בריאות העין: מניעת עיוורון

לא ניתן למנוע את כל מחלות העיניים, אך מודעות והקפדה על מעקב רפואי יכולים לסייע לשמור על בריאותן.

מודעות לבדיקות עיניים עצמיות, תשומת לב לתסמינים חשודים ונורות אזהרה, בדיקות עיניים רפואיות בהתאם לגיל ועל רקע סיפור משפחתי של תחלואה, מעקב תכוף אצל רופא עיניים ונטילת טיפולים מתאימים - כל אלה יכולים לצמצם באופן משמעותי את הסיכון לפתח עיוורון, לתרום לעיכוב מהלך המחלה ולצמצם את השפעותיה השליליות.

איזה מחלות עיניים עלולות לגרום לעיוורון?

ישנן שלוש מחלות עיניים הכוללות פגיעה ברשתית או בעצב הראייה, אשר במהלך התפתחותן, במידה ולא יזוהו ולא יינתן להן טיפול בזמן, הן גורמות לאובדן ראייה הדרגתי, העלול להגיע עד כדי עיוורון.

האחת היא ניוון מרכז הראייה הקשור לגיל; השנייה היא מחלת הגלאוקומה; והשלישית היא סוכרת. בכל אחת מהן חשוב זיהוי מוקדם של המחלה, מעקב אחר מהלך המחלה ומתן טיפול למחלה - רצוי בשלב הכי מוקדם שניתן.

מהי חשיבות הגילוי המוקדם?

קשה להמעיט בחשיבות הגילוי המוקדם. בעיני רבים הצלת הראייה היא שוות ערך להצלת חיים, וגילוי מוקדם של אחת ממחלות העיניים יכול לעשות את ההבדל, בין שמירה על יכולת הראייה, גם אם באופן חלקי, לבין עיוורון. ההבדל בסיכויים להצלחה בעיכוב המחלה ומניעת עיוורון בשלבי המחלה השונים הוא אדיר. ואמנם, חודש המודעות עומד בסימן של הגברת המודעות - בשל חשיבותה של רפואה מונעת, שהיא בבחינת רפואת העתיד. מדובר ברפואה המתבססת על מניעה של מחלות על ידי מודעות ואימוץ אורח חיים אשר ימנע תחלואה; ובמקביל, על איתור התחלואה בשלב מוקדם ככל הניתן, כדי להגדיל את אפשרויות הריפוי והטיפול.

ישנם היום טיפולים מתקדמים מאד העשויים למנוע עיוורון. אם משתמשים בהם בזמן הנכון, ההתמודדות עם מחלות הרשתית העשויות לגרום עיוורון הופכת יעילה יותר. ישנם טיפולים לשימור ושיפור הראייה, טיפולים למניעת מחלה, טיפולים לעצירת המחלה או לצמצום השלכותיה השליליות ועוד.

דוגמא מרכזית לחשיבות הגילוי המוקדם קשורה במחלת ניוון מרכז הראייה הקשור לגיל בצורתה היבשה. קיים מזה מספר שנים טיפול מונע למחלה. טיפול זה ימנע את העיוורון ב-25% מהמקרים. זה אמנם לא 100% מניעה, אבל זה סיכוי גבוה מאוד בפני עצמו - ובוודאי עדיף על פני סיכוי אפס.

גם אם הגילוי המוקדם לא ימנע את המחלה, נראה כי גילוי מוקדם של כל מחלת עיניים העשויה לגרום לעיוורון עשוי לתרום למטופל, אשר יוכל לעבור טיפולים לשימור ושיפור הראייה. עצם שיפור הסיכוי לראות חשוב מאד כשלעצמו.

אז מה עושים כדי לאפשר גילוי מוקדם של מחלות העלולות לגרום לעיוורון?

שמים לב לגיל. עם הגיל, הסיכוי לפתח תחלואת עיניים גדל - ועל כן יש להיות מודעים לבריאות העין. בהקשר של גיל, חשוב מאד לציין שגם בגיל הילדות חשוב לשים לב לבריאות העין ולהקפיד על בדיקות העיניים המומלצות. בדיקות ראייה ובדיקות עיניים בגיל מתאים יכולות לסייע באיתור מחלות עיניים. בעוד שפזילה ניתנת לגילוי מוקדם משום שהליקוי נראה ובולט, מצב של עין עצלה וראייה בעין אחת בלבד עלול להתפספס. הלקות לא בולטת, הילד לא יודע לדווח עליה ורק בדיקות שגרה מאתרות את הבעיה. גם כאן, לגילוי מוקדם בגיל הינקות או הילדות המוקדמת יש חשיבות עצומה בצמצום הפגיעה של לקות הראייה.

יש לבצע בדיקות כלליות. חלק ממחלות העיניים נלוות לתחלואה כללית. הדוגמא הבולטת לכך היא מחלת הסוכרת. כאשר מאותרים ערכי סוכר גבוהים ומאובחנת מחלת הסוכרת, ישנה התייחסות מיוחדת למצב העיניים, בדיקות שלהן, מעקב אחר מצבן והתאמת טיפול במקרה הצורך - כל זאת כחלק אינטגרלי מהטיפול במחלת הסוכרת.

יש לבצע בדיקה עצמית. החל מגיל 50, יש להיות ערים למצב הראייה. בחנו את עצמכם עד כמה אתה רואים טוב וברור? אל תשתמשו בשתי העיניים, אלא עצמו בכל פעם עין אחת ואז בדקו את העין השנייה. ראייה בשתי העיניים, גם כשעין אחת פגועה, יכולה להיות טובה כי העין הטובה מחפה על השנייה, וכך לא ייחשפו נורות האזהרה. נסו לשים לב לסימנים מדאיגים: האם משהו השתנה בראייתכם וקרה בעת החלפת העין העצומה? האם ראיתם באופן שונה בעין אחת בהשוואה לאחרת? האם יש קושי בזיהוי צורות? האם המרחק משפיע על היכולת לראות? האם יש קושי בזיהוי עצמים?

סיפור משפחתי - אם יש במשפחה מחלת עיניים, היו ערים במיוחד למצבכם וגשו לבדיקות כבר בגיל צעיר. בדיקות עיניים צריכות להיות חלק משגרת חייכם. אל תחכו לתסמינים. המחלה עלולה להיות קיימת ולא להראות תסמינים. ואמנם, מחלת הגלאוקומה מכונה "הגנב השקט". היא מתגנבת לעין ובצורה הדרגתית פוגעת בראייה. היא גורמת פגיעה בשדה הראייה, אליה הגוף מתרגל וכך האדם חי עם גלאוקומה מבלי לדעת שהוא חולה. עם הזמן, המחלה עוברת שלב ומתקדמת בחשאי, מבלי שהאדם יהיה ער לכך. אובדן הראייה במחלה זו הוא היקפי ולא מרכזי, ובסוף עלול להיגרם עיוורון. כך, בתום תהליך ממושך יכול לקרות מצב של פגיעה בראייה - ורק אז המחלה מאותרת. חבל! כך מפסידים זמן יקר ומאבדים מהכוח לעצור את מהלך המחלה ולמנוע פגיעה בראייה.

לפיכך, אם יש במשפחתכם סיפור של מחלת ניוון מרכז הראייה הקשור לגיל, עליכם להתחיל בשגרת בדיקות עיניים החל מגיל 50 ובהתאם להמלצת רופא עיניים מומחה אשר יתרשם ממצבכם. במחלת הגלאוקומה, מעקב ובדיקות ראשוניות חייבות להתחיל כבר מגיל 35. במחלת הסוכרת, בדיקות עיניים ומעקב עקבי מומלץ עם איתור המחלה.

אילו טיפולים מסייעים למניעת עיוורון בשלוש המחלות המדוברות?

כאמור, ישנם טיפולים המתרכזים במניעת המחלה, טיפולים המתמקדים בעיכוב התפתחות המחלה וטיפולים המתמקדים בהשלכות המחלה, בשימור הראייה ובשיפורה. כל הטיפולים הללו יעילים יותר בשלב מוקדם של המחלה.

האפשרויות הטיפוליות מגוונות - ורובן מהוות פריצות דרך של השנים האחרונות. בעשור האחרון יש פריצות דרך וקפיצות מדרגה טיפוליות, חלקן כבר כאן ומשמשות לטיפולים; חלקן נמצאות בפיתוח ומבטיחות עתיד משופר.

מהם הטיפולים הבולטים במחלות הרשתית?

ויטמינים ומינרלים המונעים את התהליך הניווני המתרחש בקרב חולים במחלת ניוון מרכז הראייה הקשור לגיל בצורתה היבשה.

תרופות המונעות שגשוג ודליפה של כלי דם. בצורה הרטובה של מחלת ניוון מרכז הראייה הקשור לגיל, כלי הדם בעין משגשגים, גדלים ודולפים. תרופות הפוגעות בשגשוג כלי הדם מסייעים לחלק מהמטופלים להתמודד עם המחלה ומונעים מכלי הדם לשגשג בצורה בלתי רצויה או לדלוף.

תרופות אלה מסייעות גם לטיפול בבצקות בעיניים הנוטות להתפתח אצל חולי סוכרת. לחולי סוכרת יש גם תרופות אנטי דלקתיות ממשפחת הסטרואידים אשר מוזרקות לעין, בתוך מתקן המשחרר לאט את התרופה.

לצד התרופות החדשות, אילו עוד שיטות טיפול חדשניות קיימות?

תרופות הניתנות בשחרור מושהה. רוב התרופות לטיפול בעין ניתנות באופן ישיר, קרי על ידי הזרקה. אם בעבר חלק מהמטופלים נזקקו להזרקה פעם בחודש, כיום פותחו (ועוד מצויות בפיתוח) תרופות עם מנגנונן שחרור מושהה אשר השימוש בהן מרווח את מתן הזריקות ומקים צורך בהזרקה אחת בלבד בכל ארבעה חודשים.

מגמה חדשנית נוספת היא שילוב של תרופות. למשל תרופה אנטי דלקתית המשולבת עם תרופה לכלי דם הניתנת במשולב ומונעת צורך בקבלת שני הטיפולים בנפרד.

התרופות מתרבות ומשתכללות - וכך, יחסית למצב בעבר (שאין תרופות), כיום קיים מגוון תרופות, וישנן בפיתוח תרופות נוספות. התוצאה היא כי כל חולה יכול למצוא את התרופה המתאימה לו ביותר. יש מגמה של שיפור מתמיד ביעילות התרופות ובטווח ומשך ההשפעה שלהן.

קיימת התפתחות רבה גם באמצעי האבחון: טכנולוגיות חדשניות המאפשרות זיהוי מחלות בצורה פחות פולשנית, למשל ללא צורך בהזרקת חומר ניגוד.

ישנה גם התפתחות מרחיקת לכת בעזרים הטכנולוגיים המסייעים לכבדי ראייה.

העתיד צופן התפתחויות בתחום ההשתלות: השתלות של תאי גזע אשר יתפתחו לתאי עצב, ויוכלו להחליף תאי עצב אשר ניזוקו כך שניתן יהיה להחליפם.

פרופ' איילה פולק היא מנהלת מחלקת עיניים בבית החולים "קפלן".

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום מחלות רשתית ורטינופטיה סוכרתית - בניהול העמותה לחקר בריאות העין

פורום גלאוקומה - בניהול העמותה לחקר בריאות העין