ראייה: בדיקה אלקטרופיזיולוגית

בדיקות אלקטרופיזיולוגיות של מערכת הראייה נועדו להעריך את תפקודן של כלל מרכיבי מערכת הראייה: החל מהרשתית, דרך עצבי הראייה ועד לקורטקס הראייה (האזור האחראי על הראייה בקליפת המוח). מערכת הראייה בנויה כך שגירוי ראייתי הנקלט ברשתית מומר לאות חשמלי, העובר באמצעות עצבי הראייה למוח, בו מתבצע תהליך עיבוד התמונה. בניגוד לבדיקות ההדמיה, שמעריכות את מבנה העין, ההערכה האלקטרופיזיולוגית מבוססת על מדידות חשמליות, לצורך הערכה של תפקוד העין.

מדובר במדידה חשמלית מדויקת, שנועדה לאתר ולמקם ליקויים בתפקוד מערכת הראייה. יתרון נוסף של המדידה: האובייקטיביות, מאחר שהיא אינה תלויה בדיווח המטופל (להבדיל מבדיקות כגון חדות ראייה ושדה ראייה).

מהו תהליך הבירור במקרה שמטופל מתלונן על ירידה בראייה?

כאשר מטופל מתלונן על ירידה בראייה, על ליקוי בראיית הלילה שלו או על פגיעה בשדה הראייה, עליו לעבור בדיקת עיניים ראשונית אצל רופא העיניים, הכוללת בדיקת חדות ראייה ובדיקת העין במנורת סדק. במידת הצורך, יפנה הרופא את המטופל לבירור נוסף, אשר עשוי לכלול בדיקות בסיסיות, כגון בדיקת שדה ראייה והדמיה עינית (OCT, צילום פלורסצאין וקרקעית עין). במרבית המקרים, בירור זה ייתן תמונה עינית מספקת לשם אבחנה. יחד עם זאת, במקרים בהם לא נמצא הסבר מלא לתלונה גם לאחר ביצוע הבדיקות הללו, יש מקום לבצע הערכה מורכבת יותר, הכוללת בדיקות אלקטרופיזיולוגיות, כדי להגיע לשורש האבחנה.

כיצד מבוצעת הבדיקה האלקטרופיזיולוגית?

כדי להבין כיצד מבוצעת הבדיקה האלקטרופיזיולוגית, נסביר ראשית כיצד פועל תהליך הראייה המורכב, הממיר גירוי ראייתי לאותות חשמליים המעובדים לכדי תמונות: החלק האופטי של העין מורכב מקרנית העין ומהעדשה, האחראים למיקוד קרני האור על הרשתית (רקמה עצבית הרגישה לאור והבנויה מתאי קולטני אור - פוטורצפטורים). קולטני האור ברשתית ממירים את קרני האור לאותות חשמליים, ואחראים לעיבוד ראשוני של המידע החזותי. האותות החשמליים עוברים דרך תאי העצב של הרשתית אל עצב הראייה, שמוביל את המידע לאזור הראייה במוח. במוח מעובדים האותות החשמליים לכדי תמונה.

מהי מטרת הבדיקה האלקטרופיזיולוגית?

מטרת הבדיקות היא להעריך את תפקוד מערכת הראייה, לאתר פגמים בתפקודה ולאתר את מיקומם של פגמים אלו (האם מדובר בפגם שמקורו ברשתית, בעצב או במוח).

לאיזה חולים מיועדות הבדיקה האלקטרופיזיולוגית?

הבדיקה מיועדת לקבוצות חולים מגוונות ביותר:

1. במחלות רשתית תורשתיות (גנטיות): ולעתים גם מחלות נרכשות, כגון: רטיניטיס פיגמנטוזה (Retinitis pigmentosa) שהיא מחלה ניוונית תורשתית, הגורמת לצמצום שדה הראייה, לעיוורון לילה ובשלבים מאוחרים אף לאיבוד ראייה מרכזית. מקרים נוספים קשורים בניוון מקולרי תורשתי כגון macular dystrophy Stargardt ול-Best macular dystrophy. מחלות אלה גורמות לירידה בראייה המרכזית, בשל ניוון תאים במרכז הרשתית (מקולה). כמו כן, הבדיקה רלוונטית במקרים של מחלות נרכשות כגון: רטינופתיה סוכרתית, ניוון מקולרי תלוי גיל וחסימות כלי דם ברשתית.

2. במחלות של עצב הראיה: לדוגמה, דלקת של עצב הראיה (למשל בטרשת נפוצה) או אוטם.

3. לשלילת רעילות של תרופות: למשל, פלקווניל (תרופה לדלקת מפרקים), ויגבטרין (תרופה לאפילפסיה).

4. לצורך הערכת פוטנציאל ניתוחי בעיניים: כשהעיניים בעלות חדות ראייה ירודה ביותר (על רקע בצקת קרנית, חבלה, גלאוקומה מתקדמת, היפרדות רשתית חוזרת ועוד), כדי לשקול אם קיים פוטנציאל ראייה ואם תיתכן תועלת בניתוח חוזר (השתלת קרנית, ניתוחי רשתית).

5. לבירור סימפטומים בלתי מוסברים: לדוגמה בירידה בראייה המרכזית, סינוור, פגמים בשדות הראייה ממקור לא ברור ועיוורון לילה.

כיצד מתבצעות הבדיקות?

בדיקות אלקטרופיזיולוגיות של הראייה מתבצעות באמצעות רישום של האות החשמלי בתוך העין ובמוח. סוג הבדיקה מותאם על פי החשד הקליני, בהתאם לאופי הבעיה ולמיקומה במערכת הראייה. מרבית החולים יעברו מספר בדיקות אלקטרופיזיולוגיות, לצורך הערכה אופטימלית של מיקום הליקוי. להלן העיקריות שבהן:

1. ERE אלקטרורטינוגרם: רישום חשמלי של התגובה החשמלית ברשתית. מתבצע באמצעות אלקטרודת קרנית, המונחת ישירות על העין (מעין עדשת מגע), לאחר אלחוש מקומי של הקרנית.

א. Full field ERG: רישום של התגובה החשמלית ברשתית, בתגובה להבזקי אור בהם הנבדק צופה. הבדיקה משמשת להערכה כללית של תפקוד כלל הרשתית. יש לבצעה בתנאי אור ובתנאי חושך, על מנת להעריך ולבודד את תפקוד מערכת ה-cones האחראית לראיית יום ואת מערכת ה-rods, האחראית לראיית לילה. בדיקה זו משמשת לאבחון מחלות רשתית ניווניות תורשתיות (דוגמת רטיניטיס פיגמנטוזה), במקרים של עיוורון לילה או צמצום שדה ראייה, ולצורך הערכת תפקוד הרשתית לפני ניתוחים מורכבים. משך הבדיקה כ-45 דקות והיא כוללת 3 שלבים:

1. רישום חשמלי, בתגובה להבזקי אור תחת תנאי תאורה.
2. מנוחה של כ-20-25 דקות, תוך הסתגלות לחושך.
3. רישום בתנאי חושך.

ב. Multifocal ERG: גירויי אור מהבהבים בקצב גבוה, המפוזרים על פני שדה הראייה, משמשים למדידה חשמלית של תפקוד הרשתית המרכזית. כך ניתן למפות חשמלית את הרשתית ולמקם פגמים מקומיים ברשתית, הגורמים לירידה בראייה, כגון פגיעה ממוקדת מקולרית (האופיינית לניוון מקולרי מולד או לניוון מקולרי תלוי גיל) וכן פגיעות הנגרמות מנזקי שימוש ממושך בתרופות מסוימות (כגון: פלקווניל). משך הבדיקה כ-45 דקות והבדיקה מבוצעת לאחר הרחבת אישונים.

תופעות לוואי: לאחר שתי בדיקות ה-ERG, צפוי טשטוש זמני בראייה, הנובע מהרחבת האישונים ותיתכן תחושות גירוי ואי נוחות (בעקבות הנחת העדשה). במקרים נדירים ביותר, ייתכנו כאבים על רקע שריטה בקרנית, שתחייב טיפול אנטיביוטי מניעתי עד שתחלוף. תופעת לוואי נדירה נוספת היא עלייה בלחץ התוך-עיני, בעקבות הרחבת האישון..

2. פוטנציאל מעורר מוחי: (VEP : visual evoked potentials) הבדיקה מתבצעת באמצעות אלקטרודות, המוצמדות לקרקפת באזור קורטקס הראייה ומשמשת להערכת איכות המידע הזורם מהעיניים למוח, תוך רישום האות המוחי. הבדיקה אינה כרוכה בתופעות לוואי משמעותיות (למעט שארית של חומר הולכה, שעלולה להיוותר על הקרקפת עד לחפיפת השיער):

א. Flash VEP: שימוש בהבזקי אור, לצורך הערכה כללית של הולכת המידע מהעין למוח. משך הבדיקה כ-20 דקות.

ב. Pattern VEP: כוללת שימוש בגירוי צורני, הדומה ללוח שחמט המורכב ממשבצות שחור ולבן, המתחלפות ביניהן ומשתנות בגודלן. בדיקה זו נועדה להעריך את חדות הראייה ותפקוד מרכז הראייה ברשתית (מקולה). משך הבדיקה כ-30 דקות.

3. אלקטרואוקולוגרם (EOG): בדיקה שנועדה לבחון את תפקוד שכבת פיגמנט האפיתל, הרשתית והאינטראקציה ביניהן (לדוגמה, בחשד למחלת macular dystrophy).
במהלך הבדיקה, עוקב הנבדק אחר נקודת אור המשנה את מיקומה. משך הבדיקה כ-45 דקות והיא מבוצעת לאחר הרחבת אישונים. הבדיקה אינה כרוכה בתופעות לוואי.

4. Color vision: לצורך אבחון ליקויים שונים בראיית צבעים (מולדים או נרכשים). אורך הבדיקה כ-20 דקות.

כיצד יש להתכונן לבדיקות האלקטרופיזיולוגיות?

הבדיקות נערכות ללא אשפוז, במסגרת המרפאה לאלקטרופיזיולוגיה של הראייה הקיימות במספר קטן של בתי חולים ברחבי הארץ. ערב לפני בדיקת VEP, יש לחפוף את השיער ורצוי להגיע ללא תכשיטים. לרוב, יוזמן המטופל לשילוב של מספר בדיקות (אורך כל בדיקה בממוצע עד 45 דקות). לכן, יש להתכונן לשהות ממושכת בת מספר שעות בבית החולים הכוללת גם המתנה לצורך הרחבת אישונים. לאחר הבדיקה, המטופל משוחרר לביתו.

בדיקות המצריכות הרחבת אישונים, כרוכות בטשטוש ראייה זמני ולכן אין לנהוג לאחר הבדיקה במשך כ-4 שעות. כמו כן, יש לצפות לאי נוחות מסוימת ולצריבה עינית, לאחר בדיקות ה-ERG. לבדיקות הללו רצוי להגיע עם ליווי.

האם תוצאות הבדיקה מתקבלות מיד בסיומה?

הבדיקות האלקטרופיזיולוגיות דורשות פענוח מורכב בהתאם למצבו של כל מטופל, ולכן התשובה אינה נמסרת במקום. במרבית המקרים, פענוח הבדיקה יישלח בדואר לאחר מספר ימים ממועד ביצוע הבדיקה.

האם בדיקה אלקטרופיזיולוגית של העין כרוכה בסיכונים

הבדיקות הכרוכות בהרחבת אישונים מלוות בטשטוש ראייה זמני וברגישות לאור. במקרים נדירים מאוד, תיתכן עלייה בלחץ התוך-עיני. בבדיקות מסוג ERG, במקרים נדירים ביותר, יתכנו כאבים על רקע שריטה בקרנית, שתטופל באמצעות טיפות אנטיביוטיות.

ד"ר הדס נוימן היא רופאת עיניים מומחית, אחראית המרפאה לאלקטרופיזיולוגיה של הראייה, במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), מומחית באלקטרופיזיולוגיה, ובמחלות רשתית תורשתיות ונרכשות.

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורום מחלות עיניים במבוגרים.