בדיקות הריון: המדריך המלא

נשים המתכננות להרות חייבות להיערך מראש, ליטול ויטמינים, להתאים טיפולים תרופתיים ולבצע מגוון בדיקות.

בדיקות לפני הכניסה להריון

בשלב זה, רצוי לבצע את הבדיקות לפחות שלושה חודשים טרם הכניסה להריון שכן חלק מהבדיקות לוקחות זמן. מומלץ לוודא נוכחות חיסון נגד אדמת, ליטול חומצה פולית, למניעת מומים במערכת העצבים של העובר, להתאים קבלת תרופות קבועות להריון.

אילו בדיקות דם מומלץ לבצע לפני ההריון?

לפני ההריון מומלץ לבצע בדיקות גנטיות, ובמקרים של מחלות תורשתיות משפחתיות, בדיקות נוספות בהתאם.

אילו בדיקות גנטיות מומלצות?

בדיקות גנטיות הן בדיקות סקר המיועדות לאתר "זוגות בסיכון", שהעובר שלהם עשוי לשאת מחלות תורשתיות ומומים גנטיים. חשוב לקבל ייעוץ מפורט, מאחר שהבדיקות הגנטיות המומלצות תלויות במוצא ההורים ובמחלות גנטיות במשפחה. חלק מהבדיקות הגנטיות נכללות בסל הבריאות; וחלקן ממומנות ע"י ביטוחים של קופות החולים או ביטוחים פרטיים.

בדיקות בשליש הראשון: שבועות 6-10 להריון

בשבועות 6-10 להריון יש להגיע לרופא נשים לבדיקת ראשונה, הכוללת אולטרסאונד למיקום שק ההריון (בתוך או מחוץ לרחם), מספר העוברים (יחיד או מרובה עוברים) ואם מדובר בהריון תאומים איזה סוג, ניתן גם להבחין בדופק העובר; ולקבוע במדויק את גיל ההריון ("דייטינג"). במקביל, יש לבצע בדיקות שגרה הכוללות: סוג דם+ RH, נוגדנים בדם, ספירת דם, TSH, שתן לכללית ותרבית, סוכר בדם בצום, נוגדנים ל CMV, נוגדנים לאדמת, HBS Ag, ו VDRL

האחות במרפאה תבדוק את משקלך, לחץ דמך, ובדיקת שתן כללית ותיתן ייעוץ והנחיות לגבי המשך ההריון.

בדיקת סקר שליש ראשון:

סקר שליש ראשון (שבועות 11-13 להריון) כולל בדיקת אולטראסאונד לשקיפות עורפית ובדיקת דם לשני חלבונים: Free Beta hCG, ו-PAPPA, לצורך הערכת הסיכון לעובר לא תקין. בנוכחות תשובה לא תקינה מומלץ לבצע מיידית בדיקת סיסי שליה או בדיקת מי שפיר בשלב מאוחר יותר.

בדיקת סיסי שליה:

בבדיקת סיסי שליה או בלועזית Chorionic Villous Sampling, או בקיצור CVS נלקחת דגימת רקמה מהשליה בהנחיית אולטראסאונד דרך הבטן או דרך הנרתיק, הנשלחת למעבדה גנטית לבדיקת המבנה הגנטי של העובר. היתרון הבולט של בדיקת סיסי שליה הינו עיתוי הבדיקה: היא מתבצעת בסביבות שבוע 12 להריון, ובמידה ונמצא עובר פגוע ניתן להפסיק את ההריון בשלב מוקדם.

הבדיקה כלולה בסל הבריאות לנשים מעל גיל 35, או נשים שהופנו לבדיקה ע"י גורם רפואי מתאים.

בדיקות בשליש השני: שבועות 14-24 להריון

1) סקירת מערכות מוקדמת (שבועות 14-16)
2) בדיקת סקר שליש שני (שבועות 16-20)
3) דיקור מי שפיר
4) סקירת מערכות מאוחרת (שבועות 20-24)

סקירת מערכות מוקדמת:

בדיקת אולטראסאונד המתבצעת בגישה בטנית ו/או וגינלית בה סוקרים באופן מדוקדק את כל אברי העובר. הבדיקה אינה מצויה בסל הבריאות .

בדיקת סקר שליש שני (תבחין משולש/מרובע):

בדיקת דם המתבצעת בשבועות 16-20 להריון, הכוללת 3 חלבונים: BETA HCG, ALPHAFP ו- E3, עם או ללא אינהיבין המעלה את מידת הדיוק. בבדיקת סקר זו נקבעת דרגת הסיכון לתסמונת דאון על סמך גיל האם ורמת החלבונים.
ניתן לאחד את תוצאות סקר השליש הראשון עם תוצאות סקר השליש השני ל- Integrated Test, הנותן יחד עם גיל האם את הסיכון לעובר פגוע. אם הבדיקה אינה תקינה, מומלצת בדיקת מי שפיר.

דיקור מי שפיר:

תחת הנחיית האולטראסאונד, מוחדרת מחט לשק מי השפיר, ונשאב נוזל מי שפיר המכיל תאים עובריים. אלה נבדקים במעבדה הגנטית לאבחון עובר פגוע. את הבדיקה מומלץ לעשות בשבועות 17-18, אולם ניתן לבצעה בכל שלב של ההריון, במידת הצורך.

האם בדיקות סיסי שליה ו/או מי שפיר מסכנות את ההריון?

הבדיקות הן חודרניות ולכן עלולות לעיתים נדירות לגרום להפלה. אי לכך, יש נשים המעדיפות להימנע מבדיקות חודרניות ולבצע בדיקת סקר אחרת כגון בדיקת NIPT.

בדיקת NIPT:

Non Invasive Prenatal Testing או בקיצור NIPT, בודקת את דם ההרה, אשר מכיל DNA עוברי חופשי בדם האם. זוהי בדיקת סקר המשתמשת בכלים ביו-אינפורמטיים לגילוי תקינות העובר. הבדיקה מיועדת בעיקר לזיהוי התסמונת הכרומוזומאלית השכיחה ביותר, תסמונת דאון, בדיוק של 99%. לאחרונה, מדווחות החברות השונות המבצעות את הבדיקה שניתן לאבחן גם שינויים גנטיים נוספים בדרגת דיוק גבוהה יחסית. יש לזכור שזו בדיקת סקר ולא בדיקה ישירה המבטיחה ב- 100% את בריאותו הגנטית של העובר.

יתרונות הבדיקה הינם רבים: בדיקה בלתי חודרנית שאיננה מסכנת את ההריון, ניתן לבצעה החל משבוע 10 בהריון, ויכולת הדיוק של הבדיקה גבוהה יותר בהשוואה לבדיקות סקר שליש ראשון ושני. חסרונה נעוץ בעלות גבוהה (הבדיקה איננה כלולה בסל הבריאות).

סקירת מערכות מאוחרת:

בדיקת אולטרסאונד המתבצעת בשבועות 20-24, זהה לבדיקת סקירת מערכות מוקדמת בה בודקים בקפדנות את כל אברי העובר. (הבדיקה נכללת בסל הבריאות - ונעשית ללא עלות).

חשוב להדגיש שביצוע סקירת מערכות ראשונה אינה מייתרת את הצורך בבדיקת הסקירה המאוחרת. אם את מעוניינת לעבור רק בדיקה אחת - עדיף לבצע את הסקירה המאוחרת (ישנן מערכות שמתפתחות אצל העובר רק בגיל מתקדם של ההריון; וקיימים מומים שנחשפים רק בשלב מאוחר).

בדיקות בשליש השלישי: שבועות 24-40 להריון

החל משבוע 24, יש לבצע את הבדיקות הבאות:

1) העמסת סוכר
2) בדיקות דם ושתן
3) הערכת משקל של העובר
4) בדיקת GBS

בדיקת העמסת סוכר 50 גר':

בדיקת סקר לסוכרת הריונית, מבוצעת בשבועות 24-28 להריון. במסגרתה בודקים את רמות הסוכר בדם לאחר נטילה פומית של 50 גר' סוכר. ערכי סוכר שעה לאחר נטילת סוכר פומית מעל 140 מ"ג % מחשידים לנוכחות סוכרת הריונית ומחייבים המשך בדיקות. מבחן 100 גר העמסת סוכר הוא אבחנתי לסוכרת הריון ומבוצע במצבים כגון: העמסת 50 גר' סוכר לא תקינה, סוכרת הריונית בהריון הקודם, סיפור משפחתי של סוכרת, השמנת יתר, לידה בעבר של ילוד במשקל > 4 ק"ג, הערכת משקל גבוהה או ריבוי מי שפיר בהריון הנוכחי. במידה ומאובחנת סוכרת הריונית, יש להפנות את המטופלת ליעוץ תזונתי מכוון לסוכרת הריונית, ומדידות סוכר במהלך היום. במידה ולא מושג איזון רמת הסוכר בדם האם, יש לעיתים צורך בטיפול תרופתי.

בדיקות דם נוספות יש לבצע בשליש האחרון של ההריון:

במקביל לביצוע בדיקת סקר לסוכרת הריונית, יש לבצע ספירת דם ובנוכחות Rh שלילי יש לבצע גם בדיקת נוגדנים לRh; הרה בעלת סוג דם RH שלילי תקבל בשבוע 28 זריקת אנטי D, למנוע ריגוש ויצירת נוגדנים בדם האם כנגד כדוריות הדם של העובר.

הערכת משקל:

הערכת משקל מתבצעת בעזרת אולטרסאונד. בבדיקה זו נבדקים גם מצג העובר, כמות מי השפיר, וקצב גדילתו. יש לבצע בדיקות אולטראסאונד חוזרות בהתאם להתוויה קלינית. במידה ובבדיקת האולטראסאונד בשבוע 37 להריון נמצא העובר במצג עכוז, יש לבצע ניסיון היפוך של העובר למצג ראש, המאפשר לידה נרתיקית. במקביל, יש להמשיך בבדיקות לחץ דם, ונוכחות חלבון בשתן לאבחנה מוקדמת של רעלת הריון.

בדיקת תרבית ל-GBS:

נלקחת תרבית מהנרתיק, מסביב לפתח השופכה ומהרקטום, בנשים הרות בשבועות 35-37 להריונן, כדי לזהות את חיידק הסטרפטוקוק מקבוצהB הנקרא GBS. כ-20% מהנשים ההרות הינן נשאיות בנרתיק לחיידק ה-GBS העשוי לסכן את העובר בעת הלידה כשהוא עובר בנרתיק מזוהם. במידה ומתגלה GBS יש לקבל במהלך הלידה אנטיביוטיקה מקבוצת הפניצילינים (או תרופה אנטיביוטית אחרת בנוכחות רגישות לפניצילין) כדי להגן על היילוד במעברו בתעלת הלידה.

לסיכום: הריון הינו מצב פיסיולוגי, אולם במהלכו ייתכנו אירועים המעידים על תחלואה אימהית ו/או עוברית הדורשים התערבות רפואית למניעת נזקים לטווח הרחוק. כדי לשמור על בריאות העובר והאם במהלך ההריון יש להקפיד על בדיקות ונטילת חומצה פולית טרם הריון, יש לעקוב אחר התפתחותו התקינה של העובר ושמירה על בריאות האם במהלך ההריון, ולוודא חזרת בריאות האם למצבה הטרום הריוני.

פרופ' דרורית הוכנר היא מומחית לרפואת נשים ומיילדות, מנהלת מחלקת נשים ויולדות בבית החולים "הדסה" בהר הצופים.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת Zap Doctors.