חסימת שק הדמעות: איך מטפלים?

מערכת הבלוטות בעין מפרישה דמעות, המתפזרות באופן אחיד, בעזרת תנועת המצמוץ של העפעפיים, השומרת על העין מפני יובש, "מנקה" את העין - ומאפשרת ראיה חדה.

מהו המבנה של מערכת הדמעות?

מערכת הדמעות מורכבת משלושה חלקים:

1. פתח הכניסה לדרכי דמעות, הנמצא בקצה העפעף העליון והתחתון - נקרא פונקטום;

2. צינור הקנליקולוס המחבר בין הפונקטום (דרכו מתנקזות הדמעות) - לבין שק הדמעות;

3. שק הדמעות שנמצא בזווית העין, הקרובה לגשר האף, ממנו נספגות הדמעות אל רירית האף.

כל בעיית ניקוז במערכת דרכי הדמעות יכולה לערב אחד או יותר מחלקי המערכת. אופן הטיפול וסוג הטיפול יותאם (על פי הגורם לבעיה) - על מנת להשיב למערכת ניקוז הדמעות פעילות תקינה, לשמירה על בריאות העין.
מטרתו של ניתוח דרכי דמעות הוא ליצור ניקוז תקין של הדמעות. צילום: שאטרסטוק

מהם הגורמים לחסימה בדרכי דמעות?

הצטלקות באחד מחלקי מערכת דרכי הדמעות - הפונקטום, צינור הקנליקולס או שק הדמעות; ההצטלקות יכולה להיות כתוצאה מפציעה, הליך הזדקנות או זיהום חוזר ונשנה - והיא תגרום לאי תפקוד תקין של מערכת דרכי הדמעות.

רפיון עפעפיים - אקטרופיון (שפת עפעף הפונה החוצה) או אנטרופיון (שפת עפעף הפונה פנימה), פוגע בעקיפין בתפקוד מערכת ניקוז דרכי הדמעות - וגורם לדמעת יתר, שכן העפעף איננו "יושב" בצורתו הטבעית. כמו כן, גם צינורית הדמעות איננה ממוקמת נכון - ואיננה מסוגלת לנקז את הדמעות. פתרון בעיית האנטרופיון או האקטרופיון - ניתוח שיחזיר את צינור הדמעות למקומו הטבעי ויפתור את בעיית הדמע.

יובש בעיניים - גם הוא גורם שעלול לגרום לעיניים דומעות. תפקוד לקוי של בלוטות העפעפיים אשר מייצרות את הדמעות גורם להתאדות מהירה של הדמעות - וגורם לקרנית חשופה.

כיצד מטפלים בהצטלקות?

מבין כל הגורמים לעיל, הגורם בעל השכיחות הגבוהה ביותר לסתימה במערכת ניקוז דרכי דמעות הוא חסימה בשק הדמעות. הפתרון הוא ניתוח מעקף הנקרא (DCR (DacryoCystoRhinostomy.

לסתימה בצינור הקנליקולוס, ייעשה ניתוח לשחזור הצינורית, שבמהלכו מושתלת צינורית סיליקון. סביב צינורית זו, במהלך מספר חודשים, גדלה רקמה בריאה השומרת על מעבר פתוח - עד לריפוי מלא, אז ניתן להוציא את הצינורית.

במקרים בהם שחזור הצינורית איננו מצליח, יש לבצע ניתוח להשתלת צינור זכוכית - Laster Jones Tube - שעוקף את הקנליקולוס ומנקז את הדמעות ישירות לתוך האף. במקרים בהם הסתימה בפונקטום, בכניסה לצינורית הדמעות - והכניסה מוצרת ואיננה מאפשרת מעבר לניקוז הדמעות, יש צורך בניתוח פונקטופלאסטי, שפותח את הצינורית באופן קבוע - ולעיתים מוריד את הרקמות הבצקתיות מסביב לפתח, המעכבות את זרם הניקוז.

כיצד מטפלים בסתימת דרכי דמעות?

במרבית המקרים, מבצעים ניתוח לפתיחת החסימה. מטרת הניתוח: ליצור ניקוז תקין של הדמעות וכן להפסיק את דמעת היתר. ישנם שני סוגי ניתוח: ניתוח CDCR - ניתוח דרכי דמעות לפתיחת תעלת הדמעות (מתאים לסובלים מחסימה מוחלטת של ערוץ מעבר הדמעות לרוב בעקבות טראומה ). הניתוח השני השכיח יותר נקרא DCR - ומטרתו פתיחת תעלת הדמעות, לאלה הסובלים מהפרעה בשק הדמעות.

כיצד מתבצע ניתוח DCR?

ניתוח DCR לפתיחת תעלת הדמעות ניתן לבצע בשתי גישות: פנימית וחיצונית.

בגישה החיצונית יוצרים חתך זעיר לצד האף או בעפעף התחתון; ובגישה הפנימית נעשה חתך דרך הנחיר, תוך שימוש בטלסקופ כירורגי - אנדוסקופ. היתרון המשמעותי בגישה הפנימית: אין חתך חיצוני בעור. עם זאת, מרבית הניתוחי ה-DCR נעשים בגישה החיצונית - ואחוזי ההצלחה של ניתוח זה מעל 95%. הניתוח מתבצע במסגרת אשפוז יום - ובמקרים רבים אין אפילו צורך בתפרים והחתך כמעט ולא מורגש.

ניתוח דרכי דמעות בשיטה הפנימית, באמצעות אנדוסקופ, מבוקש יותר בקרב נשים, צעירים ומרכיבי משקפיים, אשר אינם מעוניינים בצלקת (גם אם היא קטנה ביותר). במהלך ניתוח בגישה זו, מונח צינור תומכן דק מסיליקון, שתפקידו לשמר את הפתח במערכת ניקוז הדמעות. מסירים את הצינור לאחר מספר שבועות.

כיצד ומתי מתבצע ניתוח CDCR?

ניתוח CDCR, לפתיחת תעלת הדמעות, מתאים למטופלים שסובלים מחסימה מוחלטת של ערוץ מעבר הדמעות לעפעפיים - לרוב בעקבות טראומה. תהליך הניתוח דומה מאוד לניתוח DCR, אך במקום שימוש בצינור סיליקון, נעשה שימוש בצינור מפיירקס, בפינה הפנימית של העין ובאף - באופן שהוא כמעט בלתי-נראה. הצינור מושאר במקום באופן קבוע; ומבוצע, במרבית במקרים, באמצעות אנדוסקופ. ניתן לבצע את שני סוגי הניתוחים תחת הרדמה מקומית עם אלחוש, או תחת הרדמה מלאה.
במרבית המקרים מבצעים ניתוח לפתיחת החסימה. צילום: שאטרסטוק

מה חשוב לדעת על שלב ההחלמה, שלאחר הניתוח?

דימומים מהאף ייפסקו לאחר 3-4 ימים מיום הניתוח. מומלץ להימנע מפעילות שתעודד דימום, כגון הרמת משאות כבדים או כפיפה.

לאחר ניתוח DCR חיצוני, ייתכן קושי בהרכבת משקפיים במשך תקופה קצרה, עקב רגישות האזור.

תחושה של גודש באף - אפשרית, אך תשתפר במהלך הזמן.

חשוב להימנע משפשוף העיניים וקינוח האף.

לאחר ניתוח DCR אנדוסקופי, חשוב להשתמש בתרסיס מי מלח ובמשחה אנטיביוטית, בהתאם להוראות הרופא.

קיימת אפשרות שצינור הסיליקון ייצא מהפינה הפנימית של העין. במקרה כזה, יש להדביקו לצד האף (ולא לחתוך או למשוך אותו) - וליידע את הרופא המנתח.

ד"ר דניאל בריסקו הוא רופא עיניים מנתח, מנהל מחלקת עיניים בביה"ח העמק ומנהל רפואי של אייקו - קבוצת רופאי עיניים באסותא, רמת החייל. תת התמחותו בתחום אוקולופלסטיקה: ניתוחי עפעפיים, דרכי דמעות וארובת העין.

סייעה בהכנת הכתבה: רון שגב פינקלמן, כתבת zap doctors.