דימום וסתי מוגבר: יש מה לעשות

כמה פעמים קרה שהתעוררת בבוקר וגילית שהמיטה מוכתמת בדם, למרות התחבושת הכי גדולה עם ה"כנפיים" והטמפון בגודל אקסטרה לארג'? חודש אחר חודש את נאלצת להתמודד עם אי הנוחות וההפרעה בתפקוד שגורם לך המחזור החודשי הקשה, ומתייחסת לחולשה ולאנמיה כאל גזירת גורל. אלא שבפועל קיימים פתרונות רבים ויעילים לדימומים הכבדים האלו, שהופכים אותך לשבר כלי.

כמעט כל הנשים סובלות בשלב זה או אחר של חייהן מדימום וסתי מוגבר. הדימום המוגבר שכיח יותר בתקופות של שינוי בגיל העשרה, לאחר לידה או לפני הכניסה לגיל המעבר. הגורמים לדימום וסתי כבד יכולים להיות מבניים, הורמונליים או אחרים.

גורמים מבניים: מיומה (שרירן), שהיא גידול שפיר בשריר הרחם, עלולה להפריע לכיווץ הרחם ולגרום להגדלת שטח הפנים שלו ולהתגברות הדימום. המיומה נפוצה מאוד היא מופיעה אצל שליש מהנשים. גורם מבני נוסף הוא פוליפ רחמי גידול של רירית הרחם, על פי רוב שפיר, הצומח לתוך חלל הרחם וגורם לדימום. המיומה והפוליפ ניתנים לאבחון באמצעות אולטרה-סאונד גניקולוגי.

גורמים הורמונליים: במחזור הווסת מופרש תחילה ההורמון אסטרוגן, ובהמשך - בעקבות הביוץ - מצטרף הפרוגסטרון. שילוב ההורמונים מאפשר לרחם לייצר רירית (התאים העוטפים את החלל הפנימי של הרחם) יציבה, כהכנה לקליטת הריון. בגיל העשרה או בגיל המעבר, כשהביוץ אינו סדיר, מופר האיזון ההורמונלי וכתוצאה מכך עלול להתרחש דימום מוגבר.

גורמים אחרים: לעתים עלול הדימום הרחמי לנבוע ממצבים מסוכנים כמו סרטן רירית הרחם או הפרעת קרישה. נטילת דגימה מהרחם (ביופסיה) או בדיקת דם יאפשרו לאבחן את ההפרעה מסכנת החיים ולטפל בה. במקרים אחרים סיבת הדימום היא נטייה אישית, ואז נראה פעמים רבות דימום מוגבר ואנמיה המלווים את האשה בכל שנות פוריותה גם בבנות משפחה אחרות.

תרופות והורמונים: הטיפול הראשון בדימום מוגבר הוא באמצעות תרופות. גלולות למניעת הריון, ההורמון אוקסיטוצין והקסקפרון נחשבים לתרופות הדגל לטיפול ראשוני בדימום מוגבר. היתרון בטיפול תרופתי הוא בכך שאינו פולשני, אך החיסרון הוא בקושי להתמיד בו באופן מסודר לאורך זמן.

התקן מפריש פרוגסטרון: אפשרות נוספת היא להשתמש בהתקן תוך רחמי למניעת הריון המפריש את ההורמון פרוגסטרון. את ההתקן מחדירים לרחם לתקופה של עד חמש שנים, ובתקופה זו ישנה הפחתה ניכרת בדימום הווסתי.

היסטרוסקופיה ולפרוסקופיה: היסטרוסקופיה היא שיטת הטיפול הנבחרת במקרה של פוליפ רחמי. משמעות הטיפול - החדרת מכשיר אופטי יחד עם מכשיר ניתוחי אל חלל הרחם. הגישה היא נרתיקית דרך צוואר הרחם. המנתח רואה את חלל הרחם על מסך, ויכול לזהות את הפוליפ ולכרות אותו.

במקרה שהדימום נובע ממיומה, חשוב לבדוק מראש אם היא בולטת לחלל הרחם - אז ניתן לכרות אותה בהיסטרוסקופיה. במצבים של מיומה הממוקמת בקיר הרחם או בולטת לכיוון חלל הבטן ניתן לכרות את המיומה בשיטה ניתוחית שונה על ידי פתיחת בטן או בלפרוסקופיה. לפרוסקופיה היא שיטה ניתוחית זעיר-פולשנית שבה מבוצע הניתוח מבעד לחתכים קטנים (1-2 ס"מ) בדופן הבטן, דרכם מוחדרים לחלל הבטן מצלמה ומכשירי הניתוח.

אבלציה: בשיטה זו מחדירים לרחם בלון, שאותו מנפחים אחרי ההחדרה במים ומחממים את המים עד לטמפרטורה שבה רירית הרחם נצרבת. כתוצאה מהפעולה יימנע המשך גדילת רירית הרחם והדימומים ייפסקו. שיטת טיפול זו פחות פולשנית מכריתת רחם ולכן מלווה בפחות סיבוכים, אך היא יעילה רק בכ-85% מהנשים ואפשרית רק אצל נשים שאין בכוונתן ללדת.

כריתת רחם: הפעולה הניתוחית של כריתת הרחם (כריתה שלמה או תת-שלמה) מפסיקה את הדימום באופן סופי, מאחר שמקורו הוא ברחם. כיום ניתן לכרות את הרחם בלפרוסקופיה, גם כשמדובר ברחם גדול מאוד. בשיטה הלפרוסקופית שיעור הסיבוכים, הדימומים, ימי האשפוז והזמן עד השיבה לתפקוד מלא - כולם פחותים לעומת השיטה של כריתת רחם בפתיחת בטן.

סוג הטיפול המומלץ לאשה הסובלת מדימום וסתי מוגבר יותאם למקרה, ותלוי במדדים רבים: במידת הפגיעה באיכות החיים של האשה ובמידת הסבל שלה, בניסיונות טיפול קודמים, במצב קליני וגם בהעדפה של המטופלת. בכל מקרה, חבל לסבול לשווא כשקיימים כל כך הרבה פתרונות, ומומלץ לפנות למומחה לקבל ייעוץ והתאמת טיפול.

ד"ר אורלי ברנדס קליין היא מומחית ברפואת נשים ומיילדות, מנתחת בכירה בעלת התמחות על בכירורגיה זעיר פולשנית, לפרוסקופיה והיסטרוסקופיה ובעלת ניסיון רב בשיטות טיפול גניקולוגיות מתקדמות.

בואו לדבר על זה בפורום דימומים גניקולוגיים בלתי סדירים ורפואת נשים.