קרוסלינקינג: להציל את הקרנית
חודש המודעות לבריאות העין: במחלת הקרטוקונוס נחלשת קרנית העין ומתעוותת והראייה מתדרדרת. הכירו את השיטה שעוצרת את התקדמות המחלה
קרטוקונוס היא מחלת עיניים, שבה הקרנית נחלשת, משנה את צורתה והופכת לבלתי סדירה ומעוותת. מכיוון שכך, האור לא מתמקד כראוי והראייה נפגעת. כאשר המחלה מתקדמת, עיוות הקרנית גדל, הראייה מידרדרת מאוד ולא ניתן להשתמש במשקפיים אלא בעדשות מגע מיוחדות. בשלבים מתקדמים יותר, גם עדשות המגע לא מספיקות ויש צורך בהשתלת קרנית.
שכיחות המחלה בישראל היא אחד ל-200 עד 500 אנשים. בחלק מהמקרים המחלה מועברת גנטית, ובחלקם נרכשת. בעבר, כ-20% מהסובלים מקרטקונוס נאלצו לעבור ניתוח השתלת קרנית על מנת להשיב חלק מהראייה. בשנים האחרונות התפתחה שיטה חדשנית המכונה קרוסלינקינג, המאפשרת לעצור את התקדמות המחלה ואף לשפר מעט את המצב הקיים וכך לחסוך מהחולה את הצורך בהשתלה. הקרוסלינקינג פתח אופקים חדשים בטיפול במחלת הקרטוקונוס, שהייתה ללא מענה עד העשור האחרון.
מהו קרוסלינקינג?
הטיפול קרוסלינקינג, שכמובן מומלץ שייעשה על ידי מומחים למחלות קרנית, מגרד הרופא את התאים החיצוניים של הקרנית (אפיתל), מזליף ויטמין B על הקרנית ולאחר מכן מקרינים אותה באור כחול מיוחד. הפרוצדורה לא כואבת. אורכת פחות משעה, ונעשית במרפאת עיניים סטנדרטית ללא צורך בשימוש בחדר ניתוח.
לאחר הטיפול ייתכן כאב למשך יום יומיים, וההחלמה הראשונית נמשכת כשבוע. הראייה בחודש הראשון מלווה בטשטוש, שחולף לאחר מכן. התוצאה של התהליך היא תגובה בתוך הקרנית, שבסופה מספר הקשרים בין חלבוני הקולגן של הקרנית גדל, וכתוצאה מכך הקרנית נעשית קשיחה ויציבה יותר, והמשך העיוות שלה נעצר. במקרים רבים העיוות אף פוחת והראייה משתפרת. תהליך השיפור במבנה הקרנית נמשך זמן רב. במקרים מסויימים אנו רואים המשך השיפור גם כשלוש שנים לאחר טיפול הקרוסלינקינג.
אחוזי הצלחה מרשימים
במרפאת הקרנית בבית החולים הדסה מתבצעים טיפולי קרוסלינקינג כבר מסוף 2006, וטופלו עד היום יותר מ-600 מקרים של קרטוקונוס בקרב כל הגילאים. הניסיון שהצטבר מוכיח כי ההידרדרות בקרטוקונוס מתקדמת נפסקת ביותר ב-90% מהמקרים, ואילו במקרים של קרטוקונוס פחות מתקדם יש עצירה של התקדמות המחלה ב-97% מהמקרים. במחצים מהטיפולים יש גם שיפור במבנה הקרנית וביכולת הראייה.
הטיפול בקרוסלינקינג עדיין נמצא בתחילת דרכו והוא משתפר ומשתכלל כל הזמן. בשנים שחלפו מאז המצאת הטיפול זמן ההקרנה התקצר מאוד, מ-30 דקות בעבר ל-5-10 דקות היום. לאחרונה גם פותחה שיטה לטיפול בקרטוקונוס קל יותר. במקרים אלה אין צורך בהורדת תאי הקרנית החיצוניים, והטיפול נקרא קרוסלינקינג טרנס אפיתאלי. יעילותו פחותה יותר' אבל מספיקה לעצור התקדמות של המקרים הקלים של המחלה. טיפול זה לא כרוך בכאב או באי נוחות, ותקופת ההחלמה היא של יום אחד.
קרוסלינקינג לילדים ונוער
גולת הכותרת של הקרוסלינקינג היא שניתן לטפל באמצעותו גם בילדים ומתבגרים בני 12-18. לצערנו, זה הגיל שבו המחלה מתקדמת בקצת המהיר ביותר.זיהוי מוקדם של קרטוקונוס הוא חיוני ולכן ערנות הרופאים והאופטומטריסטים היא קריטית. עיקר הטעויות באבחנת הקרטוקונוס נעשות בקרב נבדקים צעירים שאובחנו כסובלים מעין עצלה, שראייתם מידרדרת במהירות, האסטיגמטיזם (צילינדר) שלהם גדל וראייתם פחותה מ 6/6. עד היום טיפלנו בקרוב ל-100 ילדים ומתבגרים עם קרטוקונוס והצלחנו לעצור את המחלה ולשפר את הראייה ברוב רובם של המקרים.
הורה שמזהה קושי ראייה אצל ילד או צעיר מתבגר חייב בדחיפות לפנות לבדיקות עיניים אצל אופטומטריסט או רופא עיניים. אופטומטריסט טוב יזהה קיום של קרטוקונוס ויפנה מיד את הנבדק לרופא עיניים, עדיף למומחה במחלות הקרנית.זיהוי קרטוקונוס בשלב מוקדם אצל צעירים הוא קריטי והוא יאפשר טיפול בשלב מוקדם יותר של המחלה ובכך למנוע הידרדרות הראייה ולמנוע התקדמות וצורך בהשתלת קרנית.
חשיבות המעקב
במבוגר עם קרטוקונוס הסימנים להתקדמות המחלה הם שינויים באיכות הראייה בלילה, עלייה בצילינדר ושינויים תכופים של משקפיים. מבוגר עם קרטוקונוס חייב להיות במעקב תקופתי אצל רופא עיניים המומחה במחלות הקרנית. זיהוי התקדמות המחלה היא אינדיקציה ברורה לטיפול בשיטת הקרוסלינקינג.
חשוב להבין שלא כל מקרה של קרטוקונוס זקוק לטיפול. רק מקרים שבהם המחלה מתקדמת והקרנית משתנה זקוקים לטיפול. קרטוקונוס יציב הוא מצב שבו מבנה הקרנית לא משתנה. מצב זה מצריך מעקב בלבד, והטיפול יתבצע רק במקרים שבהם מזהים שינויים במבנה הקרנית. שינויים בקרנית מאובחנים בעזרת צילומי טופוגרפיה או בדיקות עוקבות של אופטומטריסט או רופא עיניים. המעקב המומלץ הוא אחת ל-6-12 חודשים במבוגרים, ואחת ל-1-3 חודשים בצעירים. מעקב צמוד בצעירים חיוני היות שכבר נתקלנו בילדים שאצלם התקדמות הקרטוקונוס הייתה מהירה ביותר, עם שינויים של דיופטר אחד לחודש.
הכותב הוא מנהל היחידה למחלות קרנית ומחלות חיצוניות של העין בבית החולים "הדסה", האוניברסיטה העברית.
בדצמבר מציינת עמותת "לראות" את חודש המודעות לבריאות העין. במהלך החודש ייערכו בדיקות עיניים ללא עלות בכל רחבי הארץ.
בואו לדבר על זה בפורום גידולי עיניים בחסות עמותת "לראות" לחקר בריאות העין.