קרוסלינקינג: טיפול חדשני בקרטוקונוס

מחלת הקרטוקונוס נמנית על קבוצת המחלות האקטתיות של הקרנית - מחלה שבה נחלשת הקרנית ומקבלת עם הזמן צורה קונית, הגורמת לה לבלוט קדימה ולהפריע לראייה. לרוב, מופיעה המחלה בשתי העיניים יחד (דו עינית), אך במקרים מסוימים, עלולה המחלה להתפתח בעין אחת ורק כעבור זמן גם בעין השנייה. היא מופיעה בדרך כלל בגיל העשרה - ומתקדמת בקצב שונה בין החולים.

מהם הגורמים לקרטוקונוס?

נכון להיום, לא נמצאו סיבות ספציפיות להתפרצות המחלה - ולא הוכח גורם גנטי כלשהו. ברוב המוחלט של המקרים, מופיעה המחלה אצל בני נוער שסבלו בילדותם מדלקת אביבית (Vernal conjunctivitis) שגרמה להם לגרד רב ולשפשוף של העין.

בחלק קטן מהמקרים, מופיעה האקטזיה (התבלטות של הקרנית) בעקבות ניתוח לייזר להסרת משקפיים. עד לפני כמה שנים, בוצעו כל ניתוחי הלייזר בשיטת LASIK - ורק לאחרונה הוכח ששיטה זו אינה מתאימה לכל אחד; וכאמור, אף עלולה לגרום לאקטזיה בקרנית. כיום ניתוחי הלייזר מתבצעים בשיטת LASIK או בשיטת PRK, בהתאם לנתונים הספציפיים של כל מטופל - והתפרצות המחלה, כתוצאה מניתוחים אלה, היא קטנה ונדירה ביותר.

במה מתבטאת המחלה? מהם הסימפטומים?

קמירות יתר של הקרנית לצורת קונוס משבשת את הראייה; וגורמת, בעיקר, להתדרדרות בראיה ולסנוורים. ככל שהחולה צעיר יותר, כך התדרדרות המחלה מהירה יותר.

בשלבים המוקדמים של המחלה, ניתן לתקן את הראיה באמצעות משקפיים או עדשות מגע רגילות, אך ככל שהמחלה מתקדמת יותר - והקרנית בולטת יותר, כך היא מפריעה לאמצעים אלה; ויש להיעזר בעדשות מגע קשות או עדשות אחרות, חדישות יותר, כמו עדשות סקלראליות ומיני סקלרליות.

מהן דרכי הטיפול המקובלות במחלה?

נכון להיום, המחקר מתמקד בעיקר בדרכים לעצירת ההתדרדרות של המחלה. עד לפני מספר שנים, לא מן הנמנע היה שהחולים במחלה עברו מהרכבת משקפיים, לעדשות מגע, לעדשות קשות - ובשלב האחרון, כשהעדשות התחילו "לקפוץ", החולים פנו להשתלת קרנית.

במה כרוך תהליך השתלת קרנית?

השתלת קרנית היא הליך מורכב ולא פשוט. ראשית: בישראל אין תרומות רבות של איברים בכלל - וקרניות בפרט, מה שמקשה על מציאת קרנית תואמת להשתלה.

גם כאשר מוצאים קרנית להשתלה, ההליך ארוך והתוצאות אינן אחידות - ולא ניתן להבטיח ראיה טובה, גם לאחר השתלה של קרנית מתאימה. לעיתים נשארים, כתוצאה מהניתוח, עיוותים בקרנית. גם ההתנהלות היומיומית עם קרנית מושתלת היא מורכבת ואינה פשוטה, שכן כל חבלה או טראומה שנגרמת לעין עלולה לפגוע בשתל ומצריכה ניתוח מידי.

במה כרוך הטיפול החדשני בשיטת קרוסלינקינג?

טיפול בשיטת קרוסלינקינג הוא הליך ניתוחי חדשני, שמטרתו לעצור את התקדמות המחלה.

בהליך ניתוחי זה, מסירים את השכבה החיצונית של הקרנית (אפיתליום) ומטפטפים ריבופלבין (B2), בכל 2 דקות, למשך כחצי שעה. לאחר שרואים שהחומר חודר את כל עובי הקרנית, מגיע ללשכה הקדמית וישנו נצנוץ בלשכה הקדמית של הקרנית, חושפים את הקרנית לקרינת UV, שתפקידה לשפעל את הריבופלבין. שיפעולו של הריבופלבין גורם לחיזוק סיבי הקרנית - ובכך מסייע בעצירת התקדמות המחלה. אחוזי ההצלחה של הטיפול בשיטת קרוסלינקינג עומדים על למעלה מ-85%; ויתרון נוסף של הטיפול נעוץ בעובדה שאם חלה התדרדרות נוספת כעבור מספר שנים, ניתן לחזור על הפעולה.

למי מתאים הטיפול?

כל חולה אופציונלי לטיפול בשיטה הזו, חייב לעבור סדרת בדיקות, הכוללת מיפוי קרנית ובדיקת עובי הקרנית; שכן במקרים מסוימים, כאשר עובי הקרנית דק במיוחד, יש צורך בשימוש בחומר נוסף, על מנת לעבות את הקרנית ועל מנת למנוע פגיעה בשכבה הפנימית של הקרנית (אנדותיליום).

הניתוח בשיטת קרוסלינקינג מתבצע במכון הארצי לטיפול בקרטוקונוס בחיפה, באשפוז יום - וההחלמה ממנו אורכת כשלושה ימים. בסוף הניתוח, מורכבת עדשת מגע טיפולית, שמטרתה לסייע לאפיתליום (השכבה החיצונית של הקרנית) לבנות את עצמה, עד שהפצע הניתוחי נסגר ומוציאים את העדשה כעבור שלושה ימים.

מהי חשיבות האבחון המוקדם?

ראשית, על מנת לנסות למנוע את המחלה, מומלץ לזהות דלקת אביבית כבר בשלביה הראשונים - ולהימנע, ככל האפשר, משפשוף העיניים.

גם לאבחון על ידי רופא עיניים המתמחה במחלת הקרטוקונוס יש חשיבות רבה, שכן לא כל הרופאים מכירים היטב את המחלה ויודעים לאבחן אותה, או לטפל בה, בצורה אולטימטיבית. לאבחון המוקדם יש חשיבות רבה, הן מבחינת הסיכוי למניעת התדרדרות המחלה - והן על מנת למנוע צלקות במרכז הקרנית, שנגרמות כתוצאה מהתבלטות יתר של הקרנית, שגורמת לקודקוד שלה ליצור בה קרעים.

ד"ר נזאר בשארה הוא רופא עיניים במכון הרפואי I VISION, מומחה למחלות עיניים, ניתוחי עיניים וטיפולי לייזר להסרת משקפיים.

סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap doctors.

לכתבה של הד"ר נזאר בשארה בשפה הערבית.

למיניסייט של הד"ר נזאר בשארה בשפה הערבית.

בואו לדבר על זה בפורום קרטוקוקונוס.