מחוננים: מי גאון של אמא?

מיכל (השם המלא שמור במערכת) החלה לדבר בגיל עשרה חודשים ורכשה אוצר מילים מרשים. היא ידעה לזהות מגוון גדול של חיות. דינה, אמה, מספרת: "פעם אחות טיפת חלב אמרה לה 'הנה ברווז' ומיכל תיקנה אותה, 'לא, זה אגמית'. היא זיהתה צבעים מהר מאוד עם אבחנה מדויקת על גווניהם ('זה לא כחול, זה תכלת') וידעה ספרים שלמים בעל פה".

בגיל שנתיים הוריה רשמו אותה לגן, אך מכיוון שהיה פער גדול מאוד בינה לבין ילדי השנתון שלה, היא הוקפצה גן. בגן חובה הגננת, שעבדה בעברה עם ילדים מחוננים, טענה בביטחון שהילדה מחוננת. בגיל חמש היא התקבלה ללימודי פסנתר ולמדה מהר מאוד לקורא תווים. בכיתה ב' היא עברה את המבחן לאיתור מחוננים של משרד החינוך.

"מחוננות מוגדרת, לפחות פורמלית, כמנת משכל גבוהה במיוחד (מעל 135), כפי שנמדדת באמצעות מבחן אינטליגנציה", אומרת ליאת מנדלבאום, מנהלת פורום פסיכולוגיה קלינית של הילד והמתבגר. "למבחן וכסלר, המשמש למדידת האינטליגנציה של ילדים, יש גרסה המיועדת לגילאי 16-6, כך שניתן לאתר ילדים הנמצאים בקצוות (הנמוכים והגבוהים) די מוקדם. גרסה נוספת, המשמשת לאבחון ילדי גן, יכולה לתת רמזים למחוננות אפילו מוקדם יותר".

מנדלבאום מוסיפה שגם למבחן זה, שהוא בעל תוקף ומהימנות גבוהים, יש מגבלות. ילדים מאוד יצירתיים או בעלי כישרונות יוצאי דופן בתחום האמנות, המוסיקה והספורט למשל, עלולים להישמט פשוט כי המבחן אינו בודק זאת. מגבלה נוספת של המבחן הוא עצם היותו תלוי תרבות. ילדים מסביבה דלה וטעונת טיפוח יקבלו ציונים נמוכים, שאינם משקפים בהכרח את הפוטנציאל האינטלקטואלי שלהם.

מסתבר שכבר בגיל צעיר ניתן להבחין בילד מחונן. ד"ר יעל שלזינגר, פסיכולוגית במכון קרני, אומרת: "אצל תינוקות עם פוטנציאל למחוננות אפשר להבחין במאפיינים כמו ערנות גבוהה לסביבה, פחות צורך בשינה, פעלתנות גבוהה יותר, זיהוי דמויות מוכרות בגיל מוקדם יחסית, ובאופן כללי התקדמות מהירה יותר באבני הדרך של ההתפתחות". היא מוסיפה, כי בגיל הגן ניתן כבר להבחין בסימנים ברורים יותר, כמו זיכרון מעולה, הנאה והתלהבות מהלמידה ויישום מהיר שלה, אוצר מילים רחב באופן יוצא דופן, סקרנות רבה, הסקת מסקנות ופתירת בעיות באופן יצירתי ומקורי, דמיון מפותח ועוד.

מנדלבאום מוסיפה כי הורים יכולים לזהות גם לפני האבחון איכויות יוצאות דופן אצל הילד המחונן. "בדרך כלל ילד כזה יפגין סקרנות בלתי נלאית, צורך מ?תמיד בגרייה אינטלקטואלית, שאלות בלתי פוסקות, עניין רב בספרים, אינטרנט ותכניות טלוויזיה המספקים מידע עשיר ומגוון על נושאים כלליים או על תחומי עניין ספציפיים, כישורים שכליים בלתי רגילים כמו זיכרון חריג, יכולת לקרוא ולכתוב מוקדם מהצפוי, יכולות לוגיות ואריתמטיות, הבחנה בפרטים, וכמובן יצירתיות וכישורים אמנותיים, מוסיקליים או ספורטיביים יוצאי דופן".

אולם, כידוע, לכל מצב יש יתרונות וחסרונות, ולעיתים חייהם של המחוננים יכולים להיות קשים. אמה של מיכל מספרת כי הקשיים הם הפער בין היכולות הקוגניטיביות לבין היכולות הרגשיות: "הרבה פעמים ההבנה והידע מעלים חרדות אצל הילדה. בנוסף, קיים הלחץ שנוצר על ידי הסביבה לעמוד בציפיות והמחויבות לעמוד בסטנדרטים של המחוננת והמושלמת. עם הזמן מיכל הפנימה שגם לה מותר לא לדעת ולטעות, וקושי נוסף הוא הפרפקציוניזם והביקורת העצמית הנוקבת שלה".

"חייהם של הילדים המחוננים אינם פשוטים כלל", אומרת מנדלבאום. "ראשית, הפער בין תחומי התפקוד השונים - האינטליגנציה של הילדים המחוננים, ממש כמו של הילדים הרגילים, אינה הומוגנית במהותה, ומתאפיינת בדרך כלל בפערים גדולים, במיוחד בין תחומי החוזק לתחומים אחרים, הנמצאים בתחום הנורמה או אף מתחתיה. הילד, כמו גם הוריו ומוריו, מצפים ציפייה לא ריאלית להצטיינות בכל התחומים, מה שיכול לתסכל מאוד ולפגוע בתחושת המסוגלות והערך העצמי של הילד. פער מכאיב נוסף הוא בין התפקוד הקוגניטיבי הגבוה, לתפקודים הרגשיים והחברתיים שאינם מתפתחים בהתאמה, ויוצרים קשיים משמעותיים בהקשרים החברתיים והבין-אישיים".

מנדלבאום מציינת, שהמבוגרים בחייו של הילד (הורים ומורים), שוכחים לעיתים קרובות כי למרות חכמתו הרבה, הוא עדיין ילד עם צרכים, רצונות ובעיקר מגבלות של ילד. לא תמיד קל להבין איך מי שפותר משוואה אלגברית מסובכת, עדיין פוחד בחושך, צריך נוכחות מנחמת לפני השינה, או רב עם אחותו על משחק. הפער הכי בולט הוא הפער בין הילד לבין חבריו לכיתה, מבחינת תחומי העניין, היכולות הלימודיות והביצועים בתחום המחוננות הספציפי. גם כאן הילד הופך ל'רץ בודד', שהמכנה המשותף שלו עם בני גילו הולך ומצטמצם. "לפעמים הוא נתפש בעיניהם כמוזר, 'חנון' או מתנשא, ולפעמים מושא להערצה שקשה להתחרות בו. שני המצבים מטילים על הילד המחונן משא כבד", מסבירה מנדלבאום.

דינה מספרת: "חבריה לכיתה (של מיכל) מעריצים את חוכמתה, מקשיבים ומחשיבים את מוצא פיה. מדי פעם יש גם תגובות מלחיצות מילדים כמו, 'את מחוננת איך את לא יודעת את זה?', או 'אם את לא יודעת את זה, את לא מחוננת', אבל מיכל מאוד בטוחה בעצמה והאמירות האלה חולפות מבלי לערערה. היא מודעת לכך שהיא מעוררת קנאה ולמדה להתמודד".

"היענותה של המסגרת החינוכית לצרכיו של הילד המחונן חייבת להיות זהירה ומותאמת", אומרת מנדלבאום. "תלמידים מבריקים ומצטיינים יכולים בדרך כלל להשתלב בכיתה רגילה, זאת במידה שהמורה מתורגל בחלוקת תשומות הקשב שלו לתלמידים עם הבדלים אינדיווידואליים, העוסקים בחומרי לימוד שונים". לדבריה, "תלמידים עם יכולות אינטלקטואליות גבוהות במיוחד (המחוננים הקיצוניים) יפיקו תועלת רבה יותר ממסגרות מיוחדות והומוגניות, שבהן כל התלמידים ברמה דומה. בכיתות מחוננים אלה פוחתים הסיכויים לבעיות רגשיות וחברתיות המתעוררות בכיתות המעורבות".

ד"ר שלזינגר מציינת: "הדעה הרווחת כיום היא כי יש להימנע מהקפצת כיתה. הניסיון מראה כי הנזק עולה על התועלת". עוד היא מוסיפה, שכדאי שלילד המחונן יהיו חברים מחוננים וכן לא מחוננים. "חשוב לאפשר לו להשתלב במסגרות שבהם ימצא חברים בעלי תחומי עניין דומים. במקביל, חשוב גם שיתנסה וילמד להעריך אינטראקציות בינאישיות מגוונות, גם עם ילדים רגילים".

דינה, אמה של מיכל, ממליצה מניסיונה לאפשר לילד לבחור אם הוא רוצה להיות במסגרת מיוחדת, ואם לא אז למצוא דרכים אחרות לתת מענה לצרכיהם המיוחדים. יחד עם זאת, לא לשלוח אותו רק לחוגים שקשורים לאינטליגנציה שלו. יש לזכור שלמרות היכולת הקוגניטיבית הגבוהה, הוא עדיין ילד וצריך ללמד אותו שזה בסדר לטעות ולהיכשל.

הוריה של מיכל אינם מחוננים ולכן הם הופתעו לגלות שבתם מחוננת. ד"ר שלזינגר מציינת, כי הדעה הרווחת כיום היא שמחוננות היא שילוב של תורשה וסביבה: "יש להניח כי התורשה נותנת לנו את 'חלון הפוטנציאל', והסביבה, בהתאם למידת הטיפוח וההשקעה, מכריעה עד כמה נממש פוטנציאל זה". ומה לגבי בנים לעומת בנות? "הסטטיסטיקות מדברות על יתרון לבנים ביחס הקרוב ל-2:3", אומרת מנדלבאום. "כיום מכירים בהשפעותיהם של כוחות חברתיים ותרבותיים על הפערים בין בנים לבנות, ולכן אפשר להניח בזהירות שהיחס הזה לא משקף נאמנה את ההבדלים בפועל בכישורים הקוגניטיביים של בנים בהשוואה לבנות". ד"ר שלזינגר מוסיפה: "זהו נושא כאוב בתחום הילדים המחוננים. קשה להעריך את הסיבה לכך, מאחר שייתכן שקיימת בעיה בהליך האבחוני שאינו מותאם מגדרית. מעבר לכך, בנות רבות נושרות ממסגרות הטיפוח השונות. לכן, חשוב שהמסגרות השונות יותאמו יותר לבנות ולתחומי העניין שלהן".

ומה לגבי האחים ה'רגילים'? כידוע בין אחים יש יחסי קנאה ובמצב כזה הם יכולים להתגבר. "באשר לאחים, אשר במקרים רבים גם הם מחוננים, כדאי לטפח אצלם תחומי עניין ייחודיים להם שעוד לא נתפסו על ידי אחים אחרים", אומרת ד"ר שלזינגר. "אלו יצמצמו את עוצמת הקנאה במידה שזו קיימת". ואילו מנדלבאום אומרת: "ההתייחסות אל המחוננות כאל מערך צרכים מיוחדים, הופכת את גידולו למורכב ולעיתים תובעני עבור המשפחה כולה. עם זאת, התייחסות עניינית אל הילד, מבלי להפוך אותו לבעל זכויות מיוחדות או ל'כוכב', תתרום רבות לרווחתו של הילד ולרווחתם הנפשית של אחיו שאינם מחוננים".

לדברי ד"ר שלזינגר, "חשוב כי המסר יועבר בדרך הנכונה - יש בכם ייחודיות שהיא חשובה וטובה, ואנחנו כהורים נשאף לטפח זאת יחד איתכם. אין להציג זאת כמעמסה שיוצרת דילמות קשות ומעיקות. אפשר לשתף אותם בשיקולים ולהציג להם את הסוגיות בגובה העיניים. למשל, כאשר בוחרים תחום עניין שאותו כדאי לטפח, אפשר לערוך דיון פורה עם הילד לגבי היתרונות והחסרונות של התחומים השונים".

בואו לדבר על זה בפורום פסיכולוגיה קלינית של הילד והמתבגר.