תרופות: שלא תצאו בשן ועין

רחל הלכה לבדיקה שגרתית אצל רופא עיניים בגיל 40 - ובבדיקה נמצא שהיא סובלת מגלאוקומה, המאופיינת בעלייה של הלחץ התוך עיני. כטיפול, רחל קיבלה מהרופא טיפות להורדת הלחץ בעין, מבלי שנשאלה האם סבלה בעבר ממחלה כלשהי. לכן, רחל לא סיפרה לרופא שבעבר סבלה מהתקפים חוזרים של אסתמה (מכיוון שההתקף האחרון היה לפני כעשור). כך, דקות ספורות לאחר הזלפת טיפות העיניים, רחל חשה קשיי נשימה - והובהלה לחדר המיון. האבחנה היתה התקף קשה של אסתמה, שככל הנראה נגרם מהטיפות להורדת הלחץ התוך עיני. הטיפות הכילו חומר בשם טימולול, המוריד את הלחץ התוך עיני, אך גם גורם להתכווצות דרכי הנשימה - ולהופעת התקפי אסתמה.

מדובר בסיפור אמיתי, שלצערי מתרחש חדשות לבקרים - מעטים יודעים כי טיפות עיניים שנועדו לשימוש מקומי, עלולות לגרום להופעת תופעות לוואי המשפיעות על כל הגוף, לעתים ממש עד כדי סכנת חיים. אבל לא רק הן טיפות עיניים עלולות לעורר תופעות בכל הגוף. גם לתרופות הניתנות בכדורים וניטלות בבליעה - יש השפעה על העיניים.

טיפות עיניים המכילות תרופות - נספגות דרך לובן העין ישירות אל מחזור הדם; ולכן הן יכולות להגיע במהירות אל כל האיברים והרקמות בגוף. זאת, בניגוד לתרופות הניטלות דרך הפה ועוברות סינון ונטרול במערכת העיכול ובכבד.

איזה תרופות בכדורים ואיזה טיפות עיניים - בעלות השפעה על הבריאות ועלולות לעורר תופעות לוואי חריפות? מה כדאי לדווח לרופא?

טיפות עיניים המשמשות להורדת הלחץ התוך עיני ומכילות חוסמי בטא (כמו טימולול) עלולות לגרום להפרעה במערכת ההולכה החשמלית של הלב; ולגרום להופעה או להחמרה של אסתמה, בקרב חולים עם נטייה קודמת למצבים אלה (מצבים אסתמטיים).

טיפות עיניים המשמשות להרחבת האישון (כמו אטרופין) ומכילות חומרים אנטי-כולינרגיים עלולות לגרום לקצב לב מואץ, בחילה והקאה, אצירת שתן, עצירות, בלבול והכרה מעורפלת.

טיפות עיניים המכילות חומרים אדרנרגיים, המשמשים להרחבת האישון (כמו פנילאפרין) - עלולים לגרום לעלייה חדה בלחץ הדם.

טיפות עיניים המכילות אנטי היסטמינים ומשמשות כטיפול במחלות עיניים ואלרגיות עלולות לגרום לדלקות בגרון ובאף, דלקת של הסינוסים ולתחושה של חולשה ונמנום.

שימוש ממושך בסטרואידים בכדורים כרוך בשתי תופעות לוואי עיקריות: גלאוקומה ועלייה של הלחץ התוך-עיני וקטרקט (ירוד) המאופיין בעכירות של העדשה.

פלאקווניל, תרופה המשמשת כטיפול נגד מלריה, וגם כטיפול במספר מחלות אוטו-אימוניות (כגון תסמונת סיוגרן) עלולה לגרום, לאחר שימוש ממושך, לפגיעה במקולה (הנמצאת במרכז הרשתית).

אמיודארון, תרופה המשמשת לטיפול בהפרעות הולכה בלב - עלולה לגרום למשקעי פיגמנט בקרנית.

האם יש תרופות המשפיעות על יובש בעיניים? כיצד נכון להשתמש בהן?

אכן, חשוב לדעת שתרופות רבות עלולות לגרום ליובש בעיניים, או להחמיר מצב קיים של יובש בעיניים. בין התרופות האלה: תרופות נוגדות אלרגיה (אנטי-היסטמינים), תרופות משתנות המשמשות בטיפול ביתר לחץ דם, תרופות שינה, תרופות למניעת הריון, נוגדי דיכאון ומשככי כאבים שונים.

נשמע מאוד מלחיץ. כיצד ניתן להימנע ממצב שתרופה שניתנה על ידי הרופא תגרום נזקים לעיניים או למערכות אחרות בגוף?

כדי להימנע מתופעות לוואי לא רצויות, מומלץ לדווח לרופא משפחה או עיניים, בפירוט - גם אם לא נשאלתם - מהן התרופות שאתם נוטלים. מומלץ לקרוא את העלון המצורף (כן, גם אם העלון ממש מייגע ואין לכם כוח לקרוא את האותיות הקטנות...) - של התרופות שאתם נוטלים. מומלץ גם לקרוא באתרים זמינים, כמו drugs.com - מהן תופעות הלוואי הידועות של כל התרופות הקיימות כיום.

מה עוד ניתן לעשות, כדי למנוע השפעות בלתי רצויות של טיפות עיניים?

כדי להימנע מההשפעות שיש לטיפות עיניים, לאחר הזלפת טיפות עיניים, מומלץ ללחוץ על החלק הפנימי של העפעפיים (הקרוב לאף) באצבע, למשך כדקה. פעולה זו יוצרת חסימה מכנית של פתחי התעלות המנקזות את הדמעות לחלל האף - ומונעת את מעבר התרופה, דרך הדמעות, אל שק הדמעות וחלל האף, שם התרופה נספגת במהירות - דרך רירית האף אל זרם הדם.

פרופ' אבי סלומון הוא רופא ומנתח עיניים, מומחה למחלות קרנית, המרכז הרפואי הדסה עין כרם והדסה אופטימל.