סוכרת ברשתית העין: חידוש ישראלי

מחלת הסוכרת היא הסיבה המרכזית בעולם לאובדן הראייה בגיל העבודה. אחת הבעיות השכיחות והקשות לטיפול בקרב חולי סוכרת היא התהוותה של בצקת נרחבת, "דיפוזית", הפוגעת במרכז הראייה שברשתית. דליפה של נוזלים מכלי הדם הפגועים אל תוך מרכז רשתית העין גורמת להצטברות נוזלים ברשתית, להתנפחותה ולבצקת במרכז הראייה. בצקת זו היא הגורם השכיח לפגיעה בחדות הראייה עד כדי איבוד ראייה משמעותי. לאחר כ-10 עד 15 שנה מזמן הופעת מחלת הסוכרת, 10%-20% מהחולים מפתחים בצקת במרכז הראייה שברשתית. בחולי הסוכרת הקשים יכולה שכיחות הופעת הבצקת להגיע ל-60% מהמקרים. בצקת ממושכת גורמת בהדרגה למותם של תאי הרשתית ובעקבות כך להידרדרות בראייה.

הגורם להיווצרות הבצקת הדיפוזית לא היה ידוע ברוב המקרים, ועקב כך התוצאות הטיפוליות אכזבו לעתים קרובות: ההצלחה בטיפול באמצעות קרני לייזר מועטה: פחות מ-20% מהמקרים. בנוסף, לטיפול בלייזר השלכות המתבטאות בהיווצרותן של הצטלקויות באזור מרכז הראייה שברשתית. בשנים האחרונות החלו בניסיונות לטפל בבצקת הדיפוזית באמצעות הזרקה של תרופות שונות כגון סטרואידים ואבסטין לתוך זגוגית העין, בסמוך למרכז הרשתית. תרופות אלו מסייעות להקטנת הדליפה ולצמצום הבצקת שברשתית, ולעיתים אף מאטות את התפשטות הנזק. ואולם, טיפול זה יעיל רק חלקית ברוב המקרים, ולשבועות ספורים בלבד, ולכן יש צורך בהזרקות תוך עיניות חוזרות לאורך זמן ובתדירות גבוהה. לתרופות היקרות המוזרקות לתוך העין ייתכנו תופעות לוואי העלולות להתבטא בנזק בעין ובאיברים אחרים, כגון לב ומוח.

הנזק העיקרי כתוצאה מטיפולי הלייזר והטיפולים החוזרים כשהבצקת אינה נספגת הוא אובדן זמן, ופגיעה הדרגתית ובלתי הפיכה ברקמה העמוסה בנוזלים.

במקרים בהם מאובחנים קרומי זגוגית המושכים את מרכז הרשתית יש לבצע ניתוח בזגוגית ("ויטרקטומי") להסרת קרומים אלו. במקרים אלו מושגת בדרך כלל הצלחה ניתוחית גבוהה. במקרים בהם לא נצפים קרומים בזגוגית אולם הטיפולים בלייזר או בזריקות חוזרות אינם יעילים, מבוצע בדרך כלל הניתוח כמוצא אחרון לריפוי הבצקת. אבל רק אם הניתוח מבוצע מוקדם מספיק, לפני שנגרם נזק בלתי-הפיך לתאי הרשתית כתוצאה מהבצקת הכרונית,
יש סיכוי לשיפור בבצקת ובראייה.

במקרים מסוימים יש מקום להציע מעקב בלבד, כולל איזון הסוכרת, אך להימנע מטיפול בהזרקת תרופות שונות, בלייזר או בניתוח.

יחידת העיניים של המרכז הרפואי הלל-יפה בראשותו של פרופ' אבינועם אופיר הייתה הראשונה בארץ לאמץ את המכשיר האבחנתי OCT, אשר מאפשר בדיקה בלתי פולשנית של רשתית וזגוגית העין. ה- OCT משמש כמיקרוסקופ המאפשר מעין "ביופסיה וירטואלית" של הרקמה הנבדקת. בדיקת הסריקה מבוצעת במשך כמה שניות על ידי קרני אור ואינה כרוכה בשום סיכון. אמנם מכשיר דומה נמצא בשימוש כמעט בכל מחלקת עיניים מתקדמת בעולם כבר כ-10 שנים, אך בזכות חשיבה מקורית, שיטת בדיקה ייחודית ותוכנת OCT מתאימה, הצליחו פרופ' אופיר וצוותו לאבחן לראשונה בעולם את הגורם השכיח לאיבוד הראייה אצל חולי סוכרת.

נמצא כי ב-54% מהסובלים מבצקת במרכז הראייה שברשתית העין הפגיעה הייתה תוצאה של משיכה מכנית של הרשתית על ידי קרומים הנמצאים בסמוך למרכז הראייה, שלא אובחנו קודם לכן בשיטות הבדיקה ובתוכנות הסטנדרטיות. מדובר בשינוי מהותי של שיטת האבחון והטיפול במקרים של בצקת ברשתית העין. המחקר של פרופ' אופיר וצוותו יכול להסביר מדוע ההצלחה בטיפולי לייזר או בזריקות לתוך העין הייתה חלקית או זמנית, ולהציע את הטיפול המתאים לכל מקרה לשם ספיגתה של הבצקת.

כאשר מאובחנים קרומים הקשורים בהיווצרות הבצקת, יש לשקול ניתוח להסרתם כבחירה ראשונה. פרופ' אופיר מסביר: "כאשר מאובחנות משיכות של הרשתית, חייבים במקרים רבים להימנע מטיפולים בלייזר ובתרופות ולפנות לניתוח על מנת לשחרר את המשיכה ולא לאבד זמן יקר. ניתוח כזה ישפר את הסיכוי לטיפול מיטבי ויעיל שישפר את איכות חיי המטופל. בזכות שיטת האבחון שלנו אנחנו מתאימים את הטיפולים לכל חולה, ולכן התוצאות טובות מהרבה ממה שהיה מקובל עד היום. עיכוב בטיפול הנכון עלול לגרום לנוכחות בצקת ממושכת ולנזק מצטבר".

המחקר הנוכחי פורסם באוקטובר 2010 במגזין העיניים היוקרתי שיוצא בלונדון, "EYE", וזכה להדים חיוביים במיוחד. בעקבות הפרסום הוזמן פרופ' אופיר להרצות על מחקרו פורץ הדרך בפני רופאי העיניים בבית החולים "הר סיני" שבניו-יורק ובאוניברסיטת קולומביה בניו-יורק.

בתמונה בדיקת OCT: על מסך המחשב ניתן לזהות בצד ימין למעלה את תמונת הרשתית; בצד ימין למטה - ממברנה המושכת חלק ממרכז הרשתית וגורמת להתעבות ולבצקת; ובצד שמאל - בצקת הרשתית עקב משיכת הרשתית, בתמונת תלת-מימד.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום מחלות וטיפולים של הרשתית
פורום מחלות רשתית ורטינופטיה סוכרתית - בניהול העמותה לחקר בריאות העין