קרטוקונוס: לראות את הסיכון ולאבחן

תזונה ים תיכונית היא בעלת מעלות רבות: הגנה מפני מחלות לב, איזון כולסטרול גבוה ועוד. עם זאת, תזונה איננה יכולה לספק הגנה מוחלטת מכל המחלות האפשריות. מתברר כי החיים באזור הים התיכון הופכים את התושבים חשופים יותר למחלת עיניים הנקראת קרטוקונוס (Keratoconus). מחלה זו שכיחה יותר באזור הים התיכון מאשר באזורים אחרים.

מדובר במחלה שבה העין מפתחת בלט וחלק מהקרנית סובל מהידקקות הולכת וגוברת, הפוגעת בחדות הראייה. המחלה מופיעה בדרך-כלל בגיל העשרה המאוחר ובמהלך שנות העשרים המוקדמות - והיא מחמירה עם השנים. אך ברוב המקרים ההידרדרות נעצרת בסביבות גיל 35. ההידרדרות עשויה להשתנות מאדם לאדם - ובמקרים של החמרה קיצונית, יש צורך בניתוח להשתלת קרנית. על פי הערכות, בישראל שכיחות המחלה היא 1 ל-1,500.

לא ברור ממה נגרמת המחלה. יש שכיחות גבוהה יחסית של המחלה בתסמונות והפרעות גנטיות שונות, אך הקשר הגנטי לא ברור עד הסוף.

כיצד מאובחנת המחלה?

במקרים רבים, המחלה מתגלה במקרה, כאשר החולים (שאינם מודעים למחלתם) מגיעים למיפוי קרנית לפני ביצוע ניתוח לייזר להסרת משקפיים. אבחון מוקדם יכול לסייע בטיפול במחלה - ובמניעת ההידרדרות. בני נוער החווים ירידה בראייה, בעיקר כאלה שיש להם קרובי משפחה החולים במחלה, חייבים לדווח לרופא מיד על ההידרדרות בראייה, כדי שהרופא יפנה אותם לצילום קרנית.

האבחון המוקדם חשוב מפני שברגע בו מאבחנים את הקרטוקונוס, ניתן לבצע טיפול הנקרא קרוס-לינקינג, אשר יכול לעצור את ההידרדרות.

מהי השפעת המחלה על איכות החיים?

תלוי בשלב בו מצויה המחלה. טיפול הקרוס-לינקינג, אשר מחזק את הרקמה של הקרנית, מתאים לשלבים ההתחלתיים של המחלה ומסייע בעצירת ההידרדרות. טיפול זה כולל שילוב של קרני UVA וטיפות של ויטמין B2 המחזקים את הקשרים בתוך רקמת הקרנית וכך פוחתת הנטייה לבלט.

מה ניתן לעשות במצב שהמחלה כבר מתקדמת?

במצבים מתקדמים יותר, אך כאשר המחלה עדיין בשלבים קלים יחסית, ניתן לשפר את הראייה באמצעות שימוש במשקפיים. ככול שנמשכת ההידרדרות, יש צורך בשימוש בעדשות מגע עם צילינדר - ובשלבים מתקדמים עוד יותר יש צורך בעדשות מגע קשות.

במצבים קיצוניים, בהם אנשים מפתחים אי סבילות לעדשות המגע, או כאשר לא ניתן להתאים עדשות מכיוון שהבלט גדול, משתמשים בעדשות סקלראליות. כאמור, כאשר חלה הידרדרות נוספת, החולים נדרשים אף להשתלת קרנית.

הקושי בישראל, בניתוחים מסוג זה, הוא בהשגת תורמים. קרניות להשתלה מגיעות מתורמים שנפטרו - ובארץ תרומת איברים עדיין אינה נפוצה מספיק. קושי נוסף הנלווה להליך זה כרוך בסכנה לדחיית הקרנית המושתלת. כדי למנוע מצב שבו המערכת החיסונית פועלת נגד השתל, החולה מקבל סטרואידים.

במקרים קיצוניים, יכול החולה לקבל תרופות מונעות דחייה, הניתנות לחולים העוברים ניתוחים של השתלת איבריים פנימיים. למרות מגבלות אלה, מדובר בניתוחים המבוצעים זה עשרות שנים, שההחלמה מהם יכולה להימשך ימים ספורים בלבד, אך גם כמה חודשים.

ניתן למנוע את ההידרדרות במחלה על ידי אבחון מוקדם. חשוב לזכור כי מדובר במחלה כרונית שלה השלכות מהותיות על איכות החיים של אנשים צעירים. בשנים האחרונות חל שינוי בהתייחסות למקרים ההתחלתיים של קרטוקונוס, ובהכרה בצורך במעקב ובאבחון מוקדם, בעיקר בהתייחס לטיפול הקרוס לינקינג, שאחוזי ההצלחה שלו במניעת הידרדרות המחלה גבוהים מאוד.

פרופ' דוד צדוק הוא יו"ר איגוד העיניים של ההסתדרות הרפואית, וסגן מנהל מחלקת עיניים בבית חולים "אסף הרופא"

בואו לדבר על זה בפורום קרנית העין.