קרטוקונוס: מחלת עיניים ים תיכונית

קרטוקונוס (קרנית חרוטית) היא מחלה בקרנית העין שגורמת לשינויים הדרגתיים במבנה הקרנית - הקרנית נעשית דקה יותר במרכזה ובחלקה התחתון ומקבלת צורת קונוס. העיוות הזה גורם לקוצר ראייה ולאסטיגמציה (צילינדר) גבוהה ולא סדירה. בנוסף, התמונה אינה אחידה, ולא ניתן לתקנה בצורה מושלמת באמצעות משקפיים.

אפשר לאבחן קרטוקונוס בעזרת מכשירים למיפוי הקרנית הנקראים אורבסקן ואייסיס; מכשירים אלה ממפים את הקרנית ומודדים את עובייה. קרנית העין היא השכבה הקדמית ביותר של העין, האחראית על השבירה האופטית העיקרית של קרני האור החודרות לתוך העין. הקרנית מהווה רקמה שקופה לחלוטין, היא אינה מכילה כלי דם ורגישה מאוד לכאב. הקרנית בנויה מרקמת קולגן שקופה, בעלת מבנה מעוגל, סימטרי בדרך כלל. קוטרה כ-12.5 מ"מ, עובייה המרכזי כחצי מ"מ ועובי היקפה כמ"מ.

התנאי העיקרי להשגת תמונה חדה הוא המבנה הסימטרי של הקרנית ושקיפותה. מחלת הקרטוקונוס מתפתחת בגלל קרנית דקה, ובחלק מהמקרים המחלה מאובחנת במשפחות שלמות על בסיס תורשתי. המחלה מתאפיינת בשינויים הדרגתיים במבנה הקרנית. היות שבחלק מהמקרים מדובר במחלה תורשתית, כאשר סימניה מתגלים בבדיקה, מומלץ לבצע אבחון לכל בני המשפחה. אם בעבר מחקרים הראו יחס של 1:4000 שסובלים מהמחלה, כיום על פי מחקרים 1 מכל 1,000 ישראלים סובלים מקרנית דקה אשר גורמת להתפתחות מחלת הקרטוקונוס. מדובר במחלה ים תיכונית אשר מאפיינת יותר ילידי אגן הים התיכון. המחלה מופיעה בדרך כלל בעשור השני לחיים ופוגעת במרבית המקרים בשתי העיניים במידה שונה. אנשים רבים אינם מודעים לממצא בקרנית.

השינוי במבנה הקרנית מתבטא בצילינדר גבוה, עליה הדרגתית במספר וחוסר יציבות של הקרנית. הליקוי בחדות ובמיקוד הראייה לא ניתנים לתיקון בצורה מושלמת באמצעות משקפיים. תסמינים נוספים של המחלה: פגיעה ביכולת להבחין בגווני צבעים, פיזור האור בלילה והופעת הילות. בנוסף נמצא מתאם גבוה בין קרנית דקה לבין לחץ תוך עיני.

המחלה מאובחנת במרפאת קרטוקונוס באמצעות מיפוי ומדידת עובי הקרנית. בדרך כלל המחלה פרוגרסיבית עד גיל 30 ומעל גיל זה לרוב היא יציבה. בהתאם לשלב המחלה, בוחר המומחה את הפיתרון הטיפולי, כאשר בשלבי המחלה המוקדמים ניתן להגיע לאיכות ראייה סבירה באמצעות משקפי ראייה או עדשות מגע רכות. בשלב בינוני, הפתרון הינו שימוש באמצעות עדשות מגע קשות אשר מותאמות על ידי אופטומטריסט מיומן לכל עין בנפרד בהתאם לצורת הקרנית ובהתאם לתיקון האופטי הנדרש, אולם הן מלוות בדלקות ובאלרגיות חוזרות.

בשלבים מתקדמים של המחלה, כאשר הקרנית מאד דקה ועם קמירות גבוהה, קיים קושי בהתאמת עדשות מגע והן נוטות ליפול ומלווה באי נוחות. בחלק מהמקרים מופיעה עכירות במרכז הקרנית הדקה הגורמת לאובדן כושר הראייה; במצב כזה יש צורך בהשתלת קרנית מתורם צעיר וקיים קושי בהשגתה.

לאחרונה פותחו מספר שיטות טיפוליות מתקדמות המשפרות את הראייה, מקטינות את הצורך במשקפיים /עדשות מגע ומונעות מצב של אובדן כושר הראייה המצריך השתלת קרנית מתורם. פיתרון המבוסס על טכנולוגיה חדשה הינו ניתוח השתלת טבעת תוך קרניתית Intra-Intac באמצעות מכשיר האינטראלאסיק החדיש. במסגרת הניתוח שהוצג לאחרונה בכנס הבינלאומי לרפואת עיניים בירושלים, יוצרים תעלה בעובי הקרנית שלתוכה משחילים את הטבעת שהינה בעובי של 0.45 מ"מ בלבד. הטבעת נועדה ליישר את שטח הפנים המעוות של הקרנית ולייצבו.

לאחר הניתוח מושג שיפור ניכר בחדות ובאיכות הראייה, כך שלקרנית המשופרת ניתן להתאים משקפי ראייה או עדשות מגע רגילות. השימוש בטכנולוגית האינטאלאסיק, מאפשר ביצוע ההליך במהירות מרבית, בדיוק גבוה יותר ובזווית הנכונה, היות שקיבוע הטבעת נקבע במדויק על-ידי מחשב, ללא תזוזות של הטבעת. ההחלמה מהירה ואינה כרוכה בכאבים כפי שמקובל בניתוח המסורתי של השתלת טבעת. המטופל משוחרר לביתו מיד לאחר הטיפול.

שיטה נוספת אשר נועדה להקשיח את הקרנית ולייצבה, על מנת לעצור את התקדמות המחלה היא שיטת ה"קרוס לינקינג". מדובר בטכניקה פשוטה שמטרתה להקשיח את הקרנית, באמצעות הזלפת חומר הנקרא ריבופלבין והקרנת אור אולטרה סגול UV למשך חצי שעה. צילוב הויטמין עם הקרינה יוצר שינוי בתכונות הביומכניות של הפולימר (Crosslinking of Polimerization), הגורם לבניית הקשרים הבין מולקולריים של סיבי חלבון הקולגן; פעולה זו תורמת לעצירת התקדמות המחלה ולשיפור בחדות הראייה. אם בעבר כאשר המחלה היתה פרוגרסיבית, לא ניתן היה להימנע מהשתלת קרנית מתורם, הרי שכיום הטכנולוגיה הרפואית החדשנית מאפשרת מניעת התקדמות המחלה לדרגה המחייבת השתלת קרנית. על כן חשוב מאד לאבחן את המחלה בזמן ולעבור סריקת קרנית, בעיקר כאשר קיימת היסטוריה משפחתית של המחלה.

ד"ר שמואל לוינגר הוא מנהלה הרפואי של רשת "עיניים".

בואו לדבר על זה בפורום בריאות העין.