מדור טיפים מס' 35

דיכאון, חרדה, דכדוך, חוסר עניין בקשרים חברתיים מלווים לעיתים קרובות את החולות בסרטן השד. חלק מתופעות אלה הן תגובה המאפיינת חולי סרטן בכלל, שקשורה לחוסר הוודאות לגבי ההחלמה והפחד מפני הישנותה.

חשש מטיפולים כימותרפיים הכרוכים בתופעות לוואי קשות, פגיעה קשה בשגרת החיים, התעסקות אינטנסיבית במחלה ובטיפולים, תחושות קשות הכרוכות בפגיעה בדימוי הגוף כתוצאה מתופעות הלוואי של הטיפול התרופתי, כמו נשירת שיער והשמנה, ובעיקר מפגיעה קשה בתחושת הנשיות באותם מקרים הכרוכים בכריתת שד - כל אלה תגובות אופייניות לחולות סרטן השד.

התמודדות עם מחלה ממארת דורשת גיוס משאבים נפשיים ניכרים מצד החולה ותמיכה מסיבית מהסביבה הקרובה.

להלן מספר דרכים בעזרתן ניתן להקל על ההתמודדות עם המחלה:

קחו בחשבון שחרדה ודיכאון אינן בהכרח תחושות פתולוגיות, והן מובנות בהחלט על רקע המחלה הממארת.

חשוב לתמוך ולעודד, אך הימנעו מלהמעיט בערך התחושות. במקום זה גלו אמפתיה לרגשות, קשים ככל שיהיו.

חשוב ליצור אווירה שמקבלת ומכירה בכך שהאישה חולה.

דאגו שיהיה מישהו קרוב שילווה את החולה לטיפולים ולפגישות ייעוץ (בהסכמה כמובן). כך ניתן יהיה לשמוע ולנתח את האבחנות מהצד, בצורה יותר אובייקטיבית.

במסגרת הטיפולים רצוי להמשיך בתפקוד שגרתי ככל שניתן, ואף לעודד פעילויות חברתיות, על מנת לא לשקוע במחשבות על המחלה.

כדאי להתייעץ לגבי הטיפול בסרטן השד, ולהביא בחשבון את מלוא האינפורמציה על מנת שההרגשה תהיה מבוססת על עובדות. כך לא יתפתחו פחדים וחרדות שנובעים מחוסר מידע אמין ומפורט.

במקרים בהם אין מנוס מכריתה, כדאי לברר על כל הפתרונות שיש לכירורגיה הפלסטית להציע, לפני הניתוח.

כדאי לשקול את האפשרות להצטרף לקבוצת תמיכה של נשים שעברו את החוויה בעצמן. הן יוכלו לשתף אותך בנסיונן ובתחושות שלהן.

בחלק מהמקרים כדאי להסתייע במומחה מתחום בריאות הנפש.

ההמלצות נכתבו באדיבות ד"ר יוסי חלבן, פסיכיאטר בכיר מהמרכז הרפואי "הרצליה מדיקל סנטר".

תופעת הכינים מאד נפוצה בקרב ילדי הגן וביה"ס, במיוחד בחורף, וכמעט שאין משפחה שמצליחה להימלט מהמתקפה הכוללת שלהם.

הבעיה העיקרית של הכינים היא ההדבקה הקלה וההתרבות המהירה שלהן (נקבה מטילה 5 ביצים ביום). כשרואים את הילד מתגרד בראש או מתלונן על גירוד יש לבדוק ביסודיות את שיער הראש באזור מואר היטב. הכינים אוהבות לשכון באזורים חבויים יותר כמו מאחורי האוזניים.

בשל בעיית ההתרבות המהירה של הכינים חשוב לטפל באופן מידי ולידע את המורה או הגננת. התגייסות משותפת לטיפול בבעיה תפתור אותה מהר יותר וביסודיות. כינים מאוד מגרדות וחשוב לבדוק את הקרקפת ולראות שאין התפתחות של פצעים היכולים להזדהם.

ישנם ילדים בעלי נטייה להידבק ביתר קלות בעוד שאחרים נשארים ללא פגע. אלה, הרגישים יותר להידבק זקוקים לטיפול יומיומי, לעיתים במשך חודשים ושנים. לשם כך, מומלץ להשתמש בחומרים טבעיים, אשר ישמרו על בריאות ראשו של הנדבק.

תכשירים כימיים אמנם יעילים והורגים את הכינים (לאחר מספר ימים כשהביצים בוקעות יש לחזור על הטיפול). הבעיה עם התכשירים הכימיים שהם רעילים ויש סכנה שחלק מהחומרים יחדרו דרך העור. לכן, שימוש מרובה בהם אינו בריא ואף מסוכן. בכל מקרה, הכינים נוטות להתרגל לתכשירים ותכשיר שהיה יעיל פעם אחת לא יהיה יעיל בהמשך. השורה התחתונה היא שאין תחליף לסירוק חוזר עם מסרק מיוחד, רצוי כל לילה או לפחות פעמיים בשבוע.

חשוב לזכור: כינים הם לא סימן ללכלוך, אלא ליכולת הדבקה מהירה. אין צורך להירתע מהתופעה אלא פשוט לטפל בה. הבעיה חולפת בד"כ כשהילד גדל.

^^המלצות^^


שטיפת הראש והשיער עם שמן עץ התה מדולל (25 טיפות בחצי ליטר מים). יש לשפשף את הקרקפת היטב ולשטוף אחרי 15 דקות. שמן עץ התה ידוע בתכונותיו האנטיספטיות, ולכן ממולץ להשתמש בו בזמן הדבקה או כטיפול מונע.

שימוש בשמנים אתריים: אקליפטוס, רוזמרין, שמן עץ התה וגרניום. שמנים אלו ידועים בתכונותיהם האנטיספטיות, אנטי בקטרליות, הם מרעננים ומרגיעים את העור, ולכן פועלים בו-זמנית לסילוק הכינים והביצים, ולשיקום, הרגעת עור הקרקפת ושמירה על ההגיינה שלו, בעיקר כשיש נטייה לגרד ולפצוע אותו (מומלץ להעזר באדם המטפל בשמנים, על מנת שירכיב את השילוב המתאים במינון המדוייק). את השמנים מטפטפים על ראש הילד, במיוחד באזורים החסויים. אין צורך לשטוף, הריח שלהם עדין מאוד.

סירוק שיער הילד במסרק צפוף כל יום, על מנת להיפטר מביצי הכינים. ניתן לשלב זאת בשיחה, הקשבה לסיפור או מוסיקה. התהליך אורך זמן בלתי מבוטל שיכול בקלות להפוך לזמן איכותי.

חשוב לשמור על הגיינה וניקיון המצעים, המגבות והבגדים שהילד משתמש בהם ולשטוף אותם בנפרד עם הרתחה, וזאת על מנת למנוע הדבקה בתוך המשפחה.

^^מניעה^^

בכדי למנוע הדבקות בכינים, מומלץ למרוח את שיער הראש והאזורים הרגישים יותר (מאחורי האוזניים והעורף) בשמן רוזמרין או בתרכובת השמנים, שהוזכרה לעיל, בבוקר - לפי שהילד יוצא לגן או לבית הספר בכדי למנוע הדבקה.

הטיפים פורסמו באדיבות ד"ר יונה צלר, בית החולים "הרצליה מדיקל סנטר".

בואו לדבר על זה בפורום סרטן השד ובפורום עור.