פריצת דרך: איחוי רקמות בלייזר

טכניקת איחוי רקמות לא השתנתה במהותה כבר אלפי שנים, חוט ומחט מימים ימימה. כעת מציעים חוקרים מאוניברסיטת תל אביב שיטה חדשה, שתאפשר למנתח להשיג תוצאה מצוינת: איחוי חתכים ברקמות ללא תפרים, באמצעות קרן לייזר.

"הרעיון הבסיסי של איחוי חתכים על ידי חימום בקרן לייזר אינו חדש, נעשו ניסיונות שלא צלחו כבר משנות השישים", מסביר פרופ' אברהם קציר, ראש הקבוצה לפיסיקה שימושית בבית הספר לפיסיקה ואסטרונומיה. "אנחנו מאמינים שמצאנו את המפתח לביצוע מוצלח: בקרה קפדנית על הטמפרטורה של האזור המחומם על ידי קרן הלייזר במהלך איחוי הרקמות". במחקר שנערך לאחרונה בשיתוף עם ד"ר דוד ורסנו מהמרכז הרפואי תל אביב (ביה"ח איכילוב) וד"ר אירינה ברקת מהמרכז הרפואי שיבא מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, שימשה השיטה החדשנית להשתלת קרניות בעיניים שנלקחו מבעלי חיים לאחר מותם.

כמו ביצה קשה

"ברוב המחקרים שעסקו באיחוי בעזרת לייזר הטמפרטורה כלל לא נמדדה, ולא הובאה בחשבון. אנחנו הנחנו שהטמפרטורה המתאימה ביותר, שתאפשר לרקמות להתאחות בצורה אופטימלית, היא 65 מעלות צלסיוס ממש כמו בישול ביצה קשה", מסביר פרופ' קציר. על סמך השערה זו, ביקשו החוקרים לפתח טכנולוגיה שתאפשר לרופא לבקר את טמפרטורת הרקמות לאורך כל תהליך האיחוי. לשם כך הם נעזרו במומחיות ייחודית ש ייצור סיבים אופטיים שמסוגלים להעביר אור אינפרה-אדום.

לפני שנים אחדות פיתחו החוקרים באוניברסיטת תל-אביב טכניקה חדשה לאיחוי רקמות, ששילבה שני סיבים אופטיים מהסוג המיוחד: סיב אופטי אחד העביר קרינת לייזר שבאמצעותו חוממה נקודה על הרקמה המיועדת לאיחוי; סיב שני שימש למדידת הטמפרטורה של אותה נקודה, ומעגל בקרה איפשר לשמור על טמפרטורה אופטימלית של 65 מעלות בנקודת האיחוי. שפתות החתך הוצמדו זו לזו, והנקודות לאורכו חוממו בזו אחר זו עד לאיחוי מלא. בדרך זו התקבל איחוי חזק, ובמקביל לא נגרם כל נזק תרמי לאזור החתך.

מערכת זו נבחנה במעבדה קודם ברקמות מתות ואחר כך בחזירים חיים. בין היתר התקבלו תוצאות מבטיחות באיחוי חתכים בעור. בעקבות ההצלחה אישר משרד הבריאות גם ניסויים בבני אדם, בבית חולים העמק בעפולה, ושני מנתחים, פרופ' דורון קופלמן וד"ר דוד שמחון, השתמשו בטכניקה לצורך איחוי חתכים בבטן לאחר ניתוחי כיס מרה. גם הפעם הניבה השיטה איחויים יפים עם הצטלקות מינימלית.

כדי לשפר את השיטה החוקרים שילבו את שתי הפונקציות חימום הרקמות ומדידת הטמפרטורה בסיב אופטי אחד. "כשיש רק סיב אחד, תזוזות ידו של המנתח אינן משפיעות על המדידות, ואחוז ההצלחה עולה באופן משמעותי ביותר", מסביר פרופ' קציר. שני מנתחי העיניים ד"ר ורסנו וד"ר ברקת, בחנו את הטכנולוגיה המשופרת במעבדה, על עיניים שנלקחו מפרות ומחזירים לאחר מותם. הם הוציאו חלק מהקרנית, השיבו אותה למקומה באמצעות המערכת החדשנית, ולאחר מכן הזריקו מים לתוך העין ויצרו בתוכה לחץ הגדול פי 3 מהלחץ הטבעי. התוצאות: הקרניות המושתלות גילו יציבות רבה ולא ניתקו ממקומן, והמים לא דלפו מקו האיחוי. פרט לכך, גם במקרה זה לא נצפה נזק תרמי לקרנית.

"כעת אנו ממתינים לאישור לבצע ניתוחי השתלת קרנית בחזירים חיים, ובהמשך גם בבני אדם", אומר פרופ' קציר. "בשיטה המקובלת כיום, מחבר המנתח את הקרנית המושתלת למקומה באמצעות תפרים סביב סביב מלאכה הדורשת מיומנות ודיוק רב. כשהתפירה אינה סימטרית לחלוטין, ראייתו של המטופל עלולה להיפגע, ותפרים גסים מדי יכולים לגרום לכאבים לאורך זמן. אנחנו מאמינים שהטכניקה החדשה שלנו תאפשר גם לרופאים מנוסים פחות לבצע השתלות קרנית באופן מדויק ומוצלח".

בואו לדבר על זה בפורום בריאות העין.