אסטיגמציה: מתי צריך צילינדר?

אסטיגמציה היא הפרעה בראייה, המכונה גם בשם הנפוץ יותר "צילינדר". מקור המונח "אסטיגמציה" או "אסטיגמטיזם" הוא מהמילה היוונית 'סטיגמה', שפירושה: נקודה, כתם. ברפואת עיניים המשמעות היא שכאשר מביטים בנקודה מסוימת, דרך עין שסובלת מאסטיגמציה, היא לא נראית כנקודה, אלא כפס או כאובייקט מרוח. ומכאן המילה א-סטיגמציה: "א" (שלילה) - "סטיגמה" (נקודה): לא רואים נקודה כנקודה.

מהם שיבושי הראייה העיקריים במערכת האופטית של העין?

שני השיבושים העיקריים הם שינויים בשבירת האור, וירידה בשקיפות.

שינויים בשבירת האור: המערכת האופטית של העין מורכבת משתי עדשות עיקריות - הקרנית (החלון הקדמי של העין) והעדשה התוך עינית (הממוקמת מאחורי האיריס - הקשתית). עדשות אלה שוברות את קרני האור, כך שהתמונה תתקבל בצורה חדה על גבי הרשתית (החלק האחורי של העין).

מהרשתית - עוברת התחושה, דרך עצב הראייה אל המוח; והוא זה שמפרש אותה לכלל תמונה סופית. כאשר המערכת האופטית עובדת בצורה מושלמת, התמונה חדה מאוד - ואנחנו יכולים לראות דברים בצורה מדויקת.

כאשר אחת משתי העדשות העיקריות (הקרנית, או העדשה התוך עינית) אינה שוברת את האור בצורה הנכונה, האור שנופל על הרשתית מתקבל כתמונה לא חדה - והראייה מטושטשת.

ירידה בשקיפות: העדשה התוך עינית היא שקופה וצלולה בהיוולדנו, אך נעכרת בהדרגה עם חלוף השנים. העכירות גורמת לכך שיותר אור סוטה ממסלולו ומתפזר בצורה אקראית בחלל העין - וחדות הראייה יורדת והולכת.

"קטרקט" היא אותה פגיעה בראייה כתוצאה מעכירות העדשה. למעשה, אנו קוראים בשם "קטרקט" לעדשה תוך עינית שנעשית עכורה ופוגעת בראייה.

כיצד ניתן לתקן את הפגם בשבירת האור?

שגיאות אופטיות מתוקנות כבר מאות שנים באמצעות משקפיים, שמורכבות משני חלקים: "מספר" (SPHERE) ו"צילינדר" (CYLINDER).

"מספר" הוא עדשה מגדילה או מקטינה. כמעט כל מי שמרכיב משקפיים - צריך בהן את מרכיב המספר. עדשות כאלו נקראות גם עדשות ספריות (מהמילה Sphere, כדור). על מנת להבין איך העדשה הזו נראית ועובדת, ניתן לדמיין כדור עגול ומושלם, שממנו נחתכת כיפה קטנה (העדשה). כאשר מכוונים לעדשה הזו קרני אור ממקור מרוחק, כך שהקרניים מגיעות לעדשה כשהן מקבילות זו לזו, הקרניים יישברו כך שהן יתרכזו בנקודה אחת מעבר לעדשה. ככל שהעדשה קמורה יותר, קרני האור יישברו בצורה חזקה יותר ובזווית גדולה יותר. בחירה של עדשה נכונה תכוון את התמונה החדה אל משטח הרשתית. חלק גדול מהאנשים אינם זקוקים לעדשה מרכזת אלא דווקא לעדשה המפזרת את קרנית האור. עדשות אלו אינן קמורות אלא קעורות, אך גם בהן התוצאה היא ששבירת האור מתוקנת כך שהתמונה החדה מכוונת לרשתית.

"צילינדר" הוא מרכיב נוסף, הדרוש לחלק גדול ממרכיבי המשקפיים, שמסייע להגיע לתמונה חדה. אם עדשה ספרית מדומה לכיפה שנלקחה מתוך כדור, הרי שעדשה צילינדרית דומה לחתך אורכי מתוך גליל (בדומה לפס האטה בכביש). כאשר מכוונים קרני אור ממקור רחוק אל צילינדר, הקרניים לא יישברו לנקודה אחת, אלא יתרכזו אל פס שמקביל לציר הצילינדר.

סיבוב של הצילינדר בתוך מסגרת המשקפיים ישנה גם את הדמות על הרשתית, בעוד שסיבוב של עדשה ספרית בתוך מסגרת המשקפיים לא ישנה דבר. אסטיגמציה מתוקנת על ידי צילינדר - ולכן רבים נוטים לכנות אותה בשם "צילינדר".

כיצד מתבצע האבחון של הפרעה בשבירת האור?

על פי הנחיות ארגוני רופאי העיניים לילדים בעולם, כל ילד צריך לעבור בדיקת ראייה על ידי רופא עיניים לילדים, בשנה הראשונה לחייו, בגיל 3 ולפני כיתה א'. בצורה כזו, יאובחנו בזמן כל הילדים שצריכים משקפיים ויטופלו בגיל צעיר, מה שימנע בעיות ראייה בלתי הפיכות - בהמשך החיים.

מדוע יש חשיבות לאבחון המוקדם?

חוסר אבחון של בעיה במערכת האופטית של העיניים בגיל צעיר, עלול לגרום לכך שהמוח לא יקבל למעשה אף פעם תמונה חדה מהעין - והיכולת לראות בחדות לא תתפתח במוח.

המוח של ילד שסובל מבעיה אופטית בגיל צעיר, אבל מאובחן רק בגיל 10 או 12, כבר לא יהיה מסוגל ללמוד איך לפענח את התמונה בצורה חדה - גם אם נתקן את האופטיקה של העין. כך, חדות הראייה שהמוח יגיע אליה תהיה נמוכה בהרבה, מאשר חדות הראייה שניתן היה להגיע אליה, אם הבעיה היתה מאובחנת בגיל צעיר - מה שמכונה "עין עצלה"!

מהם הגורמים לפגיעה בשבירת האור?

ברוב הגדול של המקרים, הגורמים לשיבוש במערכת האופטית הם גורמים גנטיים ומשפחתיים. נכון להיום, רפואת העיניים עדיין אינה יודעת כיצד למנוע מהעין להתפתח בצורה היוצרת בעיה של מספר וצילינדר. בעוד שבעיה במספר נובעת משילוב של הכוח האופטי של הקרנית ושל העדשה התוך עינית, ובהתאמה בין כוח זה לבין אורך גלגל העין, האסטיגמטיזם נובע במרבית המקרים מבעיה במבנה הקרנית.

מהן שיטות הטיפול הקיימות לתיקון בעיות בשבירת האור?

גם היום, הדרך הבטוחה ביותר, חסרת הסיבוכים ביותר וההפיכה ביותר, היא הרכבת משקפיים. עם זאת, ישנם פתרונות נוספים לתיקון הבעיות האופטיות השונות.

עדשות מגע מסוגים שונים (רכות, קשות ואחרות):

יתרונן הבולט ביותר של עדשות המגע, הוא היתרון האסתטי; נוספת לכך העובדה ששדה הראייה אינו מופרע על ידי מסגרת משקפיים. חסרונן הוא בכך, שלאחר זמן הרכבה ממושך, עלולים להתפתח תהליכים דלקתיים שגורמים לאי נוחות ועלולים לגרום גם לצמיחת כלי דם ולהצטלקות בקרנית. סיבוך נדיר אך קשה שיכול להופיע בכל זמן הוא הופעת זיהום חיידקי בקרנית שעלול לפגוע בראייה בצורה בלתי הפיכה.

ניתוחי לייזר להסרת משקפיים: החל משנות ה-90 של המאה הקודמת, התפתחו ניתוחי לייזר להסרת משקפיים, שבאמצעותם משנים את צורת הקרנית - ומתקנים את השגיאה האופטית של העין. יתרונם של ניתוחי הלייזר הוא בכך שבסוף תהליך ההחלמה, אין צורך בטיפול נוסף; והראייה אינה מופרעת על ידי מסגרות משקפיים. חסרונם של הניתוחים הוא בסיכון לגרימת נזקים לקרנית, בשל זיהום, הצטלקות ובמקרים מעטים (אך משמעותיים) גם להיחלשות של הרקמה, שגורמת לעיוותים בצורה - ולכן גם לפגיעה קשה מאוד בראייה.

האם נעשה שימוש בצילינדר גם בניתוחי קטרקט?

לעומת השיטות הלא פולשניות לתיקון בעיות אופטיות, שנגרמות כתוצאה משנויים בשבירת האור, הפתרון ל"קטקרט" הוא פתרון ניתוחי, שבו מוציאים את העדשה התוך עינית העכורה - ומחליפים אותה בעדשה תוך עינית מלאכותית.

ניתוחי הקטרקט, במתכונתם המודרנית, התפתחו בשנים הראשונות שלאחר מלחמת העולם השנייה - ומאז העדשות המלאכותיות שהותקנו, תיקנו את המספר בלבד. בעשורים האחרונים, התפתח תחום זה - וחברות רבות החלו לייצר גם עדשות תוך עיניות שמתקנות, בנוסף למספר, גם צילינדר. עדשות אלו נקראות גם עדשות טוריות.

בזכות הפיתוח הזה, ניתן לסייע ליותר אנשים להקטין את התלות במשקפיים לאחר ניתוח הקטרקט. עם זאת, השימוש בעדשות כאלה מסובך יותר ודורש משאבים רבים יותר מאשר בעת שמשתמשים בעדשה ספרית בניתוח הקטרקט. עדשות אלה יקרות יותר לייצור מאשר העדשות שמתקנות מספר, לכן עלותן גבוהה יותר. הליך ההכנה לניתוח סבוך יותר, שכן יש לתכנן גם את החלק הספרי בעדשה, גם את החלק הצילינדרי בעדשה, וגם את הזווית המדויקת שבה מונחת העדשה בתוך העין. במהלך הניתוח, יש לסמן את מיקום העדשה המתוכנן על העין, ואז לייצב את העדשה בעין בדיוק בזווית הרצויה. בכל שלב בתהליך מסתתר חוסר דיוק מסוים, ולמעשה גם אחרי הניתוח יכולה העדשה לשנות את הזווית שלה יחסית לזווית המקורית. עם כל זה, עדיין לאנשים שבעיניהם מושתלות בניתוחי קטרקט עדשות טוריות יש בסך הכל פחות תלות במשקפיים מאשר אנשים המקבלים בניתוח הקטרקט עדשות ספריות.

למי מתאימות העדשות הטוריות?

עדשות אלו יכולות להיות מועילות לאנשים בהם הצילינדר הנמדד בקרנית במהלך ההכנות לניתוח הוא משמעותי וצפוי להקשות על התפקוד ללא משקפיים. במרבית המקרים, מדובר באנשים המשתמשים לפני הניתוח במשקפיים בהם נכלל צילינדר.

נכון לכתיבת שורות אלה, הביא חוק ההסדרים האחרון לכך שבחלק מביטוחי הבריאות השונים, ובעיקר בביטוחי הבריאות המשלימים של קופות החולים, זמינות העדשות לתיקון צילינדר לקהל המבוטחים תקטן - והעליות יגדלו יחסית למצב לפי חקיקת החוק. המצב החדש מקשה על מטופלים רבים לשפר את איכות חייהם על ידי הפחתת התלות שלהם במשקפיים.

ד"ר דוד ורסנו הוא רופא עיניים בתל אביב, מומחה בניתוחי קטרקט ובהשתלות קרנית.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת Zap Doctors.