עיניים של אמא

ילדים רבים סובלים מדלקות וממחלות שונות בעיניים, מרגע הלידה ואילך. חלק מהמחלות ניתנות לטיפול מיידי ועוברות באופן טבעי עם הגיל, וחלקן דורשות טיפול עמוק יותר ולעתים אף ניתוח. בכתבה זו נסקור חלק מהמחלות העלולות להתפתח אצל ילדיכם, למה צריך לשים לב וכיצד ניתן לטפל בהן.

אחת הבדיקות הראשונות שיעבור תינוק בחודש הראשון לחייו היא בדיקת החזר אור, לפי המלצת איגוד רופאי הילדים האמריקני. בבדיקה זו שולחים קרן אור אל העין, שאמורה לעבור דרך עדשה שקופה הנמצאת בתוך העין. לעתים נדירות נולד התינוק עם עדשה עכורה שאינה מאפשרת לקרני האור לחדור לעין. כיוון שבגיל הרך המוח זקוק לגירוי של דמויות ברורות וחדות כדי להתפתח, ההפרעה הזו עלולה להוביל להתפתחות עין עצלה ולעתים אף לבעיה רצינית בראיית התינוק.

אם אכן התגלה קטרקט מולד, רופא עיניים מומחה לילדים צריך להעריך את חומרתו ולהחליט אם לעקוב אחרי המצב (במקרה של קטרקט קל) או לנתח. בניתוח מוציאים את העדשה העכורה, ומשתילים במקומה עדשה מלאכותית. אפשר גם להתאים עדשת מגע חיצונית. אם הניתוח נעשה בזמן ולא מאוחר יותר, יש לו סיכויי הצלחה טובים ואפשר גם להגיע לראייה חדה בעין המנותחת.

כיצד מטפלים בהיצרות צינור הדמעות?

מחלה נוספת הנראית לעין עם הלידה היא היצרות או חסימה מלאה של אחד מהצינורות האחראיים על ניקוז הדמעות בעין. במקרים אלו, הצינור שאמור לחבר בין שק הדמעות לאף אינו עושה את עבודתו, ושק הדמעות מתמלא בנוזל המשמש קרקע פורייה לחיידקים.

תופעה זו פוקדת אחד מכל 15 תינוקות ילודים, והיא נראית כהפרשה מוגלתית ודמיעה. עיניהם של התינוקות יהיו רטובות כל הזמן, ולעתים הם יסבלו מדלקת עיניים, אודם וגירוי.

90% מהמקרים נפתרים מעצמם עם הזמן, ולכן ראשית יש להתאזר בסבלנות ולנקות היטב את העפעפיים בצמר גפן טבול במים פושרים או ב"נאווי בלף" המכיל שמן עץ התה. אפשר גם לעסות את שק הדמעות בעדינות, ובמקרים קשים יותר, לתת טיפות עיניים אנטיביוטיות.

אם החסימה אינה משתחררת בתוך מספר חודשים, רופא יצטרך לפתוח את החסימה בהליך פשוט המבוצע בהרדמה קלה בלבד. יש שתי שיטות נפוצות לפתיחת דרכי הדמעות: הראשונה היא החדרת צינורית מתכת זעירה לצינור הניקוז, שיכולה לפתוח את דרכי הדמעות לאף. שיטה זו מוצלחת במיוחד בתינוקות עד גיל שנה וחצי, אולם בגיל מבוגר יותר יורדים שיעורי ההצלחה ל-50%.

השיטה השנייה היא החדרת בלון זעיר לצינור דרכי הדמעות, שמנופח ומרחיב את הצינור, בדומה להרחבת העורקים בצנתור לב. שיעור ההצלחה בשיטה זו גבוה מאוד ועומד על 95% בכל גיל.

מהי שעורה כלואה? כיצד מטפלים בה?

תפקיד העפעפיים, בין השאר, הוא לשמור על לחות העין ולמנוע את אידוי הדמעות, ולכן יש בהן בלוטות המפרישות שומן, שמסייע לפעילות החלקה של העפעפיים. אם הבלוטות נסתמות, החיידקים בתוכן מתרבים ונוצר גוש עגול ואדמדם על גבי העפעף, המוכר בשם העממי "שעורה", או במינוח הרפואי "כלזיון".

ברוב המקרים אפשר לטפל בשעורה באמצעות פתיחת הבלוטה וניקוז התוכן שלה, אם באמצעות שפשוף טוב של העפעף והריסים באמצעות שמפו אל-דמע בזמן האמבטיה, או באמצעות ניקוי העפעף במגבונים שממיסים את השומן ומנקים את הריסים. אפשר גם לעשות קומפרסים חמים לעפעף, ולעתים יש להשתמש בטיפות, במשחה או אפילו באנטיביוטיקה, הכל לפי הנחיות הרופא.

כשהדלקת החריפה עוברת, לפעמים נותר גוש נוקשה על גבי העפעף שאינו מפריע לראייה ואמור להיספג לבד בתוך מספר שבועות. אם הגוש אינו נספג והוא מפריע מבחינה אסתטית, עלינו להסיר אותו בניתוח קצר. הניתוח נעשה בהרדמה מקומית אצל מבוגרים ובהרדמה כללית בילדים, ובמהלכו הופכים את העפעף ומנקזים את תוכן הגוש. זהו ניתוח קל שאינו כולל צלקות חיצוניות או תפרים, ולאחריו העפעף נותר נפוח ויש צורך לטפל בו במשחה.

מהי דלקת הלחמית האביבית?

באביב מופיעה תופעה אלרגית העלולה להציק לילדים הרגישים לכך, ונקראת דלקת הלחמית האביבית. הדלקת היא מחלה כרונית, והיא מופיעה בעיקר בעקבות מגע עם חומרים אלרגניים המרחפים בחלל האוויר ומגיעים מאבקני צמחים, חיות המחמד או קרדית אבק הבית.

האלרגיה מתבטאת לרוב באודם בלובן העין, בנפיחות בעפעפיים ומסביב לעיניים ובגרד עז, המלווה גם בהפרשת דמעות וריר צמיגי. עם זאת, יש לשים לב: אם העין אינה מגרדת, לא מדובר באלרגיה, ויש לחפש גורם אחר לעין האדומה.

בדיקה אצל רופא העיניים תגלה בליטות בשרניות בשם "פפילות" על החלק הפנימי של העפעף או על לובן העין. היות שהילד מגרד את העין, עלולות להופיע גם שריטות על הקרנית שמוסיפות על הכאב וחוסר הנוחות.

כדי להתחיל לטפל בדלקת הלחמית האביבית, עלינו להרחיק מן הילד את החומרים האלרגניים. אפשר להיעזר בטסטים אלרגניים אצל הרופא כדי לקבוע מהו האלרגן שגורם לדלקת. במהלך ההתקף נטפל בילד בתרופות נוגדות היסטמין, החומר העיקרי המופרש בעין שגורם לגרד, לאודם ולנפיחות. לאחרונה פותחו תרופות משולבות החוסמות את ההיסטמין, מחלישות את התגובה הדלקתית ומייצבות את התאים המפרישים חומרים מזיקים. לתרופות אלה אין תופעות לוואי, והן מתאימות לרוב חולי הדלקת.

אם הדלקת חמורה מאוד, הרופא יורה לכם להשתמש בטיפות סטרואידים שמקלות מיד על הגרד, אולם יגביל את השימוש בזמן, כיוון שהסטרואידים עלולים להוביל לסיבוכים כמו לחץ תוך עיני, קטרקט ועוד. תרופה נוספת היא טיפות ציקלוספורין למקרים קשים במיוחד, או הזרקה של סטרואידים ישירות לעפעף.

דלקת הלחמית האביבית היא, כאמור, מחלה כרונית, ולכן חשוב למנוע את החשיפה לגורמי האלרגיה ככל האפשר, ולטפל בילד ברציפות בתרופות למניעת ההתקפים.

הכותב, פרופ' יאיר מורד, הוא מנהל יחידת העיניים לילדים ופזילה במרכז הרפואי אסף הרופא

בואו לדבר על זה בפורום רפואת עיניים לילדים ופזילה.