ילדים: בעיות ראייה, בעיות בלימודים

חוש הראייה מתפתח לאורך שבע שנות החיים הראשונות, ולכן חשוב מאוד לאבחן ולטפל בבעיות ראייה שלא תמיד ניתן לתקנן בגיל מאוחר יותר.

ליקויי ראייה שלא טופלו בגיל הינקות עלולים לפגום בהתפתחות התקינה של מערכת הראייה. הקושי באבחון בעיות ראייה אצל ילדים נובע מכך שילדים אינם יודעים להגדיר את בעיית הראייה באופן ברור, ולכן במקרים מסוימים עלולות בעיות אלו להתגלות רק כאשר הילדים מתקשים בלימודיהם.

ההערכה היא כי 10%-15% מכלל הילדים בגיל בית הספר סובלים מבעיות ראייה משמעותיות המשליכות על הישגיהם הלימודיים ועל התנהגותם, על אף שרובם עברו בהצלחה את בדיקות הראייה השנתיות בבית הספר. המסקנה מכך היא שכדאי לקחת את הילדים לבדיקות מדויקות יותר שבוחנות את כל היבטי הראייה, כולל אלו הנדרשים לקריאה.

זיהוי בעיות ראייה אצל ילדים ופעוטות אינו פשוט. עם זאת, קיימים סימנים מקדימים היכולים להעיד על חשש לבעיה והצורך לפנות לבדיקה מקצועית. על ההורים, המטפלות והמורים לשים לב להתנהגות של הילדים באופן רגיל: האם כשהפעוט ממקד את מבטו בחפץ או בדמות, האישון "בורח" פנימה או החוצה? האם כאשר הילד משחק הוא מקרב חפצים לעיניים במידה מוגזמת? האם הפעוט נתקל בחפצים או בקירות? האם כאשר הילד צופה בטלוויזיה הוא מתקרב מדי או מרבה למצמץ? בנוסף לכך, כדאי לשים לב כיצד הפעוט מתמודד עם פעילויות הדורשות קשר עין-יד: האם הוא ממקד מבט לעבר פרצופים מוכרים?

בגילאי בית הספר ניתן לזהות צורות התנהלות והתנהגות בכל הקשור להבנת הנקרא, ליכולת מתן תשובות לשאלות על קטע עיוני, אי השלמת משימת קריאה שקטה, יכולת העתקה, כתיבה ללא שגיאות ועוד. אבחון נכון ומקצועי של לקות ראייה ייתן את המענה לשאלה הנפוצה: הילד חכם, מוכשר, מתבטא ברהיטות, מבין הכל אז למה הוא נכשל?

שני סוגי בעיות

בעיות הראייה נחלקות לשתי קטגוריות רחבות יעילות הראייה ועיבוד הראייה.

בעיות ביעילות ראייה: בעיות של קוצר ראייה, רוחק ראייה, אסטיגמטיזם ("צילינדר"), בעיות במיקוד, מעקב ופעילות מתואמת של שתי העיניים. לילדים בעלי קוצר ראייה יש נטייה לקרוא היטב, אלא שאין זה בהכרח מעיד על העדר בעיות נוספות.

להלן הקשר בין בעיות ביעילות הראייה לבין תסמיניה:

בעיה: קוצר ראייה. תסמינים: כיווץ עיניים, התקרבות ללוח ולטלוויזיה.

בעיה: רוחק ראייה ואסטיגמטיזם. תסמינים: שפשוף עיניים, עיניים דומעות, תלונות על קושי בראייה מרחוק ומקרוב.

בעיה: הפרעה בתיאום בין העיניים. תסמינים: ראייה כפולה, עצימה או כיסוי עין אחת, תלונה על תזוזת אותיות ומילים, איבוד מיקום, חוסר ריכוז, שפשוף עיניים, עיניים דומעות, קושי בהבנת הנקרא.

בעיה: הפרעות מיקוד. תסמינים: קושי במעבר מראייה רחוקה לקרובה, אחיזה קרובה של דברים, עייפות לקראת סוף יום, חוסר ריכוז, כאבי ראש בזמן קריאה, שפשוף עיניים, עיניים דומעות, קושי בהבנת הנקרא

בעיה: הפרעות בתנועות מעקב. תסמינים: הזזת ראש מרובה בזמן קריאה, איבוד מיקום מרובה בקריאה, דילוג על שורות, תשומת לב לזמן קצר, קושי בהבנת הנקרא.

בעיות עיבוד ראייה: בעיות הקשורות ביכולתו של הילד להבין את המידע הראייתי שהוא מקבל. הן כוללות בעיות בצדיות (LATERALITY), כיווניות, תפיסת צורות, זיכרון ראייתי ואינטגרציה מוטורית ראייתית.

להלן הקשר בין בעיות בעיבוד הראייה לבין תסמיניה:

בעיה. קושי בכיווניות ובצדיות. תסמינים: חוסר מודעות לאבחנה בין ימין ושמאל, היפוך אותיות ומילים, קושי בכתיבה של מספרים ומילים.

בעיה: קושי בתפיסת צורות. תסמינים: קושי באבחנה בהבדל בין צורות ותמונות עם הבדלים קלים, בלבול בין מילים עם התחלות דומות, קושי בהבדלה בין רעיון עיקרי לשולי בטקסט, קושי בתפיסה בסיסית מתמטית של גודל עוצמה ומיקום, קושי בלמידת האלף בית.

בעיה: ליקויים בזיכרון ראייתי. תסמינים: קושי בהבנה, קושי בלמידת טקסט חדש, קושי בביצוע משימות שמצריכות יותר משלב אחד, קושי בזכירת מידע חזותי.

הבעיה: ליקויים בקשר בין ראייה לתנועה. רישול בכתיבה וציור, קושי בכתיבה בריווח בין אותיות או שמירה על אותה שורה, קושי בהעתקה, מחיקות רבות, יכולת הבעה בעל-פה ולא בכתב.

את שגרת בדיקות הראייה יש להתחיל כבר בגיל שנה, כאשר לפי החוק בישראל, רק רופאי עיניים מורשים לבדוק ראייה אצל ילדים. אצל אופטומטריסט בדיקות הראייה מתחילות בגיל 10.

השלב הראשון הוא אבחון והערכה מקיפה על ידי רופא העיניים. הטיפול לתיקון הראייה כולל משקפיים, אימוני ראייה (VISION THERAPY) בהתאם לגיל, או שילוב של שניהם.

משקפיים יעילים באופן כללי לבעיות קוצר ראייה, רוחק ראייה ואסטיגמטיזם. כמו כן הם עשויים לתקן סוגים מסוימים של הפרעות במיקוד ובתיאום בין העיניים. למעשה, 85%-90% מהסובלים מבעיות ראייה מטופלים באמצעות משקפיים. לגבי שאר ה-10%-15% יש צורך באימוני ראייה. גישה זו כוללת סדרת טיפולים תוך שימוש באביזרים מיוחדים וביצוע תרגילים תחת השגחה צמודה.

הילד צריך משקפיים דרכי התמודדות

פעמים רבות החשש של ההורים מכך שהילד/הפעוט ייקראו בשמות גנאי, ייפגעו מבחינה חברתית או שהביטחון העצמי שלהם יירד משתקף בהתנהגותם סביב הילד שקולט את חששם והופך אותו לשלו. לכן חשוב כי ההורים ישלימו עם העובדה שהילד צריך משקפיים.

כמו כן, על ההורים לספק סביבה תומכת שתעודד את הילד או הפעוט להרכיב משקפיים. כאשר מדובר בפעוטות העידוד הוא רגשי-פיזי-ויזואלי: למחוא לילד כפיים כאשר הוא מרכיב את המשקפיים, להרכיב משקפיים לצעצוע שהפעוט הכי מתחבר אליו, להראות לו תמונות של דמויות ואנשים במשפחה מרכיבים משקפיים וכו'. כאשר מדובר בילדים בוגרים יותר, חשוב לקיים שיחה בגובה העיניים ולהסביר את חשיבות הרכבת המשקפיים ולמה הם מיועדים, כיצד המשקפיים יעזרו לו לראות.

חשוב להפוך את התהליך לחוויה נעימה להורים ולילדים, ולכן כדאי להגיע לחנות המשקפיים כאשר הילד לא עייף וההורים רגועים. כאשר מגיעים לחנות, חשוב שהילד יהיה מרוצה מהמשקפיים שבחר. פעוטות לרוב יתחברו למשקפיים עם דמויות או צבעים שהם אוהבים; על הילדים גימיקים פחות עובדים, הם רוצים להיות אופנתיים. לרוב, למרבה הפלא, הם מתמצאים במותגים יותר מההורים. לכן גם לא כדאי להיכנס איתם לוויכוחים מיותרים לגבי המשקפיים הרצויים.

טיפים להתאמת משקפיים לילדים

המשקפיים צריכים להיות מותאמים באופן אישי לילד.
חשוב לבחור מסגרת קלה שתתמקם היטב על הפנים. יש לבדוק כי קיימת התאמת מושלמת של האפון לאזור האף כדי לא ליצור הפרעה.
יש להקפיד שמוטות המשקפים יהיו באורך המתאים לילד, גמישים או בעלי קפיצים.
על המסגרת להעניק כיסוי מלא לעין, מהאזור שמעל לגבה ועד ללחי.
חשוב לשים לב כי לעדשות המשקפיים יש תו תקן המורה על סינון מפני קרני U.V במאה אחוז.
חשוב להצטייד בנרתיק קשיח, שיגן על המשקפיים כהלכה, כך שלא יינזקו אם הנרתיק נופל.

הכותב הוא אופטומטריסט ברשת אופטיק דורון

בואו לדבר על זה בפורום משקפיים, עדשות מגע ובדיקות ראייה.