בתחום זה - מחפשים דרכים נוספות למציאת סמנים ראשוניים, שיעזרו לבחור את העובר בעל הסיכויים הטובים ביותר להשתרש ברחם, לקראת הריון מוצלח. נכון להיום, נראה שהדרך הטובה ביותר משלבת מספר טכנולוגיות והתאמתן לנסיבות האישיות של המטופלת והעוברים שלה.

לסיכום: על מנת להימנע מהריון מרובה עוברים, על כל הסיכונים הכרוכים בו לאם ולעוברים - הנטייה כיום, במסגרת טיפולי הפוריות, היא להחזיר עובר בודד. מאחר שזהו המצב, השאיפה היא להצליח לבחור את העובר הטוב ביותר להחזרה - מבין כל העוברים שהניב מחזור טיפולים בודד. כדי להצליח באתגר זה, נעשה מאמץ מתמיד בתחום רפואת הפריון, לזהות את העוברים האיכותיים ביותר. בפועל, הביטוי של מאמצים אלה הוא שימוש בטכניקות המאפשרות לבדוק את איכות העוברים ותקינותם הכרומוזומלית, תוך יצירת התנאים האופטימליים עבורם, להתפתח ולשרוד - עד להחזרה (וגם לאחר מכן).

ד"ר אריק כהנא הוא מומחה ברפואת נשים, עם התמחות ברפואת פריון.

סייעה בהכנת הכתבה: שרית שיר, כתבת Zap Doctors.

בואו לדבר על זה בפורום הקפאת ביציות.