המדריך להסרת משקפיים - כיצד נתקן את הראייה?

המשקפיים שלכם, יפים ככל שיהיו, מעיקים עליכם ולא פעם מסרבלים את התנהלותכם. החלטתם שהגיע הזמן להיפרד ועכשיו אתם מגלים שיש המון שאלות שאת התשובה עליהן אתם לא יודעים.

בדיוק בשבילכם ביקשנו מד"ר אורי מלר, מומחה ברפואת עיניים, ניתוחי לייזר וקטרקט, מנתח בכיר במרכז הרפואי "עיניים", ב"עתידים מדיקל סנטר" בתל-אביב ובמחלקת העיניים של בית החולים "קפלן" ברחובות', לעשות לנו סדר ולתאר את התהליך הפשוט יש לומר שבסופו תיפרדו לנצח מעזרי הראייה שלכם.

רגע לפני האם אתם עוברים את "המבחן"?

בטרם יוכרע אם אתם מתאימים לעבור ניתוח לייזר להסרת המשקפיים, יש צורך לעשות בדיקת התאמה, שכן לא לכולם הוא מתאים. ראשית, יש לעבור הערכה על ידי אופטומטריסט. האופטומטריסט מבצע בדיקה של המספר והצילינדר תוך השוואה למספר המשקפיים. באותה בדיקה נמדדים גם חדות הראייה המיטבית למרחק ולקריאה, קוטר האישונים ופרמטרים נוספים כמו מהי העין הדומיננטית, קימור הקרנית ועוד.

בשלב הבא מבוצעת סדרת צילומים טופוגרפיים של קרנית העין על ידי טכנאי, על מנת להעריך את מבנה הקרנית, כמו גם את חוזקה, עוביה ותכונות נוספות. בשלב האחרון מתקיימת שיחה עם הרופא המנתח ודיון באפשרויות לטיפול.

טרם בדיקת העיניים על ידי הרופא, נערכת שיחה בה הנבדק נשאל על מקצועו, הרגלי השימוש במשקפיים ובעדשות מגע, מחלות עיניים ומחלות כלליות אחרות אצל הנבדק ומשפחתו ומידע נוסף. בדיקת העיניים עצמה כוללת את כל רקמות העין: קרנית, עדשה, רשתית וכן בדיקת לחץ תוך עיני ועוד.

לאחר קבלת כלל המידע, נערכת שיחה עם הנבדק על ציפיותיו מהניתוח, דיון בתוצאות הבדיקות וההתאמה לניתוח, אפשרויות הטיפול השונות בהתאם לבדיקות, סיכונים, סיבוכים ותופעות לוואי ודיון בשאלות מצדו של הנבדק.

מה ההבדל בין ניתוחי הלייזר השונים?

הלייזר הוא קרן אור באורך גל מסוים, אשר מסייעת רבות בתחומי רפואה שונים. ברפואת עיניים ישנו שימוש בסוגי לייזר שונים לטיפול ברשתית, בעדשה, בקשתית ובקרנית. הלייזר המטפל בליטוש הקרנית נקרא "אקסימר-לייזר". הוא מופעל על ידי מחשבי-על ובעל דיוק רב. שימוש נכון בלייזר באמצעות רופא מיומן ומכשור מתקדם הוא בטוח ואינו מסוכן.

ניתוחי הלייזר נחלקים לשתי משפחות עיקריות של ניתוחים. האחת, ניתוח "פני השטח" (PRK, LASEK), היא שיטה שבה מבוצע קילוף אפיתל הקרנית ולאחר מכן מבוצע זיהוי קשתית העין (IR) וליטוש הקרנית בעזרת האקסימר-לייזר. ב-PRK רקמת תאי האפיתל מקולפת באופן מוחלט, וב- LASEK רקמת האפיתל שהוסרה מוחזרת למקומה. בסיום הניתוח מניחים עדשת מגע טיפולית לצורך שיפור ההחלמה.

הסוג השני הוא ניתוח עם יצירת מתלה קרנית (LASIK, INTRALASIK). בניתוח זה יוצרים מתלה דקיק מפני הקרנית החיצוניים. ב- LASIK מבוצע חיתוך מכאני של הקרנית בעזרת סכין ממונעת קטנה וב- INTRALASIK באמצעות קרן לייזר מתקדמת מסוג פמטו-סקונד לייזר, הנחשבת בטוחה ומדויקת יותר. יצירת מתלה הקרנית בצורה זו אורכת מספר שניות בלבד ולאחר הרמת מתלה הקרנית מבוצע ליטוש באמצעות ה,אקסימר-לייזר, בדיוק באותו האופן כפי שתואר בניתוחי "פני השטח".

באילו מצבים לא מומלץ לעבור ניתוח לייזר בעיניים?

במקרים של חוסר יציבות במספר או עלייה גדולה במספר במהלך שנה עד שנתיים טרם הבדיקה.
במצב של מחלות עיניים שונות כמו קרקטוקונוס, קימור יתר של הקרנית ואסטיגמציה גבוהה ולא סדירה.
במקרים של שינויים סוכרתיים ברשתית העין, גלאוקומה לא מאוזנת או הימצאות קטרקט.
במקרה של ראייה ירודה באחת העיניים או בשתיהן גם לאחר התאמה טובה של משקפיים.
במצב של מחלות כלליות כמחלות אוטואימוניות המערבות את העיניים (אובאיטיס), או מחלות עור שונות (פסוריאזיס הכולל את כלל הגוף).
במצב של לקיחת תרופות מסוימות בסמוך לטיפול הלייזר או בדיקת ההתאמה (למשל רואקוטן, שניתן לטיפול באקנה ועלול לגרום ליובש קשה בעיניים).
כאשר יש מספרים או צילינדרים גבוהים (גבוה ממינוס 12, גבוה מפלוס 5) .
במצב של קרניות דקות מדי, דהיינו פחות מ- 450 מיקרון.
בזמן הריון - אמנם הלייזר אינו גורם נזק לעובר, אך בזמן ההריון המספר עלול להיות לא יציב.

באיזה גיל כדאי לעבור את הניתוח?

הגיל המתאים לניתוחי לייזר הוא בין 17.5 ל- 60, כל עוד המספר יציב לפחות שנה. בגיל צעיר מדי, גיל ההתבגרות לדוגמה, ייתכן שהמספר עדיין לא הגיע להתייצבות הדרושה, ובגיל מבוגר מדי ייתכנו מצבים או מחלות עיניים נלוות כמו קטרקט (ירוד) או ניוון רשתית של הגיל (AMD), ואלה, כאמור, אינן מאפשרות ניתוח לייזר.

מה קורה במהלך הניתוח?

הניתוח כולל שימוש בקרן לייזר באורך גל של 193 ננומטר. קרן לייזר זו מונחית על ידי מחשב-על וגורמת לאידוי מדויק וממוקד של רקמת קרנית בהתאם למספר הדרוש לטיפול. בכך נוצר ליטוש של פני הקרנית, ממש כמו שמלטשים עדשה. בזכות פעולה זו מתקבל מבנה חדש של הקרנית, היוצר את השינוי האופטי הנדרש לתיקון, בדומה לאופטיקה המתקבלת על ידי משקפיים או עדשות, אלא שהשינוי האופטי הזה הוא על גבי הקרנית עצמה.

במכשיר הלייזר ישנו התקן אינפרא-אדום העוקב אחר תנועות העין העדינות ומאפשר טיפול מרכזי ומדויק. במכשירי הלייזר המתקדמים ישנו התקן המצלם את קשתית העין תוך השוואה לצילומי הקשתית שבוצעו בבדיקת ההתאמה. צילום זה נקרא iris registration (IR), רישום קשתית. צילום הקשתית ייחודי לאדם, כמו טביעת אצבע, ומטרתו היא לאפשר טיפול נכון בעין הנכונה ובמטופל הנכון' תוך מניעת טעויות.

האם הניתוח כרוך בכאבים?

ממש לא. לפני הטיפול עצמו המטופל מקבל כדור הרגעה כדי שירגיש נינוח יותר. אחר כך מבוצעת הכנת העיניים לטיפול, הכוללת הרדמה מקומית בטיפות וחיטוי אזור הניתוח. כיום, ברוב המקרים מבצעים את הניתוח בשתי העיניים באותו היום עין אחת ומיד לאחר מכן את העין השנייה.

הניתוח עצמו מבוצע כשהמטופל שוכב על מיטה טיפולית, ועל העפעפיים מודבקת עטיפת ניילון סטרילי על מנת להרחיק את הריסים והעור מאזור הניתוח. מפסק עפעפיים מאפשר פתיחה טובה של העיניים ומונע אפשרות למצמוץ המפריע לפעולת הלייזר. הטיפול עצמו אינו מכאיב, כאמור, ונמשך זמן קצר ביותר - עשרות שניות בלבד.

ואם מצאו שאני לא מתאים לניתוח כזה? יש פתרון אחר?

במקרה שבו הוחלט שהמטופל לא מתאים לניתוח לייזר, יש כמה אפשרויות חלופיות, בהתאם לממצאי הבדיקה:
קוצר ראיה גבוה בשילוב קרניות דקות: במקרים אלה ניתן להשתיל עדשות תוך-עיניות. ניתוחים אלה מיועדים בד"כ לבעלי קוצר ראיה גבוה מאוד. בניתוח זה מוחדרת עדשה מלאכותית תוך- עינית לתיקון המספר הגבוה.

קטרקט: אם במהלך בדיקת ההתאמה מתגלה הימצאות של ירוד (קטרקט), ישנה אפשרות של טיפול בקטרקט על ידי הסרתו והשתלת עדשה מלאכותית חליפית. תחום זה מתקדם ביותר וכיום ניתן לבצע חלק מניתוח זה בלייזר ואת חלקו השני באמצעות מכשיר אולטרסאונד. ניתוח מסוג זה מתאים גם במקרים של מספרים גבוהים או אסטיגמציה - ישנן כיום עדשות מיוחדות לטיפול באסטיגמציה ועדשות מולטי-פוקליות מסוגים שונים.

קרטוקונוס: מצב זה מאופיין בעיוות של הקרנית שהופכת לבעלת מבנה של קונוס. על מנת לחזק את הקרנית המעוותת, ניתן לשקול טיפול בקרנית ע"י קרניUV (קרוס-לינקינג), השתלת טבעות תוך-קרניתיות או ניתוח השתלת קרנית.

בואו לדבר על זה בפורום הסרת משקפיים בלייזר ושיפור הראייה.

מוגש מטעם רשת "עיניים" (תוכן שיווקי)