שחייה: כך תשמרו על העיניים

שחייה בבריכה היא דרך מצוינת להתרעננות בימי הקיץ החמים ומהווה ספורט מהנה המתאים לכל קבוצות הגיל. עם זאת, שהייה במי הבריכה ובסביבתה עלולה לגרום לסיבוכים ותחלואה, כגון יובש בעור, פטרת ציפורניים, דלקות עיניים ואוזניים, זיהומים בדרכי השתן - וייתכן שאף תגרום לקוצר נשימה.

אחת התלונות הנפוצות ביותר, המדווחות על ידי שחיינים לרופאי עיניים ואופטומטריסטים, היא גירוי בעיניים. איך השחייה משפיעה על בריאות העיניים? מה ניתן לעשות כדי למנוע את תחושות אי הנוחות? על שאלות אלה ונוספות - נשיב במאמר זה.

מה קורה לעיניים כתוצאה מחשיפה לכימיקלים בבריכה?

המשטח החיצוני של העין מצופה בשכבת דמעות דקה, המורכבת ממרכיבים שונים, כגון: מים, חלבון ושומן, המקיימים ביניהם אינטראקציה מושלמת, מתוך מטרה לשמור על לחות העין. כימיקלים הנמצאים בבריכות (כגון כלור ותמיסות מלחים) משמשים אמצעי חיטוי, בזכות כושרם לקטול חיידקים.

יחד עם זאת, כימיקלים אלה יכולים לגרום גם להרס שכבת הדמעות ולאידוי מוגבר של השכבה המימית בדמעות. כך, נשאר שטח פני העין חסר סיכוך וחסר הגנה, חשוף לחומרים כימיים אחרים - ולחיידקים במי הבריכה. כמו כן, חשיפה לכלור עלולה לגרום גירוי רציני בעין - ולהוביל למצב המכונה דלקת לחמית כימית, מצב דלקתי הגורם לאדמומיות, גירוי, גרד ודמעת בעין.

הדרך הטובה ביותר להגן על העיניים מפני כימיקלים מזיקים בבריכה, היא לצמצם את החשיפה אליהם. שחייה תוך כדי הרכבת משקפת יכולה להעניק את ההגנה הטובה ביותר. שטיפת העיניים במים בזמן המקלחת, אחרי שחייה, היא דרך טובה להיפטר מכלור שנשאר סביב העפעפיים והריסים. בנוסף, שימוש בתחליפי דמעות עשוי לסייע בשחזור הרכב הדמעות - ולספק הקלה מידית בסימפטומים של אי נוחות בעיניים.

מה בנוגע להרכבת עדשות מגע בבריכה?

שחיינים הסובלים מקוצר ראייה (מיופיה) או רוחק ראייה (היפרופיה) עשויים להעדיף שימוש בעדשות מגע, לתיקון השבירה של קרני האור, תוך כדי שחייה. עדשות מגע אולי נראות כמו הפתרון האידיאלי - ולעתים עשויות לגרום לך לחוש שהעיניים שלך פחות מגורות לאחר השחייה. עם זאת, הרכבת עדשות מגע במהלך השחייה עלולה להיות מזיקה ביותר. ראשית, עדשות מגע משמשות מצע לכימיקלים בבריכה וחומרים שונים הנמצאים במאגרי מים ובים. כמו כן, מהוות העדשות משטח לצמיחה ולהתיישבות של חיידקים. עדשות מגע הן למעשה גוף זר הצמוד לקרנית - ומגע זה עלול לגרום להיווצרות פצעים קטנים (ארוזיות) בשכבה החיצונית של הקרנית.

פצעים אלה, בנוכחות חשיפה ממושכת לחיידקים וכימיקלים, עלולים להוביל לסיבוכים כגון כיבים בקרנית, ובמקרים מסובכים, אפילו לאובדן ראייה. עדשות מגע גם נוטות להתייבש במהירות רבה יותר מתחת למים - ובכך לגרום תחושות אי נוחות. לכן, ההמלצה היא לא להרכיב עדשות מגע בזמן השחייה. הפתרון לשחיינים המרכיבים משקפיים או עדשות מגע הוא להשקיע בקנייה של משקפת בעלת מספר לתיקון הראייה, משקפת אותה ניתן לרכוש ברוב חנויות האופטיקה.

האם מי הבריכה עלולים לגרום ליובש בעיניים?

אחת ההפרעות השכיחות ביותר בתחלואת העיניים בקרב האוכלוסייה היא יובש בעיניים. מצב זה עלול להיגרם כתוצאה מהיעדר יכולת לייצר דמעות בכמות מספקת, או כאשר שכבת הדמעות איננה יציבה ומתאדה בקלות רבה מדי. ישנם גורמים רבים העלולים לגרום לעין יבשה, כמו למשל: חשיפה לאוויר קר או חם ויבש, הרכבת עדשות מגע, שימוש מרובה במסכים מסוגים שונים (מחשבים, טאבלטים, טלפונים חכמים, טלוויזיות ועוד), שימוש בתרופות מסוימות, שינויים הורמונליים כתוצאה מגיל המעבר ועוד. אנשים אשר חווים יובש בעיניים מרגישים לעיתים קרובות אי נוחות בעיניים ותחושות של גירוי, חול בעיניים או גוף זר, צריבה, ראייה מטושטשת, אדמומיות בעיניים ולעיתים אף דמעת. לעתים קרובות, שחיינים מתלוננים על סימפטומים חדשים של יובש, או על החמרה של התסמינים הקיימים, אותם הם חווים.

כפי שתואר לעיל, כימיקלים בבריכה עלולים להפריע ליציבות שכבת הדמעות ולגרום לאידוי מוגבר של הדמעות מהעין. בכך נשארת העין חשופה וחסרת לחות - והשחיין חש את חוסר הנוחות.

משקפת עשויה לעזור בצמצום החשיפה לכימיקלים ולשפר את יציבות שכבת הדמעות. שחיינים הסובלים מיובש בעיניים יכולים להשתמש בתחליפי דמעות, טרם הרכבת המשקפת, כאמצעי מניעתי, אשר יעניק לעיניהם שכבה נוספת של הגנה. הענקת לחות לעיניים, טרם השחייה, חיונית ביותר מכיוון שהיא עוזרת לשמור על השכבה המימית של הדמעות. ישנם תחליפי דמעות מסוגים שונים. ההמלצה לשחיינים הסובלים מיובש בעיניים היא להיבדק אצל רופא העיניים או האופטומטריסט שלהם, להתאמת הטיפול האולטימטיבי עבורם, אשר יעזור בהקלה בתסמינים.

האם מותר לשחות לאחר ניתוחי עיניים?

כיום ניתוחי עיניים רבים הפכו להרבה פחות פולשניים ודורשים הרדמה מינימלית, תוך שהם מבטיחים חזרה מהירה לשגרה לאחר הניתוח. עם זאת, חתכים ניתוחיים מהווים פתח כניסה מהסביבה החיצונית אל תוך העין. חשיפה לזיהומים או חומרים כימיים בתקופה שלאחר הניתוח (בדרך כלל, בחודש הראשון שלאחר ניתוח עיניים), כאשר החתכים עדיין בתהליך של היסגרות וריפוי, עלולה לגרום לתוצאות הרסניות כגון אובדן ראייה. לאחר ניתוחי גלאוקומה, ייתכנו סיבוכים לעין כתוצאה משינויי לחצים במהלך הרכבת והסרת המשקפת. לכן מומלץ להתייעץ עם רופא העיניים שלך, לגבי מועד החזרה לשחייה בבריכה, לאחר ניתוח עיניים.

ומה בנוגע לשחייה ומחלות עיניים כרוניות?

אין כל עדות מדעית לכך ששחייה משפיעה על ההתקדמות של מחלות עיניים כרוניות, כגון קטרקט, או מחלות רשתית כמו ניוון מקולרי. למרות שקיימים חששות בעשור האחרון, ביחס להשפעה של לחץ מוגבר על העין, אשר נגרם על ידי משקפת, בחולים הסובלים מגלאוקומה, לא נמצאה עדות לתופעות לטווח ארוך בחולים אלה. חשוב להדגיש כי עניין הלחץ התוך עיני העשוי להיגרם, בשל שימוש במשקפת, משמעותי במיוחד בצלילה.

עוד כדאי לזכור כי גם לשחייה בים עלולה להיות השפעה על העין. אמנם אין בים כלור, אך כמות המלח גבוהה מאד - ועל כן גם בסביבה זו חשוב להגן על העין.

לסיכום: בריאות העיניים חיונית לכולם - ולשחיינים בפרט. הרכבת משקפת והימנעות מהרכבת עדשות מגע, בזמן השחייה, עשויה למזער ביותר את הסיכונים לעיניים. חשוב להיבדק אצל רופא העיניים או האופטומטריסט, ולשתף אותו בחששות ובתסמינים. עשיית שינויים קטנים בהרגלים שלך, כפי שנדונו לעיל, יאפשרו לך להמשיך ולחוש את תחושת הסיפוק בשחייה בבריכה, למשך זמן רב, בהווה ובעתיד.

ד"ר ירון פינקלמן הוא רופא ומנתח בכיר בתחום הקטרקט במחלקת עיניים במרכז הרפואי תל אביב.

בואו לדבר על זה בפורום עין יבשה - אבחון וטיפול.