תסמונת העין היבשה בגיל המעבר

מחקרים מראים כי אנשים רבים באוכלוסייה המערבית סובלים מעיניים יבשות. התופעה שכיחה במיוחד בגיל 05 ומעלה - ובעיקר בקרב נשים. למעשה, עין יבשה היא תלונת העיניים השכיחה ביותר בקרב אנשים מבוגרים.

מהי שכיחות העין היבשה?

מחקרים מראים כי 7.8% מהנשים מעל גיל 50 בארה"ב (3.23 מיליון נשים!) סובלות מיובש בעיניים בדרגה בינונית עד קשה. מעריכים כי מספר לא מבוטל של נשים נוספות סובלות מיובש, אך הן אינן מאובחנות או לא מדווחות. לא זו בלבד שנשים סובלות מתופעת עין יבשה בשכיחות גבוהה יותר מאשר גברים, אלא שהמחלה מופיעה אצלן בגיל צעיר יותר מאשר גברים (בממוצע כ-5 שנים קודם). התסמינים קשים יותר אצל נשים, ולכן גם הסבל והפגיעה שלהן בתפקוד (כגון: קריאה, נהיגה, צפייה בטלויזיה ועבודה על מחשב) ובאיכות החיים חמורים יותר.

מהן הדמעות - ומה תפקידן?

קיימים שני סוגי דמעות: הפרשת בסיסית של דמעות מסככות ודמעות המופרשות בתגובה לגירוי.

הדמעות המסככות מיוצרות כל העת ונועדות לשמור על העין במצב בריא ונוח. תכולת הדמעות הטבעיות עשירה מאוד. הן בנויות משכבה רירית (המצמידה את הדמעות לעין החיצונית), שכבה מימית (המהווה את המרכיב העיקרי של הדמעות, ומכילה בנוסף למים גם חומרי הזנה לעין החיצונית, נוגדנים, ומולקולות נוספות המגנות מפני זיהומים), ושכבה שומנית (השכבה החיצונית אשר מונעת את אידוי הדמעות).

הדמעות מופרשות כל העת ומקנות את ההגנה הדרושה לעין החיצונית. הן מתנקזות עם כל עפעוף, דרך פתחים קטנים הנמצאים בקצה של העפעפיים הסמוך לאף. כך מתבצע שחלוף מתמיד של דמעות - ומתאפשרת הגנה מתמדת על העין. כל עוד המנגנון עובד היטב, יש תחושת נוחות בעיניים ולמעשה "לא מרגישים את העיניים".

מהי תופעת "עין יבשה"? כיצד היא קשורה בהיעדר דמעות?

כאשר לא נוצרות דמעות בכמות מספקת, או שהדמעות מתאדות מהר מדי (כאשר ההרכב שלהן לא תקין), הן לא מצליחות למלא את תפקידן. הסובלים והסובלות מתסמונת עין יבשה מרגישים תחושת צריבה, גירוי או יובש בעין, "חול" או "גרגירים", רגישות לאור, תחושה של עיניים דומעות וכן תנודות באיכות הראיה, תחושת עייפות ורצון לעצום עיניים. כך, תסמונת העין היבשה עלולה לגרום לא רק לתחושות מציקות, אלא שהסבל המתמשך פוגע לא אחת גם באיכות הראיה וכן מזיק לתחושת איכות החיים הכוללת.

מהם גורמי הסיכון לעין יבשה?

העין החיצונית והדמעות הן מערכת אינטגרטיבית ופגיעה בכל מרכיב בה עלולה להשליך על בריאות העין החיצונית וכתוצאה מכך עלולה להתפתח תסמונת עין יבשה. ישנם מספר רב של גורמי סיכון להתפתחות עין יבשה, הקשורים להשפעה על מרכיב אחד או יותר בעין החיצונית. התסמונת יכולה להופיע עם תלונות שונות ומהלך שונה מאדם לאדם. גורמי סיכון ידועים במיוחד כוללים: נשים, הזדקנות, הרכבת עדשות מגע, עישון, מחלה אוטואימונית מערכתית (לדוגמא: דלקות פרקים), ירידה בתחושה בקרנית ונטילת תרופות מסוימות.

איזה שינויים מתרחשים בגיל מבוגר בעין החיצונית?

מספר שינויים מתרחשים. אלה המרכזיים שבהם.

לעתים קרובות נצפית ירידה בהפרשת דמעות מבלוטות הדמעות (המפרישות את השכבה המימית של הדמעות) , המלווים בתהליכים דלקתיים והצטלקות הצינוריות המובילות את הדמעות מהבלוטות (בעיקר אצל נשים) ואף שינוי בהרכב הדמעות.

לעתים קרובות מופיעים שינויים משמעותיים בבלוטות המיבומיאן (שמפרישות את השכבה החיצונית השומנית של הדמעות), הכוללות הופעה של רקמת גרעון על הבלוטות, היעלמות חלק מהבלוטות וכן ירידה בהפרשה השומנית מהבלוטות. בעקבות זאת יש גם אידוי מוגבר של הדמעות. השינוי בהרכב הדמעות משפיע אף הוא על בריאות העין החיצונית.

חילוף החומרים בעין החיצונית, אשר הדמעות מהוות מרכיב עיקרי בשמירת הבריאות שלה, תלוי רבות בגירויים עצביים. בגיל מבוגר, יש ירידה בתחושת הקרנית והעין החיצונית, ויתכן מאד שגם לכך יש השפעה על קצב חילוף החומרים. תהליכי דלקת בעין החיצונית הקשורים ליובש עלולים לגרום לנזק בעצבי התחושה בעין החיצונית, דבר העלול להחמיר את התחושות המעיקות של יובש.

מדוע תסמונת העין היבשה שכיחה יותר אצל נשים?

עבודות רבות מעידות על כך שתסמונת העין היבשה שכיחה יותר אצל נשים. בעבודה גדולה שסקרה אוכלוסייה רחבה בארה"ב נמצא שסימני יובש בעיניים שכיחים יותר באופן משמעותי בקרב נשים - וככל שהן מבוגרות יותר, קיים קשר עם מיגרנה, נטילת תרופות נגד אלרגיה (antihistamines) ותרופות הרגעה (benzodiazepines), תרופות ליתר לחץ דם וחוסר איזון בין נטילת חומצות השומן אומגה 3 ואומגה 6.

קיימות עדויות שגם מעכבי ארומטאז, המשמשים לטיפול בסרטן הדם, עלולים להחמיר את תופעת העין היבשה. טיפול הורמונלי חליפי (HRT) לנשים בגיל המעבר נקשר לשכיחות גדולה יותר של עין יבשה, בעיקר כאשר מינון האסטרוגן היה גבוה או הטיפול כלל רק אסטרוגן ללא פרוגסטרון.

יתרה מכך: נמצא שבקרב אנשים העובדים מול מחשב, לא רק שיש יותר עיניים יבשות, אלא שמספר הנשים הסובלות בוודאות מתסמונת עין יבשה גדול פי 2 או יותר ממספר הגברים. גורמי סיכון נוספים: גיל מעל 30 ועבודה מעל 8 שעות ביום מול מחשב. בנוסף, שהייה בתנאי אקלים יבש, או מיזוג אוויר או חימום המייבש את האוויר, עלולים להחמיר את המצב אף כאשר יש רק נטייה קלה ליובש בעיניים. תופעת עין יבשה שכיחה יותר בקרב אנשים המתגוררים בסביבה עירונית, וכנראה שהדבר קשור לזיהום אויר. תופעה מעניינת נוספת נצפתה במטופלים ע"י בוטוקס, בקמטוטים בחלק החיצוני של העין: פגיעה זמנית בהפרשת הדמעות למשך כחודש לאחר ההזרקה, ולאחר מכן חזרה הדרגתית לערכים הבסיסיים.

תופעת עיניים יבשות אצל נשים מופיעה לעתים בזמן שינויים הורמונליים משמעותיים, מצד אחד: הריון, הנקה ונטילת גלולות; ומצד שני, בזמן גיל המעבר. זאת, מכיוון שקיימת כנראה השפעה משמעותית של הורמונים על מערכת הדמעות. כך, נמצאו רצפטורים להורמוני המין אנדרוגנים, אסטרוגנים ופרוגסטרון, הן בבלוטות הדמעות והן בבלוטות המיבומיאן. הן האנדרוגן והן האסטרוגנים מהווים חלק מתהליך השפעול של ייצור הדמעות. עם ההזדקנות, יש ירידה גוברת בכמות האנדרוגן בקרב שני המינים. בנשים בגיל המנופאוזה יש ירידה משמעותית בכמות האנדרוגן, ואכן, נמצאה ירידה בכמות ההפרשה מבלוטות המיבומיאן ושינוי בהרכב השומנים, וכך השכבה השומנית דקה יותר ובאיכות מגנה פחות טובה. לעתים הבלוטות עוברות תהליך של ניוון או נסתמות. וכתוצאה מכך יש לא רק דלקת עפעפיים (בלפריטיס), אלא בעיקר הופעה של יובש בעיניים.

מהו הטיפול המומלץ בעין היבשה?

הטיפול הנפוץ ביותר ליובש הוא הזלפה מקומית של תכשירים נגד עין יבשה: "דמעות מלאכותיות" או "תחליפי דמעות". למרות שטיפול זה לא מרפא את התופעה, הוא מקל על התסמינים של עין יבשה וגם מקנה הגנה לעין החיצונית, מפני נזקים הנגרמים בשל היובש. קיימים סוגים שונים של תכשירים המהווים תחליפי דמעות. התכשירים נגד עין יבשה מופיעים בצורת נוזל, ג'ל או משחה. ההבדל העיקרי בין התכשירים השונים הוא בצמיגות, בהרכב ובחומר השימור.

בשימוש מתמשך, חשוב להשתמש בתכשירים שאינם מכילים את החומר המשמרBAK אשר קיים בתכשירים ותיקים, אשר הוכח שהוא גורם לנזק לעין החיצונית ("תפסת מרובה - לא תפסת"). הצמיגות של התכשיר מאפיינת את הצפיפות היחסית שלו ומשקפת את משך הזמן שהחומר נמצא על שטח פני העין. התכשירים עם הצמיגות הנמוכה (טיפות נוזל) משמשים בדרך כלל במקרים קלים מאד של יובש ולשימוש במשך היום. ככל שהיובש מחריף, יש צורך בתכשיר צמיג יותר על מנת להקל על התסמינים ולא להזדקק להזלפה תדירה מאד. במקרים קיצוניים משתמשים במשחות לחות שומניות, אך תכשירים אלה עלולים לטשטש את הראייה ולכן עדיף להשתמש בהם לקראת השינה. לעתים קשה יותר להזליף ג'ל או משחה מאשר טיפות. מומלץ כמובן להתאים את סוג התכשיר לצורכי האדם.

חסימה של ניקוז הדמעות: שמים פקקים קטנים בפתח צינוריות ניקוז הדמעות; לעיתים צורבים את הפתחים, על מנת להשאיר את הטיפות הטבעיות. לכל אחד מאתנו יש שני פתחים, בדרך כלל חוסמים פתח אחד. הכנסת הפקקים היא פעולה פשוטה.

תרופות נוגדות דלקת, טיפות סטרואידים (לזמן קצר בלבד, בשל הסיכונים לתופעות לוואי!), ו/או טיפות צילקוספוריןA אשר יכול להגביר את הייצור העצמי של הדמעות, על ידי הקטנת הדלקת בבלוטות, משפרים בהדרגה את התפקוד שלהן - ומפרישות את הדמעות בצורה טובה יותר.

חימום האזור - אם יש דלקת עפעפיים או הפרעה בבלוטות המיבומיאן בעפעף: הטיפול הוא חימום האזור, ניקוי עם תכשירים ייעודיים ותחליפי דמעות. לעתים נטילת אנטיביוטיקה מסוג דוקסילין משפרת את תפקוד הבלוטות האלה.

לסיכום, קיימת ידיעה ברורה כיום שתופעת העין היבשה פוגעת לעתים קרובות יותר בנשים מבוגרות מאשר בגברים. טיפול מוקדם ונכון יכול להקל ולמנוע נזק עתידי. ייתכן שטיפולים ספציפיים לכל סוג של בעיית עין יבשה ישפרו את מצב המחלה ואת איכות החיים של הסובלים מכך.

ד"ר אירית ברקת היא מומחית לרפואת עיניים ומנתחת, רופאה בכירה ואחראית תחום קרנית במכון העיניים במרכז הרפואי שיבא.

בואו לדבר על זה בפורום עין יבשה - אבחון וטיפול.