גלאוקומה: פיתוח חדשני בצורת טיפות עיניים

אנו ברי מזל לחיות בעידן שבו תרופה יחסית קלה לשימוש - טיפות עיניים - מאיטה ואף עוצרת את התפתחות מחלת הגלאוקומה ומונעת עיוורון.

כל מי שאובחן כחולה במחלת הגלאוקומה מכיר את חשיבות הטיפול הרציף בטיפות עיניים, המורידות את הלחץ התוך עיני, ומסייעות בשמירה על הראייה. החשיבות של תרופות אלה היא עצומה. ניתן לייחס להן חלק נכבד בירידה בשיעור המתעוורים כתוצאה מגלאוקומה בעולם המפותח. עם זאת, למרות זמינותן של טיפות אלה, ולמרות היותן נוחות לשימוש ובטוחות, הטיפול היום-יומי מהווה מעמסה לא פשוטה עבור מיליוני מטופלים בעולם.

מהי המעמסה הכרוכה בנטילת טיפות לטיפול בגלאוקומה?

לחולים זקנים קשה לעיתים מבחינה פיזית לשים את הטיפות. בנוסף, יש לזכור לשים את הטיפות בשעות קבועות בכל יום, לזכור לקנות במועד בקבוק חדש, לפני שהנוכחי נגמר, לזכור ללכת לרופא לקבל מרשם חדש. כמו כן, לשימוש הקבוע בטיפות יש לעיתים תופעות לוואי: אודם, יובש ואי נוחות בעיניים. התחליפים היחידים היום לטיפות עיניים לגלאוקומה הם טיפול לייזר (בעל יעילות מוגבלת) וניתוח הכרוך בסיכון.

האם יש התפתחות רפואית המאפשרת להימנע מהמורכבות הכרוכה בשימוש בטיפות - ולטפל בגלאוקומה?

על רקע המגבלות של הטיפולים הקיימים, החולים בגלאוקומה ודאי ישמחו לשמוע כי ייתכן שאנו מצויים על סף מהפכה בתחום הטיפול התרופתי במחלה זו. כיום נמצאים בפיתוח מספר התקנים, המתוכננים להיות מושתלים בעין, מחוץ לה או בתוכה, המכילים כמות גדולה של תרופה - התקנים המשחררים אותה באיטיות, משך חודשים רבים. התקנים אלה, אם פיתוחם יסתיים בהצלחה, ישחררו את המטופל מהעיסוק המתמיד בטיפול התרופתי. תישאר רק חובת הביקורת השגרתית אצל הרופא, כדי לוודא כי הלחץ בעין אכן נמוך מספיק וכי אין התקדמות בנזק לעצב ולראייה.

בשנים האחרונות כבר נכנסו לשימוש התקנים כאלה, אבל לא עם תרופות לגלאוקומה. דוגמה אחת היא האוזורדקס, הנמצא בשימוש גם בישראל. זהו התקן זעיר המוזרק אל תוך החלק האחורי של העין - הזגוגית - ומפריש סטרואיד במשך מספר חודשים. הוא נמצא יעיל כטיפול בסוגים שונים של בצקת רשתית ובדלקת עינית כרונית ("אובאיטיס"). התקן דומה מיוצר על ידי מספר חברות.

כיום יש ניסיונות למלא התקן מסוג זה גם עם תרופות לגלאוקומה. לאחרונה הושלם ניסוי כזה בבני אדם, שתוצאותיו טרם פורסמו. למרות שהשימוש בהתקנים אלה הוכח כמוצלח, להזרקה אל תוך העין יש סיכונים, אמנם נדירים, כמו זיהום תוך-עיני או היפרדות רשתית. כדי לנסות להימנע מסיבוכים אלה, נמצאים בפיתוח התקנים שלא יצריכו הזרקה לתוך העין.

בארה"ב מתבצע ניסוי בבני אדם, בהתקן שמוזרק על-פני גלגל העין, מתחת ללחמית, ומפריש תרופה לטיפול בגלאוקומה, לטנופרוסט. ההזרקה היא פשוטה ביותר, הפרשת התרופה נעשית במשך מספר חודשים או אפילו שנים, וההתקן עצמו מתפורר ונעלם עם הזמן, כך שלא צריך להוציא אותו. הזרקה חיצונית כזו היא בטוחה מאוד. ולכן ישנם תהליכי פיתוח של מספר התקנים מסוג זה.

האם קיימת אפשרות להתקן לטיפול בגלאוקומה שלא יחייב הזרקה?

במקביל נעשים מאמצים לפיתוח התקנים שכלל לא יהיה צורך בהזרקתם. כך, למשל, נעשים ניסיונות להשתמש בעדשת מגע כ"מיכל" של תרופה, שתשתחרר מהעדשה אל נוזל הדמעות ומשם לעין, במהלך יממה או אפילו חודש שלם. עד כה, שיטה זו עם תרופות לגלאוקומה הוכחה כיעילה, בניסויים בחיות.

בשיטה אחרת, מונח התקן זעיר בתוך צינור הדמעות, אשר הפתח שלו נמצא בעפעף - ומשם תשתחרר התרופה לתוך הדמעות במשך חודשים. קיימות מספר חברות המפתחות התקנים בשיטה זו. ניסויים ראשוניים בבני אדם עם התקן כזה הדגימו יעילות טובה, וכעת מתחילים בחו"ל ניסויים מתקדמים יותר.

לסיכום, טיפות עיניים לגלאוקומה הן עדיין צורת הטיפול העיקרית עבור מיליוני חולים ברחבי העולם, אך ההתקדמות המחקרית עשויה בעתיד הקרוב לפתור רבים מהם מהמעמסה ומתופעות הלוואי הכרוכות בטיפול בטיפות.

יניב ברקנא הוא מומחה ברפואת עיניים, יו"ר חוג הגלאוקומה באיגוד רופאי העיניים של ההסתדרות הרפואית.

בואו לדבר על זה בפורום גלאוקומה - לחץ תוך עיני.