הבזקי אור בעיניים: מה לעשות?

הבזקי אור בשדה הראייה מופיעים כמעין "ברקים" בזווית העין לפרק זמן של שניות - לעתים במעבר מאור לחושך. הסיבות להופעת הבזקי האור בשדה הראייה מגוונות: בעיות ומחלות של רשתית העין, חבלה כתוצאה מטראומה לעין בעקבות מכה ישירה או כתופעה הקשורה למיגרנה של העין. במקרה של מיגרנה, יימשכו ההבזקים בדרך כלל מספר דקות, ולעתים יופיעו כזיגזגים ובצבעים.

כאשר הבזקי האור קשורים לבעיה ברשתית העין, הם נגרמים כתוצאה ממשיכה של זגוגית העין שמחוברת לרשתית. זגוגית העין (Vitreous) היא חומר שקוף המורכב מג'ל, דרכה עוברות קרני האור אל הרשתית (Retina). רשתית העין היא רקמה עצבית הרגישה לאור, הבנויה מתאים קולטי אור, הממירים את קרני האור לאותות חשמליים והמועברים למוח לצורך עיבוד התמונה, דרך עצב הראייה.

ככל שאנו מתבגרים, בדרך כלל בגיל 45 ומעלה, מרקם זגוגית העין נעשה נוזלי והג'ל מתחיל להתרחק מדופן גלגל העין. תהליך זה גורם להיווצרות של תאים שצפים בחלל הזגוגית. הצל שמטילים תאים אלה על פני הרשתית נדמה כ"זבובים", נקודות או פסים שמפריעים לראייה - תופעה הנקראת Floaters (רחפנים).

מבנה העין: ה"זבובים" כתוצאה משינויים בזגוגית. איור: שאטרסטוק

רחפנים בעיניים והיפרדות רשתית

הרחפנים נראים כ"זבובים", המשייטים עם תנועות העין ובולטים במבט על רקע חלק (לדוגמה, על רקע דף או שמיים בהירים). כאשר הם מופיעים באופן פתאומי, חשוב להיבדק על ידי רופא עיניים, כדי לאמוד את חומרת הבעיה ולאבחן מבעוד מועד בעיות ברשתית.

במקרים בהם ג'ל הזגוגית מושך את הרשתית מדופן גלגל העין, עלולה הרשתית להיקרע ולהוביל להיפרדות רשתית - תהליך בו הנוזל חודר אל מתחת לרשתית ומפריד אותה מהשכבה הדמית שלה, שמספקת לה דם וחמצן. משיכה של הזגוגית מהרשתית, עם היווצרות של קרע, יכולה להיות מלווה במשיכה של כלי דם שתגרום להיווצרות של דימום בחלל הזגוגית. התסמינים החשודים כקרע והיפרדות הרשתית כוללים הבזקי אור, רחפנים מרובים והפרעה בשדה הראייה בצורת "וילון".

מכיוון שלרשתית תפקיד מרכזי בעיבוד קרני האור למידע החזותי, פגיעה ברשתית תגרום לפגיעה משמעותית בראייה. היפרדות רשתית מתחילה בקרע בהיקף הרשתית ההולך ומתקדם מההיקף לעבר מרכז הרשתית, עד להפרדה מוחלטת של הרשתית. בתחילת תהליך ההיפרדות, יחווה החולה הפרעה בשדה הראייה שצפויה להחמיר עד לפגיעה במרכז הראייה שברשתית (מקולה). בעקבות זאת, תחול ירידה בראיית הפרטים, עד לכדי חוסר יכולת לזהות פנים. אם היפרדות הרשתית לא תטופל, היא תוביל לאובדן ראייה בלתי הפיך.

יצוין כי מבין הסובלים מהיפרדות רשתית, כ-10% עשויים לסבול מהתופעה בשתי העיניים במהלך חייהם. יחד עם זאת, רק במקרים נדירים היא תתרחש בשתי העיניים בו-זמנית. על פי הסטטיסטיקה, השכיחות השנתית של מקרי היפרדות רשתית בעין אחת היא 10 מקרים ל-100,000 בשנה בממוצע. כמובן שעלייה בתוחלת החיים תורמת לעלייה בשכיחות המחלה בקרב גילאי 85 ומעלה כש-3% יסבלו מהיפרדות רשתית.

כיצד נוצרים הבזקי האור?

הבזקי האור יכולים להיגרם ממספר סיבות. להלן העיקריות שבהן:

שינויים בזגוגית העין, עם היפרדות גוף הזגוגית.
מיגרנה של העין.
טראומה לעין.
חסימה של כלי דם.
תופעות לוואי של תרופות - במקרים נדירים.

מהם גורמי הסיכון לקרעים ברשתית ולהיפרדותה?

גיל מבוגר עם שינויים בהרכב זגוגית העין עלולים לגרום לבעיות ברשתית. התהליך מתפתח עם התקדמות הגיל, בדרך כלל מעל לגיל 45.
קוצר ראייה גבוה - מעל 6 דיופטר.
טראומה לעין - כתוצאה ממכה ישירה.
ניתוח קטרקט - בעיקר אם מלווה בסיבוכים.
מחלות גנטיות ברשתית או היסטוריה משפחתית של היפרדות רשתית.

מהם הסימפטומים הנלווים להיפרדות רשתית?

Floaters (רחפנים): ראייה של עצמים צפים בשדה הראייה כמו "זבובים", נקודות או פסים. ב-15% מהמקרים, התופעה יכולה להיות מלווה בקרע ברשתית.
הבזקי אור - "ברקים".
במקרה של היפרדות רשתית, יופיע גם צל בשדה הראייה. בתחילה בהיקף, וככל שיתקרב למרכז הראייה, תחול ירידה גם בראיית פרטים.

חשוב לגשת מידית לאבחון מקור התסמינים. צילום: שאטרסטוק

מהם הטיפולים בתופעת הרחפנים, בקרע ברשתית ובהיפרדות רשתית?

א. בתופעת הרחפנים אין צורך לטפל, מכיוון שהם אינם מזיקים.

ב. קרע ברשתית: הטיפול מבוצע באמצעות ארגון לייזר (ARGON LASER), במטרה ליצור במכוון צלקת מסביב לקרע, כדי שלא יתאפשר מעבר נוזלים מהזגוגית אל מתחת לרשתית. במסגרת הטיפול, מניחים עדשה על העין, דרכה מבוצע טיפול הלייזר האורך מספר דקות בלבד. ברוב המקרים, אם הטיפול יבוצע בזמן, הוא ימנע את היפרדות רשתית. הטיפול מבוצע תחת הרדמה מקומית במרפאה ואינו כרוך בירידה בראייה.

ג. אם חלה היפרדות רשתית, יש מספר אפשרויות טיפול ניתוחיות:

Pneumatic Retinopexy - מבוצע בשתי צורות:

1. הקפאה של הקרע (קריותרפיה) באזור ההיפרדות - ולאחר מכן הזרקה של גז אל חלל הזגוגית. לאחר הניתוח, חשוב מאד שהמטופל ישמור על מנח ראש על פי הנחיית הרופא, כדי שהגז ידחוף את אזור הקרע אל דופן העין, עד להיווצרות צלקת שנוצרת כתוצאה מהקפאת הקרע. פעולה זו תמנע כניסת נוזל חדש אל מתחת לרשתית וספיגת הנוזל הישן. הפעולה מתאימה בדרך כלל למקרים בהם יש קרע אחד במיקום עליון. הפרוצדורה המשלבת הקפאה והזרקת גז מבוצעת בדרך כלל בחדר ניתוח, בהרדמה מקומית.

2. ניתן לבצע את הליך ה-Pneumatic Retinopexy במרפאה, ואז הפעולה כוללת הזרקת גז במרפאה; ביום למחרת, משלימים את הטיפול באמצעות טיפול לייזר מסביב לקרע. שיעור הצלחת הפרוצדורה: 50%-70% בממוצע. בזמן ההחלמה, המטופל רואה את בועת הגז בשדה הראייה התחתון, למשך מספר שבועות והיא הולכת וקטנה עם הזמן, עד להיעלמותה.

ניתוח חיגור: לרוב מבוצע בהרדמה כללית. במסגרת הניתוח, מניחים חגורת סיליקון מסביב לעין ותופרים אותה לדופן העין, באופן שהיא לוחצת אותו לכיוון הרשתית. בדרך כלל, חגורת הסיליקון נשארת בעין לצמיתות. ניתוח חיגור מתאים יותר לחולים צעירים, ללא קטרקט (עכירות של עדשת העין).

תופעות לוואי: אצל חלק מהחולים, הניתוח עלול ליצור כפל ראייה, מכיוון שהחגורה מוצמדת מתחת לשרירי גלגל העין - ולעתים כפל הראייה יחלוף עם הזמן. בחלק מהמקרים, הניתוח יכול להעלות את המספר (דיופטר) במשקפיים. ניתוח חיגור אורך כשעה עד שעה וחצי וזמן ההחלמה כחודש ימים.

ניתוח ויטרקטומיה: ניתוח שכיח, במקרה של היפרדות רשתית, המבוצע במרבית המקרים בהרדמה מקומית. במסגרת הניתוח, מוציאים את זגוגית העין, במטרה לשחרר את משיכות הזגוגית על הרשתית ולהצמיד את הרשתית אל דופן גלגל העין. יש לציין כי ניתן לראות היטב גם ללא נוזל הזגוגית.

במסגרת הניתוח, יוצרים 3 פתחים בדופן העין: פתח להזרמת נוזל, כדי שהעין לא תעבור תמט, בזמן שאיבת הזגוגית; פתח לתאורה; ופתח שלישי, לשאיבת הזגוגית באמצעות מכשיר הוויטרקטומיה. לאחר הוויטרקטומיה, שואבים את הנוזל מתחת לרשתית, יוצרים צלקת מסביב לקרע או לקרעים בעזרת לייזר או הקפאה (קריותרפיה) ומשאירים בעין גז או שמן סיליקון, כדי להצמיד את הרשתית למקומה.

אם משאירים גז, רק לאחר שהגז מתנדף, כעבור מספר שבועות תתאפשר ראייה. אם מוחדר שמן סיליקון, כעבור מספר חודשים, יידרש ניתוח נוסף להוצאתו. ניתוח ויטרקטומיה מתאים יותר במקרים הבאים: מטופל מבוגר; מטופל שכבר עבר ניתוח קטרקט; ריבוי קרעים או קרע גדול מאד.

שיעור הצלחת הניתוח עומד על 80% עד 90%. לאחר ניתוח ויטרקטומיה, שכולל החדרת גז, עד לסיום התנדפות הגז מהעין - אסור לטוס או לעלות לגבהים (כגון עלייה לחרמון). אם המטופל יזדקק לניתוח נוסף בפרק זמן זה בהרדמה כללית, עליו ליידע את המרדים על הימצאות גז בעין.

האם ניתן למנוע היפרדות רשתית?

במקרה של הופעת הבזקי אור או גופים צפים בשדה הראייה, יש לפנות לרופא עיניים בהקדם, כדי שיאבחן אם קיים קרע (או קרעים) ברשתית,ושימהר לטפל בהם לפני שתיווצר היפרדות רשתית. רופא העיניים יבצע בדיקה מקיפה לאחר הרחבת האישונים.

ד"ר ריטה ארליך היא מומחית ברפואת עיניים, מחלות רשתית, ניתוחי רשתית וניתוחי קטרקט במרכז הרפואי רבין, פתח תקווה (בילינסון).

סייעה בהכנת הכתבה: שירלי שני, כתבת zap doctors.

בואו לדבר על זה בפורום ניתוחי רשתית וניתוחי עיניים משולבים.