קטרקט: עוברים לעדשה חדשה

קטרקט (ירוד) היא מחלת עיניים שבה עדשת העין, השקופה במצבה התקין, הופכת לעכורה או אטומה, דבר הגורם לירידה בראייה. כ-60% מהגברים והנשים שעברו את גיל 60 סובלים מהבעיה, שניתנת לתיקון בעזרת ניתוח פשוט יחסית.

בדרך כלל, קטרקט נוצר בתהליך הדרגתי מאוד שמתרחש עם ההזדקנות, אך לעתים העכירות יכולה להתפתח במהירות. לרוב הליקוי מופיע בשתי העיניים יחד, אבל ישנם מקרים שבהם העכירות מופיעה בעין אחת מוקדם יותר ובמהירות רבה יותר מאשר בעין השנייה.

"העדשה חשובה למיקוד האור על חלקה האחורי של העין, הרשתית, כך שהתמונה מופיעה ברורה וללא עיוות", מסביר ד"ר יעקב גולדיץ', מומחה למחלות עיניים ומנתח במרכז הרפואי "אסף הרופא". "כאשר העדשה עכורה או אטומה בעקבות קטרקט, הדבר גורם לירידה בראייה ויש צורך בניתוח".

ניתוח קטרקט מתבצע בדרך כלל בהרדמה מקומית ונמשך פחות מ-30 דקות. בניתוח עצמו מבצע המנתח מספר חתכים זעירים בקרנית, שלרוב אינם מצריכים תפרים, ולאחר שמסירים העדשה החולה משתילים בתוך העין עדשה מלאכותית.

"העדשה המלאכותית אמורה להוות תחליף יעיל לעדשה הטבעית ולהניב תוצאות טובות בחדות הראייה ובאיכותה", אומר ד"ר גולדיץ'. "העדשה מושתלת בתוך העמדה המקורית של העדשה הטבעית המוסרת, ולכן הראייה המשוחזרת, כולל תפיסת העומק וגודל התמונה, לא מושפעת מהניתוח. עדשות מלאכותיות יכולות בדרך כלל להישאר במקום לצמיתות, אינן דורשות תחזוקה או טיפול, והן אינן מורגשות על ידי המטופל ולא נראות על ידי אחרים".

יש מספר סוגים של עדשות תוך עיניות להשתלה: עדשות מונו-פוקאליות, טוריות ומולטי-פוקאליות. "העדשות המונו-פוקאליות הן כיום העדשות הנפוצות ביותר להשתלות", אומר ד"ר גולדיץ'. "יש להן כוח שווה בכל האזורים של העדשה, והן יכולות לספק איכות גבוהה לראייה מרחוק, אם כי בדרך כלל יהיה צורך בשימוש במשקפי קריאה.

"לעדשות המונו-פוקאליות יש מוקד אופטי בודד, ולכן הן מאפשרות ראייה חדה ביותר במרחק אחד בלבד. כמו כן, הן אינן מתקנות צילינדר (אסטיגמטיזם), שנובע מצורת קרנית לא סדירה ועלול לעוות את תמונה הנראית. אם קיים צילינדר ניתן לתקנו בזמן ניתוח קטרקט על ידי ביצוע חתכים נוספים בקרנית, וחשוב לציין כי זה לא הופך את הניתוח למסוכן יותר. אנשים עם צילינדר משמעותי יכולים להזדקק לעדשות מיוחדות שמסוגלות לתקן אותו, כגון עדשות טוריות".

העדשה הטורית היא עדשה בעלת כוח אופטי רב יותר באזור ספציפי אחד, ועל ידי כך היא יכולה גם לתקן צילינדר וגם לשפר את הראייה מרחוק. "לשם תיקון מרבי של צילינדר ישנה חשיבות רבה למיקום מיוחד ומדויק של העדשה בתוך העין", מסביר ד"ר גולדיץ'. "למרות שהעדשות הטוריות יכולות לשפר ראייה לרחוק וגם צילינדר, הרי שלרוב יזדקק המטופל למשקפיים לפעילויות כגון קריאה או כתיבה".

הפיתוח האחרון בטכנולוגיית העדשה התוך עינית המלאכותית הוא העדשות המולטי-פוקאליות. "בעדשות אלה יש מספר אזורים עם כוח אופטי שונה, המאפשר למנותחים לראות היטב גם מרחוק, גם במרחק ביניים וגם מקרוב", מסביר ד"ר גולדיץ'. "עדשות מולטי-פוקאליות לא מתאימות לכל אחד, והחלטה על השתלה מסוג זה צריכה להיות משותפת למנותח למנתח.

"בכדי שיוחלט על שימוש בעדשות האלה צריכים להתקיים מספר רב של תנאים, שלרוב קשורים בבריאות העין. עדשות מולטי-פוקאליות עלולות לגרום לתופעות לוואי, כולל בוהק וסנוורים, הרבה יותר מהעדשות המונו-פוקאליות, וחלק מהחולים עדיין יזדקקו למשקפיים או לעדשות מגע כדי להשיג ראייה ברורה".

העדשות הטוריות והעדשות המולטי-פוקאליות נקראות עדשות פרימיום, וברפואה הפרטית הן נמצאות בשימוש כבר מספר שנים. לאחרונה החלה גם מערכת הרפואה הציבורית להשתמש בעדשות אלה, כאשר בינתיים המרכז היחיד שמציע את השימוש בהן הוא בית החולים "אסף הרופא". "המטופלים שפונים למחלקת עיניים בגלל בעיית קטרקט עוברים סדרת בדיקות קפדניות על מנת לוודא את התאמתם לעדשות אלה", אומר ד"ר גולדיץ', "ואם הם נמצאים מתאימים, בוחרים אם להשתמש באופציה חדשה זו".

בואו לדבר על זה בפורום קטרקט - בניהול העמותה לחקר בריאות העין.