ביוץ: תחילתו של הריון

תהליך הביוץ הוא תהליך חשוב המהווה את הבסיס להבאת ילדים לעולם. הביוץ הוא הליך שמתרחש בגוף הנשי, בו פוקע זקיק - והביצית שהיתה בתוך הזקיק משתחררת מחוצה לו. על מנת שיוכל להתרחש מפגש בין ביצית לזרע - ותיגרם הפריה - הביצית חייבת להיות מחוץ לזקיק. בדרך כלל, המפגש בין הביצית לבין הזרע מתרחש בחצוצרה.

כאשר אנחנו שואלים מתי מתרחש הביוץ, אנחנו בעצם מעונינים לדעת מתי יחסי מין עשויים להביא להריון. נוכחות זרע במערכת המין של האשה 48-72 שעות לפני הביוץ, או 12-24 שעות לאחר הביוץ - בהחלט עשויה להביא להפריה והריון.

מה בודקות בדיקות הביוץ הביתיות?

לפני הביוץ מתרחשת עליה תלולה ברמת הורמון בשם LH. בדיקות הביוץ מזהות את העלייה הזו. העליה ברמת ה-LH מתחילה כ-36 עד 40 שעות לפני הביוץ ורמתו נשארת גבוהה עד סמוך לביוץ עצמו.

כיצד אישה יכולה לבדוק את הביוץ שלה בעצמה ללא הערכות הביתיות?

קיימות מספר דרכים להעריך את מועד הביוץ.

חישוב ימי הביוץ: הביוץ מתרחש כ-14 יום לפני הווסת. אשה שמחזור הווסת שלה סדיר ואינו משתנה משמעותית, ממחזור למחזור, יכולה להעריך בצורה די מדויקת מתי צפוי המחזור, לפי הנוסחה: אורך המחזור בימים, פחות 14 יום.

הפרשה נרתיקית: בימים שלפני הביוץ, ישנה עליה בהפרשות מהנרתיק - והן נראות שקופות וצמיגיות - בדומה לחלבון של ביצה. הפרשה זו, מקורה ברמה הגבוהה של הורמון האסטרוגן שמשתחרר בגוף לפני הליך הביוץ. לאחר הביוץ, ההפרשה מתמעטת ונעשית יותר לבנבנה. שינוי זה מתרחש בעקבות העליה ברמת הפרוגסטרון שלאחר הביוץ.

מדידת חום השחר: עליית הפרוגסטרון לאחר הביוץ מתאפיינת בעליה קלה מאוד בטמפרטורת הגוף. מדידת חום בבוקר (עוד טרם היציאה מהמיטה), על ידי מדחום רגיש, יכולה לזהות שינויי טמפרטורה כאלה. חשוב לציין שהעליה עצמה מתרחשת לאחר הביוץ ולא לפניו.

מתי נדרש לגשת לרופא נשים, לבדיקת ביוץ מקיפה יותר?
יש לפנות לרופא נשים או לרופא פריון, בעת הצורך, כאשר הווסת איננה מופיעה בצורה סדירה, במשך כמה חודשים. תמיד רצוי לברר את הסיבה לכך.

מאיזה גיל, עד איזה גיל - מתרחש הליך הביוץ אצל האישה?

ביוצים אצל האישה מתחילים בגיל ההתבגרות ומתבטאים בהופעת מחזור הווסת. הם נמשכים עד לכניסה לגיל המעבר, שבו מפסיק המחזור. לקראת גיל המעבר, תיתכן תקופה של היעדר ביוץ או של ביוצים בלתי סדירים.

חשוב לציין שקיום ביוץ איננו ערובה לכך שהביצית טובה וכי ניתן יהיה להשיג הריון. קיימת ירידה בפוריות, המתחילה בממוצע בגיל 33 ונעשית תלולה לאחר גיל 40. מעבר לגיל 45, למרות שיש ביוץ, נדיר לראות הריונות. קיים פער של מספר שנים בין היכולת לבייץ לבין היכולת של הביצית להיות מופרית ולהתפתח לכדי מצב של הריון ולידה.

איזה בעיות שכיחות קשורות להליך הביוץ? כיצד ניתן לפתור אותן?

הבעיה השכיחה ביותר היא תסמונת השחלות הפוליציסטיות. במצב כזה, תיתכן הפרעה בביוץ, שתתבטא בביוץ כל כמה חודשים או בהיעדר מוחלט של ביוץ. כאשר אנחנו מעוניינים בהריון, במקרה כזה, אנחנו נותנים טיפול שמטרתו לגרום להליך ביוץ תקין.

בעיות נוספות שחשוב לשלול, היכולות להפריע להליך הביוץ: תת-פעילות של בלוטת התריס, הפרשה מוגברת של פרולקטין ובעיות אחרות, העשויות להתבטא ברמה גבוהה של הורמוני מין גבריים.

כיצד מאבחנים בעיות ביוץ מבחינה רפואית?

בשלב ראשון, חשוב לקבל מידע מהאישה עצמה, בנוגע למחזור. תהליך בירור המידע כולל את השאלות הבאות: האם המחזור סדיר? כל כמה ימים הוא מגיע? כמה ימים נמשך הדימום עצמו? תשובות לשאלות אלה מספקות מידע משמעותי, בנוגע לשאלה האם יש הפרעת ביוץ.

כאשר המחזור מגיע באופן סדיר, בטווח הנע בין 24-35 ימים, סביר מאוד להניח שמתרחש בדרך כלל ביוץ. כאשר המחזור מגיע בטווח 35 יום ומעלה, באופן לא סדיר, יש מקום לחשוד בבעיה.

בדיקה פשוטה, המאפשרת אבחנה שהתרחש ביוץ, היא בדיקת פרוגסטרון. הורמון הפרוגסטרון נמוך לפני הביוץ - ועולה בצורה ניכרת אחריו. לכן, רמת פרוגסטרון גבוהה מצביעה על כך שהיה ביוץ.

ניתן לבצע הערכה מדויקת של התפתחות הזקיק והביוץ, בעזרת בדיקות אולטרסאונד, שבהן ניתן לראות את גדילת הזקיק ובדיקות דם לרמת אסטרדיול ופרוגסטרון. בשלב התפתחות הזקיק, רמת האסטרדיול עולה בהדרגה ורמת הפרוגסטרון נמוכה. לאחר הביוץ, רמת הפרוגסטרון עולה בתלילות.

בדיקת LH יכולה להצביע על הגעת הביוץ עצמו. רמת ה-LH נמוכה עד כ-40 שעות לפני הביוץ - ואז עולה בצורה תלולה, עד למועד הביוץ. במהלך טיפולי פוריות, אנחנו נעזרים בכל הכלים האלה, על מנת לנטר את הטיפול.

באיזה שלב מומלץ להתחיל בטיפולי עזר, למען כניסה עתידית להריון?

כאשר אישה מודעת לכך שהמחזור שלה מגיע כל כמה חודשים או שאינו מגיע כלל, יש מקום לפנות להערכה באופן מידי, כאשר מתכננים הריון. מאידך, אם המחזור מגיע בטווח של עד חודשיים, ניתן לנסות להיכנס להריון למשך תקופה בת מספר חודשים ואם לא מושג הריון, מומלץ לפנות להערכה.
גיל האישה אף הוא משמעותי. לכן, מומלץ לנשים מעל גיל 35 לפנות להערכה בשלב מוקדם יותר, מאשר לנשים צעירות יותר.

כמו כן, חשוב לזכור שעלולות לצוץ בעיות נוספות, חוץ מבעיית הביוץ - ויש לברר גם אותן. לכן, חשוב ביותר לבצע בדיקת זרע, על מנת לראות שאין בעיה גם בכיוון זה.

כאשר מאתרים בעיות ביוץ, מאיזה טיפול נהוג להתחיל?

הסיבה השכיחה ביותר לבעיית ביוץ היא תסמונת השחלה הפוליציסטית. במקרים כאלה, קו הטיפול הראשון הוא בדרך כלל בעזרת תרופה בשם כלומיפן ציטרט (איקקלומין או כלומיד, בשם המסחרי). תרופה זו ניתנת בבליעה למשך חמישה ימים - ואחריה נצפה לביוץ 5-10 ימים מסיום הנטילה שלה.

אם אין ביוץ לאחר נטילת איקקלומין, או שלא הושג הריון לאחר מספר מחזורי טיפול, מקובל לעבור לטיפול בזריקות המכילות את ההורמון FSH שתפקידו לגרות את השחלה להתפתחות הזקיקים.

מהו טווח זמן הגיוני לנסות להיכנס בו להריון?

באופן כללי, אנו ממליצים על פניה לבירור לאחר שנה של ניסיונות, אצל נשים מתחת לגיל 35; וחצי שנה של ניסיונות אצל נשים מעל גיל 35. באותם מקרים בהם ישנם רמזים ברורים לבעיה (כגון הפרעת ביוץ ידועה) יש מקום לפנות להערכה בשלב מוקדם יותר.

לחצו כאן על מידע בנושא מחשבון ביוץ

ד"ר אמיר רבהון הוא רופא בכיר ביחידה להפריה חוץ גופית במרכז הרפואי וולפסון.

בואו לדבר על זה בפורום בריאות האישה.