ניתוחי עיניים בלייזר: המדריך המלא
כולם מכירים את השימוש בלייזר להסרת משקפיים, אבל האם ידעתם שהוא משמש גם לטיפול בקטרקט, גלאוקומה, ניוון רשתית, השתלת קרנית והשתלת טבעות בקרנית?
ניתוחי לייזר בעיניים ידועים בעיקר בהקשר להסרת משקפיים, אולם בשנים האחרונות חלו פיתוחים רבים בתחום ומכשירי הלייזר משמשים, בנוסף להסרת המשקפיים, גם לטיפול במחלות עיניים שונות כמו קטרקט, גלאוקומה, ניוון רשתית, השתלת טבעות סביב הקרנית והשתלת קרנית. במאמר זה נבחן אפוא מגוון שימושים נוספים בלייזר לניתוחי עיניים שונים.
מהי מחלת הקטרקט?
אחת התכונות הביולוגיות החשובות ביותר של עדשת העין - היא שקיפותה. עם השנים, נעכרת העדשה בהדרגתיות וגורמת לטשטוש בראייה, העלול להגיע עד כדי עיוורון. עכירות זו היא הקטרקט (המכונה גם "ירוד").
כיצד מתבצע ניתוח קטרקט?
ניתוח קטרקט הוא ניתוח העיניים השכיח ביותר בישראל - ובשנה שעברה בוצעו כ-63,000 ניתוחים. עד לפני מספר שנים, בשל מורכבות הניתוח, מחלת הקטרקט טופלה רק בשלביה המתקדמים. בעשורים האחרונים, השתכלל ההליך ואפשר לנתח קטרקט כבר בשלבים המוקדמים של המחלה - ולהגיע לתוצאות טובות ומדויקות יותר.
לפני כ-6 שנים, חל השינוי הגדול ביותר בתחום ניתוחי הקטרקט: השימוש בלייזר!
באמצעות הלייזר, ניתן לבצע את שלושת השלבים הראשונים של הניתוח: יצירת הפתחים בקרנית, חיתוך הקופסית של העדשה בצורה עגולה ומדויקת וריסוק העדשה. שלבים אלו נעשים ברמת דיוק גדולה יותר ובפרק זמן בן חצי דקה בלבד. הניתוח כולו אורך כ-10 דקות, במקום 25 דקות בשיטה הרגילה.
הלייזר מאפשר עבודה מדויקת ושליטה מלאה בכל הפרמטרים כך שיש פחות פגיעה בתאי הקרנית, המבנים הפנימיים נשמרים וזמן ההחלמה קצר יותר. בנוסף, בניתוח אחד ניתן להסיר את הקטרקט ואף לתקן את התשבורת במקרים מיוחדים.
מהי מחלת הגלאוקומה?
גלאוקומה ("ברקית") היא מחלת עיניים, הפוגעת בשדה הראייה - ונחשבת לגורם השלישי בשכיחותו לעיוורון בעולם המערבי. היא שכיחה יותר אצל בני 40 ומעלה, בעיקר אצל אנשים שסובלים מיתר לחץ דם, סכרת או קוצר ראייה ואצל אנשים שעברו ניתוחים כירורגיים בעין.
הגורם למחלה הוא לחץ תוך עיני גבוה, שנגרם מעודף יצירת נוזלים בתוך העין, או מחוסר בספיגה של הנוזלים. עודף הנוזלים יוצרים לחץ על גלגל העין, שמשפיע על עצב הראייה - ולאורך השנים גורם להתקערות של העצב ולהורדה של מספר סיבי עצב הראייה הפעילים בעין. כתוצאה מכך, מצטמצם שדה הראייה והחולה רואה רק במרכז ולא בהיקף (כמו מבעד לצינור).
מהו הטיפול בגלאוקומה? וכיצד ניתן לטפל בעזרת לייזר?
מטרת הטיפול בגלאוקומה היא להפחית את הלחץ התוך-עיני - ובכך לעצור את התקדמות המחלה. שיטות הטיפול המקובלות הן שיטות תרופתיות ומתן טיפות המפחיתות את ייצור הנוזל בעין או משפרות את ניקוזו. במקרים חמורים, מבצעים ניתוח להשתלת נקז (פתח קטן בקשתית, שמאפשר ניקוז טוב יותר של הנוזלים), או ניתוח פילטרציה (פתח בעין, שגורם לנוזל לזרום לחלק החיצון של דופן העין).
בשנים האחרונות, נכנס הלייזר גם לתחום הזה (שיטת CLASS, ר"ת: Co2 laser assisted sclerectomy surgery). הלייזר החליף את השימוש בסכין המנתחים. הטיפול מבוסס על לייזר פחמן דו-חמצני - ובמהלכו הופכים את לובן העין, באזור זווית העין, שבו מתבצע הניקוז הטבעי, להיות דק יותר ולאפשר ניקוז של הנוזל.
השימוש בלייזר פחמן דו-חמצני מאפשר נידוף מקומי והדרגתי של חלק מלובן העין, עד לפעפוע של הנוזל התוך-עיני אל מחוץ לעין - בקצב עדין ומבוקר.
השימוש בלייזר מאפשר חדירה מינימלית אל תוך העין, אינו פוגע בגלגל העין; ובכך, נמנעים הסיבוכים ורוב תופעות הלוואי האופייניות לניתוחי גלאוקומה בשיטות אחרות. הניתוח אורך כחצי שעה ומבוצע בהרדמה מקומית. לאחר הניתוח, תיתכן ראייה מעורפלת מעט, אדמומיות בעין ודמע, אך יחד עם זאת החזרה לשגרה היא מיידית.
מהי השפעת סוכרת וניוון של הרשתית על מצב הראייה?
סוכרת וניוון של הרשתית הן מחלות קשות הגורמות לעיוורון, לרוב אצל בני 65 ומעלה.
ניוון של הרשתית נוצר כתוצאה מכלי דם פתולוגים, שגורמים לנוזל להיכנס מתחת לרשתית ולהפריד אותה, מה שפוגע קשה מאוד בראייה. סוכרת שקיימת לאורך שנים פוגעת באיברים רבים. אחת מהפגיעות הקשות ביותר היא ברשתית - ומתבטאת בדימומים, צמיחת כלי דם חדשים, דלף של כלי הדם וכו'.
מהי תרומת הלייזר לטיפול בניוון הרשתית?
הטיפול הקיים לניוון של הרשתית הוא באמצעות זריקות של תרופות המונעות את צמיחתם של כלי הדם הפתולוגיים ואת הדלף. הלייזר "מרתך" וסוגר את כלי דם האמורים, חוסם אותם - ובכך מונע את הדלף. השילוב בין הטיפול למניעת צמיחתם של כלי דם ובין הלייזר - הוא השילוב הנכון והמומלץ ביותר לטיפול בבעיה ולשמירה על הראיה.
טיפול בלייזר להסרת משקפיים
השימוש בלייזר להסרת משקפיים הוא השימוש הנפוץ שהחל לפני יותר מ-20 שנה. הלייזר מלטש ומעצב מחדש את הקרנית, באופן מדויק ביותר. כך משתנות תכונותיה האופטיות של הקרנית ומבטלת את ההזדקקות למשקפיים או לעדשות מגע.
בשלב הראשון, פותחים באמצעות קרן לייזר חלון טיפולי בקרנית; ובשלב השני, הלייזר מעצב מחדש את פני הקרנית.
באמצעות הלייזר, ניתן לתקן את כל סוגי ליקויי הראייה: קוצר ראייה (מיופיה, מסומן במינוס), רוחק ראייה (היפראופיה, מסומן בפלוס), צילינדר (אסטיגמציה, מסומן בעזרת סימן זווית) וזוקן ראייה (פרסביופיה, מסומן אף הוא בפלוס).
קיימים שני סוגי לייזר לתיקון משקפיים: האחד, שמבצע את פעולת החיתוך (יצירת המתלה) והשני שמבצע פעולת הליטוש בקרנית הניתוח מבוצע בהרדמה מקומית, בעזרת טיפות ואינו כרוך בכאבים.
לצורך יצירת המתלה, משתמשים בלייזר מסוג אינטראלאסיק - שיטה שהוכנסה לטיפול בשנת 2003; ונכון להיום, הינה השיטה המתקדמת ביותר בתחום, בעלת מקדם ביטחון גבוה במיוחד , אחוז סיבוכים וחומרתם - קטן ביותר.
מה שמאפשר לנתח גם מספרים גבוהים וקרניות דקות ולא סימטריות.
לצורך הליטוש, משתמשים בלייזר מסוג אקסיימר, אשר על פי הנתונים שהוזנו אליו בזמן הבדיקה קובע את עובי השיוף והיקפו. שילוב בין שני סוגי הלייזר בטיפול אחד - מקצר את זמן ההחלמה ומתקן את הראייה בצורה טובה ובטוחה יותר.
שיטה נוספת לטיפול בלייזר הוא בשיטת PRK, שבה מסירים את תאי האפיתל, מלטשים את הקרנית - ומניחים עדשת מגע טיפולית, למשך מספר ימים. ההחלמה בשיטה זאת היא איטית יותר אך התוצאה הסופית בטוחה וטובה.
למי מתאים הטיפול?
לא כל אחד מתאים לטיפול הסרת משקפיים בלייזר. קיימות בדיקות מורכבות, המאפשרות לזהות מי מתאים - ומי לא מתאים. בדיקת ההתאמה אורכת 3-4 שעות ובמהלכה עוברים כ-11 תחנות שונות.
טיפול לייזר להסרת משקפיים אינו מומלץ לבעלי מספר משקפיים גבוה מ- 10- (מינוס עשר) ו- 5+ (פלוס חמש). וכן אינו מומלץ לאנשים עם קרניות דקות, מספר לא יציב, או מחלות תוך עיניות סיסטמתיות כמו סוכרת וקטרקט, שניתנות לטיפול בשיטות לייזר שונות. כמו כן טיפול הלייזר אינו מומלץ לנשים בהריון.
מחלת קרטוקונוס
אחת ממחלות העיניים השכיחות ביותר באגן הים התיכון היא מחלת הקרטוקונוטס. במיוחד היא נפוצה בקרב יוצאי עדות כורדיסטאן, תימן ומרוקו. במחלה זאת - הקרנית מתעוותת ומקבלת צורת קונוס, המהווה הפרעה חמורה בהעברת קרני האור לתוך העין וגורמת לראייה מטושטשת מאד, עד כדי עיוורון. כאשר יש עכירות בקרנית, נפגעת איכות הראייה וחדות הראייה, בדרגה שלא ניתנת לתיקון באמצעות משקפיים או עדשות מגע - נדרשת השתלת קרנית.
השתלת קרנית בעזרת לייזר
עד לפני כעשור, הוסרה הקרנית הפגועה בהליך ניתוחי - ובמקומה הושתלה הקרנית הבריאה והוצמדה על ידי תפרים, שהוצאו לאחר מספר חודשים. זמן ההחלמה היה ארוך מאוד ודרש מעקב ממושך של הרופא המנתח. תהליך השיפור בראייה היה איטי - ובמקרים רבים נותרו צילינדרים גבוהים לאחר הניתוח והיה קושי רב להגיע לחדות ראייה טובה, או להתאים משקפיים ועדשות מגע.
מאז שנת 2003, מבצעים השתלת קרנית באמצעות לייזר, בשיטת IEK, באמצעות פמנטוסקנד לייזר, שהינו המדויק והמהיר ביותר בתחום (מהירות של 150khz ). הלייזר מבצע חיתוך מדויק מאוד בקרנית התורם וקרנית המטופל בצורה מתואמת המאפשרת לקבל תוצאה טובה יותר, פחות עיוותים של הקרנית, וזמן החלמה מהיר יותר. המנותח זוכה לראייה טובה בזמן קצר. בשל הדיוק הרב של הלייזר, לעיתים מוחלף רק המקטע הפגום של הקרנית - ולא כל הקרנית.
השתלת טבעות תוך קרניתיות
אפשרות טיפולית נוספת במקרים של מחלת הקרטוקונוס היא להשתיל טבעות תוך-קרניתיות (Intra Corneal Rings) - העשויות חומר פלסטי שקוף הטבעות משטחות את מרכז הקרנית ו"מותחות" אותה להיקף ומייצבת את הקרנית.
הטבעות מושתלות בהיקף הקרנית ו אינן פוגעות במרכז האופטי (האזור המרכזי של הקרנית, שדרכו עוברות כל קרני האור המגיעות לרשתית) הטבעות מתוכננות לשימוש קבוע, אך יחד עם זאת התהליך הפיך - והטבעות ניתנות להסרה במידת הצורך.
משך הניתוח כ-15 דקות לכל עין - והוא מתבצע בכל עין בנפרד, במרווח של מספר ימים. הלייזר יוצר את התעלה בקרנית שלתוכה מכניסים את הטבעות. בצורה כזאת הטבעת נכנסת למקומה בהיקף הרצוי ובעומק המתוכנן.
למי מתאים הטיפול בהשתלת טבעות?
בדרך כלל, השתלת טבעות מתאימה לחולים בקרטוקונוס בשלבי המחלה הראשונים, שכן הטבעת מייצבת את הקרנית, מעכבת או מונעת את המשך התפתחות המחלה. במידת הצורך, ניתן להשתמש בטבעות גם לביצוע טיפולים משלימים - לאחר טיפול לייזר.
לסיכום, ברפואת העיניים יש שימושים מגוונים ושונים לטיפול בלייזר. ישנם מכשירים עם אורכי גל שונים המיועדים לרקמות שונות ולמחלות שונות. היות והעין כל כך עדינה ומורכבת ,מכשירי הלייזר מתאימים לטיפול בעין ותכונותיהם המיוחדות מאפשרות טיפול בטוח ומדויק ביותר.
ד"ר שמואל לוינגר הוא מנתח עיניים בכיר. מייסד ומנהל רפואי של רשת המרכזים הרפואיים "עיניים".
בואו לדבר על זה בפורום בריאות העין.
סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת Zap Doctors.